שינויים

זה לא בדיוק 'מה השתנה מהשנה שעברה' אבל בכל זאת שינוי, ואני עדיין לא יודעת אם לטובה או לרעה. כתבתי בפוסט לפני כמה שבועות על הגורה שהביא עוגי הביתה.

הוא נורא רצה כלב והשתוקק תמיד לכלב גדול ומפחיד, אבל ידע שאני נגד, אני קצת פוחדת מכלבים, ובטח לא רוצה כלב מסוכן בבית. הלך עוגי והביא לנו גורה קטנטנה, בת חודש בסך הכל – גיל צעיר מידי מכדי להפריד אותה מאימא – וסיפר לנו שזו תערובת של לברדור וכלב זאב, שני כלבים שידועים במזגם הנוח ובחביבותם.

כשמגדלים יצור מגיל צעיר כל כך מתרגלים אליו ואוהבים אותו אפילו אם זה כלב. לוקה שלנו כבר בת ארבעה וחצי חודשים. גדולה וחזקה ושובבה לא קטנה, ומקור לנחת ולשמחה בדרך כלל, אבל גם פה ושם לכעס ותסכול. חובבת לעיסת נעלי בית ונייר, בעיקר גלילי נייר טואלט אבל לא מואסת גם בחשבונות ארנונה, אוהבת להתנפל על מברשות ומטאטאים, וקופצת בתענוג גדול לכל שלולית בוצית בסביבה.

אף פעם לא גידלתי גור כלבים, ולכן עיינתי באינטרנט ללמוד מה לעשות ומה לא, ובדקתי מבלי משים כל מיני גזעי כלבים, והנה אני רואה תמונה של רוטווילר אימתני שנראה דומה בצורה חשודה לכלבלבונת המתוקה שלנו.

שאלתי את עוגי שהודה לבסוף שכן, זה נכון, אימא של לוקה היא כלבת רוטווילר. ולמה הוא לא סיפר לנו? כי חשש שנסרב בגלל השם הרע שיצא לרוטווילר. האבא הוא אמנם כלב זאב, אבל האימא שייכת לגזע המפחיד הזה.

חזרתי לאינטרנט ועיינתי שוב במה שהיה כתוב על הרוטווילר והתברר שאמנם מדובר בכלב חזק וחסון, אבל רק אם יאלפו אותו להיות תוקפני הוא יהיה מסוכן, ובכלל, הנקבות תמיד תוקפניות פחות, גם אצל כלבים.

וככה התחלתי עם לברדור עדין נפש וסיימתי עם רוטווילר נמרץ. ונכון, היא חזקה מאוד למרות שהיא עדיין גורה, ונהנית לתקוף חפצים שונים כמו סמרטוטי רצפה ומגבות, ויש לה טינה מיוחדת במינה כנגד המברשות של האסלות אצלנו בבית, אבל די בנזיפה תקיפה כדי להרגיע אותה, והיא עדיין לא מבינה שעליה לרדוף אחרי חתולים וגנבים. היא רוצה לשחק אתם ונעלבת כשהם בורחים מפניה בבהלה, וקופצת בשמחה גדולה על כל מי שנקרה בדרכה, ולנשוך היא נושכת רק מקלות ונעלי בית.

אולי בעתיד היא תהיה קצת יותר רצינית ותפסיק לעשות בושות לגזע המפואר ממנו הגיעה.

 מבקרת ביקור נימוסין אצל השכנות