אבודים

הבטחתי ולכן אקיים למרות שחלק מהסיפור של ההשבעה הוא די מדכדך. זה התחיל עוד יומיים קודם, עשיתי שטות והצלחתי לשפשף את המכונית בברז כיבוי אש, אולי זו אשמתי, אולי אשמת המשקפיים החדשים שקניתי סוף סוף… כך או כך, על הצד של הלא נהג במכונית שלי יש שריטה גועלית והידית של הדלת נקרעה ממקומה.

מצד שני יש לי סוף סוף משקפיים מולטיפוקליים שבאמת הייתי זקוקה להם מזמן, וגם קנינו מדיח חדש כי התיקון של הישן התברר כיקר מידי, והמדיח הישן (שבין כה וכה היה תמיד בעייתי) פשוט שפך לאגר.

הבעיה שצץרץ, מאז שקיבל רישיון, מרגיש שהרכב שלו ומתעצבן נורא כל פעם שקורה לו משהו. סיפרתי לו עוד בטלפון על הידית והוא נרעש מאוד, וכשסוף סוף הצלחנו לאתר אותו בבלגן של ההשבעה ולקחת אותו הביתה היינו חייבים לגלות לו שגם הראי הפנימי, הפנורמי שהוא אוהב כל כך נסדק כי ג'ינג'י לא אוהב אותו, ותמיד מוריד אותו ומניח בצד, ובטעות דרכתי עליו קצת.

אבל לא רק אני פישלתי בגדול, גם ג'ינג'י שבדרך כלל מתמצא נהדר בשטח ולא הולך אף פעם לאיבוד איבד את חוש הכיוון שלו. איכשהו, אולי כי עברנו קודם אצל לילי כדי לאסוף אותה, הצלחנו להגיע לירושלים בדרך הארוכה מאוד דרך פסגת זאב – דרך יפה מאוד אבל מאוד מאוד ארוכה. ראינו כמה כסף המדינה שופכת על קו התפר, ואיך הסכסוך בינינו לשכנים הורס את הנוף ודי נעצבנו אל ליבנו.

ירושלים וכל האזור סביבה השתנה מאוד מאז היינו שם לפני כמה שנים, נוספו כבישים ומנהרות ומחלפים, לא זיהינו כלום והגענו למרכז ירושלים בעור שינינו ממש. בסוף הצלחנו להגיע לחניון קרתא היפה, חנינו בחניון התת קרקעי והלכנו לשתות קפה נחוץ מאוד בגרג'. היה ממש יפה ומרשים ויקר, המתחם החדש פשוט מדהים ביופיו, מלא פסלים וחנויות יוקרה וכל האזור נראה פשוט מהמם. השארנו שם את הרכב והלכנו לטייל קצת.

 

אני אישית העדפתי את הפסלים המודרניים יותר אבל היו גם אחרים, מרשימים לא פחות

מישהו מעוניין בפסל של ארון הברית?

לילי מתלהבת מפסל העקדה

 

לילי מציגה הפתעה והתלהבות – ארטיסטית הילדה הזו סבבי

 

ראינו את הרכבת הקלה החדשה שג'ינג'י נשבע שהיא בעצם טרמוואי (כלומר חשמלית) שהוא זוכר מילדותו ברומניה. היה כיף לטייל עם לילי בלבד, (עוגי לא רצה לבוא כי חשש שלא יעמוד בתלאות הדרך) משהו שלא עשינו מזמן, וממש ממש נהנינו מהאוויר היבש הצונן של ירושלים, ומהנוף המדהים של מגרש הרוסים, ואפילו שכנענו את השומר בבית המשפט לתת לנו להשתמש בשירותים למרות שכבר לא הייתה קבלת קהל.

 

הרכבת הקלה במלא הדרה
ירושלים מאוד יפה ומשקיעים המון בשיפוץ ושחזור, באמת נהדר ושווה טיול נפרד

 

יש משהו מיוחד באווירה של ירושלים ובאנשים שלה, משהו מאוד אותנטי וייחודי. לדוגמה –  המוכר בקיוסק (שם הוצאתי כסף מכספומט) נזף בלילי שקצת צחקה עלי שלא ידעתי להשתמש במכשיר המיושן, והטיף לה מוסר לתת כבוד לאימא. הוא עשה את זה בעברית מקסימה ובחן רב שמאוד מצא חן בעיני.

ההשבעה עצמה הייתה… לא יודעת איך היא הייתה כי לא ראיתי כמעט כלום. הרעיון, על פניו, יפה ומרגש, הביצוע לא משהו. הכותל לא מתאים לטקסים כל כך גדולים והומי אדם, אין די מקום ויש עוד המון תיירים ומבקרים שמוסיפים לדוחק, וכל החרדים הירושלמיים שדי ברור שהקהל הרב מטריד אותם…

יש לי הרגשה שהכותל כבר לא של כולם, שהם הפקיעו את הכותל לעצמם, הקיפו אותו בישיבות ומשמרות וכל מי שלא מציית לקודים שלהם מיותר שם.

 


כאלה בדיוק קנינו!

 

לפני שהגענו לכותל עשינו סיבוב מתיש בשוק של העיר העתיקה שלא השתנה הרבה מאז טיילתי בו בנעורי (ממש אחרי מלחמת ששת הימים), אז דילגתי בקלילות על מרצפות האבן החלקלקות, כיום השתרכתי בזהירות, וכל הזמן פחדתי ליפול. קנינו לחמותי פמוטי כסף בצורת רימונים ליום הולדתה, ובכותל עצמו מצאתי לי פינה לשבת ולא זזתי ממנה עד תום הטקס. לילי וג'ינג'י ניסו להידחק ולראות משהו ולא הצליחו, יש לי רק תמונה אחת שצולמה מהמסכים הקטנים מידי ששמו לנוחות הקהל, וזיכרון ברור של כל החיילים צועקים – אני נשבע!

 


הכותל כתפאורת רקע להשבעה של הצנחנים

 

לפחות זכינו לחזור הביתה בשלום למרות כל התקלות המרגיזות שהיו בדרך – לא תלינו את הוילון אצל לילי כי ג'ינג'י שכח לקחת מקדחה, בדרך חזרה הסתבכנו איכשהו וכמעט הגענו לשדה התעופה, וכשהגענו סוף סוף להוד השרון התברר שללילי אין מפתח והיינו צריכים לנסוע להביא אותו, ולמרות שזה לא היה רחוק הצלחנו להסתבך שוב. לפני שהגענו עצרנו בתחנת דלק לפיפי ולתדלוק, ואיכשהו צץרץ איבד שם את השעון שלו, שעון יד יקר שהוא קיבל במתנה מהחברים בנבחרת כדור המים, ועכשיו גיליתי שנעלם לי הנייד שלי למרות שדיברתי בו אתמול בלילה בדרך חזרה…

כל השבוע האחרון היה רצוף תקלות ובעיות שדיכאו אותי מאוד, והתמונות שצילמו אותי בטיול הזה הוסיפו לדיכאון כי אני נראית זוועה, והיום עוד צפוי לנו ביקור אצל חמותי שרוצה לחגוג איתנו את יום הולדתה – אני אשמח מאוד כשהשבוע המתיש הזה יסתיים סוף סוף.

27 תגובות בנושא “אבודים

  1. לא נעים לומר אבל עשית לי די טוב, כי גם אני דפקתי את האוטו בצורה ממש דומה וזה דיכא אותי כי זה הצטרף לשרשרת דברים שקרו אחד אחרי השני.
    בחיי שזה נכון שצרת רבים חצי נחמה! 
    עובד אצלך?

    אהבתי

    1. עובד בגדול, וכמו שאמרתי לילד שהתבאס בגלל הנזק למכונית, זה רק כסף. העיקר שאף אחד לא נפצע וכולנו בריאים, זה הכי חשוב.
      גם עליך בעלך צוחק כשאת קונה בגדים חדשים ולא מבין את האופנה החדשה?

      אהבתי

  2. לא הייתי כאן, בישרא, הרבה זמן כי לא הרגשתי טוב ואני עדיין לא משהו כך שלא ראיתי את הפוסט הקודם בזמן.
    באמת חבל לי שכל כך הסתבכתם בירושלים. כתבתי לך ליצור איתי קשר לפני כדי שאדריך אותך, כי אני יודעת שיש הרבה שינויים בכבישים ובקלי קלות אפשר לטעות.
    ממילא אכן מדהימה, זה המקום הקבוע שאני לוקחת אליו תיירים.
    בשוק הערבי באמת אפשר לשבור את הידיים והרגליים. עדיף לעבור דרך הרובע הארמני והיהודי אם לא רוצים דווקא לקנות משהו בשוק.
    העיקר שעבר בשלום וכל השאר "כפרה".

    אהבתי

    1. כל הטיול הזה היה מאוד ספונטני, ובעלי היה משוכע עד היום שהוא מכיר היטב את ירושלים, זה היה נכון לפני שלושים שנה, היום כבר לא.
      העיקר שהגענו וחזרנו בשלום, ואפילו מצאתי את הנייד שלי שלא הלך בסופו של דבר לאיבוד

      אהבתי

  3. אני בטוחה שברז הכיבוי אשם !!! אותו למבקר המדינה.
    אבל תאונות קורות וכולם מרגישים טוב, זה מה חשוב, לפעמים המכונית כבר הופכת לחלק מאיתנו וכואב לנו לפגוע רק בה
    אכן תגלית המקום היפה הזה,
    בקיצור, לא היה לכם רגע דל, סקנדל ופסטיבל מהולים זה בזה
    אפשר לדעת איפה ראה ג’ינג’י טראמוויי ?כמה זמן לא שמעתי את המילה. זה אכן טראמווייי

    אהבתי

  4. מה אני אגיד,אני הייתי במוסך ושהמוסכניק סיים לטפל בי,נסעתי אחורה לכיוון היציאה מהמוסך
    ובאמצע היה שם עמוד שלא שמתי לב אליו ונכנסתי בו וכל הפח מאחורה התעקם
    המוסכניק מייד העלה את האואטו על רמפה וניסה ליישר את הפח אבל הוא לא הצליח לגמרי

    גרתי בירושלים 30 שנה ואני לא ממש סגור על העובדה שהייתי מתמצא בה היום

    לילי נראית מקסימה מתוקה וחתיכה

    אהבתי

  5. האם שמעת על הביריתמוס – מחזורי המקצב הביולוגי, הפיזי, הרגשי והנפשי, הנקבעים ביום הולדתך. יתכן כי בשבוע הזה שלושת המחזורים "התמזגו"למצב שפל?

    מצרף קישורית לתוכנה on line לחישוב העקומות שלך כרגע, בהתאם לתאריך לידתך וכן ההסבר של הרעיון והשיטה. כנראה בשבוע הבא תמצאי במצב משופר יותר.

    <a target=_blank href="http://translate.googleusercontent.com/translate_c?hl=iw&langpair=en%7Ciw&rurl=translate.google.co.il&twu=1&u=http://www.bioduct.org/biorhythm.html&usg=ALkJrhghK92RVv654TWuNvZcC5RRTTc9Ywhttp://translate.googleusercontent.com/translate_c?hl=iw&langpair=en%7Ciw&rurl=translate.google.co.il&twu=1&u=http://www.bioduct.org/biorhythm.html&usg=ALkJrhghK92RVv654TWuNvZcC5RRTTc9Yw">http://translate.googleusercontent.com/translate_c?hl=iw&langpair=en%7Ciw&rurl=translate.google.co.il&twu=1&u=http://www.bioduct.org/biorhythm.html&usg=ALkJrhghK92RVv654TWuNvZcC5RRTTc9Yw<br />
    בהצלחה!!!

    אהבתי

    1. זה נראה ממש מרתק, אם כי מצד שני איך אפשר למדוד ירידה בכושר מנטלי וגופני?
      ירידה יחסית למה?
      ברור שכיום בגיל כמעט 55 אני לא בכושר לעומת מה שהייתי לפני שלושים שנה.

      אני צריכה להתעמק עוד קצת בנושא הזה.

      אהבתי

      1. הכוונה לכושר היומי ביחס לימים הקודמים או הבאים, במחזורים קבועים. כאשר שלושת המקצבים מגיעים לשיא ביחד, את אמורה להרגיש שהשמים הם הגבול.
        זה כמו במכונת מזל שבה את זוכה בכסף, כאשר שלושת הצורות זהות.
         
        <a target=_blank href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A1http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A1">http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A1<br />
        באתר של הקישורית הקודמת את יכולה לראות תחזית חודשית בעבר ובעתיד, לאחר הזנת תאריך הלידה שלך.

        אהבתי

  6. גם הרכב שלנו נשרט,ועוד לאחר תיקון…נו, מילא- אם אבכה זה לא יעזור!!

    וגם אנחנו היינו בתחילת השבוע הזה בירושלים כ-3 ימים, כתבתי כבר
    שני פוסטים ויש עוד אחד לפחות…מתוכנן 🙂

    וכעת בסופ"ש נסענו שוב מהצפון למרכז לביקור משפחתחי
    גם אני מחכה לשבוע הבא שמקווה שיהיה רגוע יותר.
    שבת שלום וכמובן בהצלחה לחייל !

    אהבתי

    1. כן, ראיתי שחרשת על ירושלים וכולי קנאה.
      הבעיה שצריך ללכת המון ברגל, בגלל שהרגל השבורה לשעבר שלי טרם החלימה לגמרי פיזית זה די קשה לי.
      לחזור מהכותל דרך הרובע הארמני היה ממש סיוט

      אהבתי

  7. בחיי שעשית לי ייסורי מצפון קשים. כבר יותר משנה שאורן גר בירושלים ואנחנו נוסעים אליו פעם בשבוע לפחות ולפעמים אפילו יותר, וכל התקופה הזו לא עשינו אפילו טיול אחד קטן בעיר. עכשיו אמרתי לא’ שהשנה כשאורן יגור במרכז העיר (עד עכשיו הוא גר בבית הכרם) אין מצב שלא ננצל את אחת הנסיעות אליו לאיזה טיול קטן.
      

    אהבתי

    1. כדאי מאוד לטייל באיזה קניון מלחה, ובטח יש עוד המון מקומות יפים אחרים, צריך נעלים טובות וכושר גופני, המון עליות, אבל האוויר יבש ומשובב נפש והנוף נהדר

      אהבתי

  8. ירושלים זו עיר שתמיד אפשר ללכת בה לאיבוד למי שלא מכיר
    אני זוכרת ששירתתי שם בצבא, והחלק הכי מרגיז היה שיש שלט קטנטן שעליו כתוב לתל אביב (אחרת לכי תמצאי מאיזו יציאה אפשר להגיע לתל אביב (האמת שהיום כבר יש כמה כאלה אבל ניחא).
    החלק היפה בירושלים זה שאין בה לחות וממש ממש נעים רוב ימות השנה

    לי דווקא היה שבוע עמוס למדיי
    ופתיחתו של הסופ"ש הייתה גם עמוסה אם כי כייפית משהו
    (אני פשוט הרוגה מהשבוע הזה)
    ועכשיו אני דיי מתה לישון שינה הגונה

    אהבתי

  9. כתבת דבר אחד – על העיצבונים, אבל עלה מהפוסט דבר אחר – כיף משפחתי, טיול מקסים ותמונות נהדרות…אולי תקראי אותו את שוב, ותראי הכל בפרופורציה אחרת?
    ירושלים נראית נהדר, ולילי ממש. 
    אולי אחליט לטייל בירושלים. אני כל שבוע מבקרת שם את אמא שלי, אבל אני נוסעת אליה ובחזרה. צריך להחליט לנסוע לטיול, ולא במיקוד מטרה כזה…שיהיה טוב, ונחת!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s