יום הורים – פוסטתמונות

אתמול היינו ביום הורים של צץרץ. ג'ינג'י החליט שאם כבר נוסעים לדרום אז בדרך כדאי שנעשה כמה סידורים קטנים – עצרנו באזור תעשיה סגולה וקנינו צנצנות דבש קטנות ואחר כך בפתח תקווה – עיר מאוד מסובכת – ומכרנו דבש למישהו, ואז שמנו פעמינו דרומה למחנה איתן, שם מלמדים את צץרץ להיות צנחן.

בהתחלה תכננו לקחת גם את סבתא, אימא של ג'ינג'י, אבל ברגע האחרון היא התחרטה וטוב שכך. היה מתיש וחם, ממש חם.

מחנה איתן גדול, יפה, מתוכנן היטב ומושקע מאוד, אבל לא ממש מתאים לביקורי משפחות. היינו צריכים לחנות ממש רחוק וללכת המון ברגל בשמש הקופחת. היו אנשים שסחבו צידניות עמוסות אוכל, ומישהי מסכנה נשאה מגש גדול של עוגיות מושקעות מצופות שוקולד שלא נראו כל כך טוב עד שהן הגיעו לבן שלה. חבל שלא טרחו להסביר בהזמנה היפה והמסודרת שיש הרבה ללכת ברגל, ושישיבו אותנו כמעט שעתיים על טריבונות חשופות לשמש הצהרים הקופחת.

 

 

יש אנשים ומאכלים שלא מגיבים טוב לצירוף הזה של שמש וחום.

אחרי שראינו הדגמה של לוחמה וצניחה ושמענו נאום הרשו לנו ללכת לאולם ספורט ממוזג ואפילו לעשות פיפי.

 

בסוף הנאום הכריז המפקד שההורים יפגשו עם מפקדי הפלוגות ואז התברר לנו לחרדתנו שאין לנו מושג באיזה פלוגה משרת צץרץ. לא רק אנחנו לא ידענו היו עוד הורים אחרים שהתבלבלו ולמרות שהעמידו חיילים עם שלטים שהפנו את ההורים לפה ולשם לא ידענו מה מספר הפלוגה של הילד. בסוף שאלנו והכל הסתדר. צץרץ משרת עם הרבה ביינישי"ם שזה בני ישיבות, ופירוש הדבר היה שמצאנו את עצמנו בתוך קהל שהיו בו הרבה מאוד ילדים וחלק מההורים הביאו אפילו עגלות לתינוקות. על כל חייל היו המוני ילדים ודודות וסבתות… בסוף נאלצנו לשבת על המדרגות כי לא נותר מקום ישיבה באולם המרווח והממוזג.

המ.פ. הצעיר עד גיחוך שהתהדר בכיפה ענקית הציג את עצמו סיפר על עצמו פרטים אישיים ואפילו חילק לכולנו מגנטים עם מספר הנייד שלו אם נרצה לשאול אותו משהו והבטיח שלא יציקו ולא יטרטרו ולא ישפילו וכולם יקבלו טיפול מסור ואוהב.

 

אחרי שתמו הנאומים נשלחנו לצפות בטקס צבאי שכלל הרבה עמוד דום ועמוד נוח ובסוף גם הניפו דגל ושרו את התקווה ואז זכינו סוף סוף להיפגש עם הילד פנים אל פנים. כל המקום הזכיר פנימייה, הכל חדש ובנוי היטב ונקי ומסודר, צץרץ קיבל ציון נהדר בלימודי עזרה ראשונה (הוא היה קצת לחוץ בגלל זה) וראינו שכולם אוהבים אותו והוא מסתדר נהדר.

 

בדרך לרכב הוא הראה לנו את מסלול המכשולים הצבאי והוא וג'ינג'י השתעשעו שם קצת. ג'ינג'י ניסה להוכיח שעוד כוחו במותניו ולטפס קצת על המתקנים… כנראה שגברים נשארים ילדים קטנים גם כשהם מתקרבים לגיל שישים.

שניהם כעסו עלי ונזפו בי כשהתלוננתי שהיה חם וששמו אותנו יותר מידי זמן בשמש אבל תראו איך נשרפתי