גבעת התחמושת

אתמול היינו בטקס הענקת כומתה אדומה לצנחן שלנו. הטקס נערך בגבעת התחמושת בירושלים. לא הייתי שם כמעט ארבעים שנה והמקום השתנה מאוד מאז והפך לאתר מורשת קרב של הצנחנים.

מקום מטופח ויפה עם מוזאון מרתק דשאים מוריקים ועורבנים שלא פוחדים כלל מבני אדם.

היה טקס קצר ומרגש ואפילו הצלחנו בקושי לצלם את צץרץ מקבל את הכומתה שלו אחרי שעשה את מסע הכומתה המסורתי. לצערו ולצערנו הוא לא יכול היה לחזור איתנו הביתה. הוא עלה מיד אחרי הטקס לרמת הגולן לאיזה מוצב נידח ברמת הגולן ומי יודע מתי ישוב. לפחות יש לו עכשיו בצ'ימידאן את השניצלים של סבתא לנחם אותו.

 

 

בדרך חזרה שמענו ברדיו על הפגנה שערכו הלוחמים הוותיקים בגבעת התחמושת כדי לנסות למנוע את סגירת האתר בגלל מחסור בתקציבים.

עצרנו בנווה אילן, בפונדק של אלביס ושתינו קפה, ומשם המשכנו עם לילי להוד השרון כדי להחזיר אותה הביתה, ובדרך מתקשר עוגי שנשאר בבית ומספר שהתקשר איש אחד שמצא את התיק שלי. מסתבר ששכחתי אותה בנווה אילן והיה עלינו לחזור חזרה כדי לאסוף אותו.

בגלל פיזור הנפש שלי הארכנו את הדרך בשעתיים וחזרנו הביתה עייפים ויגעים. בדרך הארוכה מאוד חזרה הביתה, מאושרת שהתאחדתי שוב עם התיק שלי, שמענו בחדשות שנערכה ישיבה מיוחדת עם מזכיר הממשלה ונמצא התקציב להציל את גבעת התחמושת.

29 תגובות בנושא “גבעת התחמושת

  1. ראשית מברוק לצץ רץ  !
    שנית לא גיבשתי דעה נחרצת באשר לגבעת התחמושת כאתר מורשת קרב
    מצד אחד נפלו שם לוחמים וצריך בהחלט לזכרם,אין ויכוח על כך
    אבל לעשות מהאתר משהו  שלוחמים  יגדלו לאורו,לא בטוח שזה נבון בעיקר כי הקרב שם היה מיותר  לפי היסטוריונים צבאיים

    וטכסים בצבא תמיד מרגשים

    אהבתי

    1. היה יום ארוך מאוד, עשינו עוד כמה דברים שלא סיפרתי עליהם כי הם לא שייכים לנושא אבל חזרנו מותשים.
      והזמן באמת רץ, לא להאמין, אני עוד זוכרת אותו כפעוט שמתקשה לוותר על המוצץ

      אהבתי

  2. איזה מרגש. אני מתמוגגת מהבחורים האלה – ילדים שבאחת נעשים לגברים. וכל הטקס הצבאי הוא מרגש מאוד מן הסתם ואם הבן שלך שם אז בכלל!
    טוב שמצאו את התיק אנשים נחמדים – לא תמיד זה קורה.
    לגבי גבעת התחמושת – זהו לא ספק אתר היסטורי גם אם יש ויכוח על המורשת. גם אם זוהי טעות בהתנהלות צבאית – עדיין צריך לשמר ולזכור – כי נפלו בחורים שם וגם בגלל שטעויות לומדים מהן לא מעלימים אותן.

    אהבתי

    1. היה לי יום רצוף התרגשויות, ועוד לא סיפרתי על פונדק אלוויס, מקום מדהים שאין כמותו בארץ.
      שתינו קפה וקיבלנו את הכוס לקחת הביתה, עם ציור של אלביס כמובן

      אהבתי

  3. היי, 
    היום לא עניין אותי בכלל לחץ העבודה והייתי חייב לקרוא מה שכתבת ולהשתתף, 
    המון חיבוקים אהבה וכבוד לאמא הגאה של החייל המחושל, המקסים האמיץ והחתיך, ששומר על כולנו, ולכולם.

    אהבתי

  4. אוי כמה שהם מתוקים ומקסימים ומרגשים הילדים האלו. וכמה כוחות יש להם לעמוד בדרישות שמציבה הכומתה האדומה הזו. ושרק אלוהים ישמור עליהם. אם יש זמן שבו אני מאמינה גדולה זה כשאני מסתכלת על הילדים האלו.
    ברכות לכולכם!

    אהבתי

    1. הצנחנים המתוקים שלנו
      הם היו כל כך עייפים ומותשים מהמסע, כאב לי הלב עליהם, אבל הלילה הם כבר ישנו טוב וזהו, נגמרה הטירונות והם מתחילים לשרת כמו גדולים.

      אהבתי

  5. יש כל כך הרבה אתרים בארץ שנפלו בהם לוחמים
    גבעת התחמושת הוא אחד מהם
    אני חושבת שזה יהיה מוזר אם יחשבו לסגור אותו
    ולכן הממשלה הקצתה תקציב לזה

    כומתה אדומה שליטה!
    (טוב לא אצלי, אבל אחי, אבא, סבא…)
    והמדים… והנעליים האדומות… והתנאים (אין בסיסים של צנחנים מצויידים יפה מאוד)

    אהבתי

  6. אני עודני רחוק מהיום בו אזכה לראות את בניי (בע"ה) במעמד דומה , ונקווה כמובן שעד שזה יקרה כבר לא נדע מלחמות. בכל זאת אינני יכול שלא להתרגש גם בשבילך, אני מתאר לעצמי כמה גאה את בבן שלך. בתור אחד שעבר מסלול דומה דעי לך שצריך המון כח רצון (הרבה יותר מכח פיזי) והמון אמונה בעצמך ובחבריך. ודווקא במקום כמו זה, היכן שיום יום יש קשיים ועבודה אינסופית, דווקא שם אתה מגלה את עצמך מחדש, יותר בוגר , יותר אוהב, יותר רגיש.
    ב"ה שזכית לבן כזה, עוד תרווי ממנו המון נחת!
    שבת שלום

    אהבתי

  7. כמה מרגש!  שמחתי שהעלית תמונות.  שמחתי לראות הערב-רב של בעדות והמוצאים שם בתמונה, בכור ההיתוך הזה הצה"לי.  הלוואי וגם לנו היה כזה כור היתוך.

    גם אני שמחתי שמצאו את התיק שלך ומצאו לנכון להשיב לך אותו.  ארץ ישראל היפה.

    ושאלה קטנונית וטרחנית: את בטוחה שאלו עורבנים?  מי שבתמונה נראה לי כמו עורבים.   יש בירושלים עוברני נחל משגעים, עם כנפיים כחולות-טורקיז, ורשעות שאין באף ציפור אחרת.

    אהבתי

  8. מזל טוב לכומתה האדומה, כל הכבוד לו ואיזה תמונה מרגשת.

    אתר ההנצחה בגבעת התחמושת משמש היום גם כמקום הגיוס של החיילים הירושלמים לצבא. ליווינו את 2 הילדים שלנו ונפרדנו מהם שם. הם יצאו משם באוטובוסים לבקו"ם בתל השומר. אל תשאלי כמה בכיתי…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s