אבו אלמוג הוא לא הראשון שהעלה את החשש שהממשלה המהוללת שלנו מתכוננת לנצל את הכרזת המדינה הפלסטינאית בספטמבר כדי לקרוא אותנו לסדר, אבל תודו שהוא כתב על זה הכי יפה ושנון.
ובכלל, המחאה הזו יצרה, חוץ מעוד הרבה דברים אחרים, גם כמה סיסמאות ובדיחות טובות מאוד שמעלות חיוך על שפתי.
גם אם המצב הכלכלי שלנו לא ישתפר בעקבות המחאה לפחות נהנינו מהומור משובח בעונת המלפפונים, גם זה לטובה.
והיום היה לא רק חם מאוד אלא גם יום הזוי במיוחד. ראשית, בעודי יושבת לתומי במשרד, ממתינה שגודי תחזור מאיזה ישיבה, ומתענגת על המזגן, אני שומעת קול מוזיקה רעשנית, מציצה מהחלון ורואה לתדהמתי אוטובוס מצופה כולו במה שנראה כמו פרווה ורודה, וכתובות – רדיו 103 אף אם רדיו ללא הפסקה – נכנס לאיטו למרכז הקריה ברעש גדול וחונה מול אוהלי המחאה.
מעניין למה?
אני לא מקשיבה לרדיו הזה מפאת הטיפשות והטמטמת המשתוללת בו, אבל אשמח אם מישהו שכן מקשיב יודע מה הסיפור, וזה עוד לא הסוף, מתקשרת לג'ינג'י שנמצא היום אצל אימא שלו, אנחנו משוחחים שיחת חולין קלה ופתאום הוא משתנק, גונח, מלעלע, לא מצליח לדבר, אימא שלו עולה על הקו ומספרת שהוא שתה בטעות קצת כלור!
איך? היא שמה על השיש בקבוק מים מינראליים עם כלור כדי לנקות את הכיור, והילד המגודל שאני נשואה לו שתה כי חשב שזה סתם מים.
אחרי שהוא שתה המון מים וחלב וסירב בתוקף ללכת למיון, הוא התאושש והכל בסדר, אבל נכון שזה הזוי?
ולסיכום, בלי שום קשר לכלום, בדיחת שואה שכן הצליחה להצחיק אותי (אולי כי המוח שלי התאדה מהחום?) – הטלר התאבד אחרי שקיבל את חשבון הגז.
אני מקשיבה לרדיו רק כשאני באוטו ובנסיעות הקצרצרות שלי בשנה האחרונה בכלל לא יוצא לי. אז ממני לא תהיה תשובה ענראה – אני רק תוהה…יש עוד אנשים שמאזינים לרדיו? רצים לאולפן של דידי הררי עם עוגה כדי לקבל פרס? מעניין אם נותרו.
איך אפשר לשתות כלור? הוא "עצם" את האף גם?
אהבתיאהבתי
אני מקשיבה הרבה לרדיו, אבל בעיקר לגלי צה"ל ולפעמים לרשת ב’.
יש לי כמה תכניות מועדפות עלי ותוכניות של קשקשת מטופשת לא נמנות עליהן.
אהבתיאהבתי
הארוע שקרה לג’ינג’ הזכיר לי ארוע הזוי שקרה לפני מספר שנים. באותו עת העסקנו סטודנטית (שלמדה רפואה) בניקיון שבועי של הבית. זוגתי ואני שמגדלים ילדים ועובדים שעות ארוכות, נאלצנו לוותר על סכומים נכבדים תמורת יום של נקיון שבועי יסודי. בוקר אחד, לפני שהגיעה הגברת, השארתי בכיור המטבח קנקן שתיה דביק ממיץ כדי שישטף וינוקה. שפכתי לקנקן מעט אקונומיקה מהולה במים כדי להבטיח שהוא ינוקה כהלכה ויצאנו לעבודה. כשזוגתי שבה מהעבודה, נפל עליה צמא וכהרגלה פתחה את המקרר לגמוע מעט משקה קר מהקנקן. מסתבר שהסטודנטית "החכמה" החליטה שבעלי הדירה שכחו קנקן משקה בתוך הכיור והואילה ברוב טובה להחזירו כמות שהוא למקרר. הסיפור הסתיים בכך שזוגתי הובהלה לחדר מיון ואושפזה כיומיים במחלקה לטיפול נמרץ. במזל האקונומיקה הייתה מהולה והכמות שנבלעה לא היתה גדולה יחסית. מה את אומרת? האם את חושבת שהסטודנטית לרפואה רצתה לעשות סטז’?
אהבתיאהבתי
אני שמחה שזוגתך יצאה בשלום מהחוויה המזעזעת.
באמת לא יודעת איך דבר כזה יכול לקרות אבל עובדה, זה קורה הרבה, לילדים בדרך כלל אבל כנראה שגם למבוגרים.
אהבתיאהבתי
אבא שלי מאזין לתחנה הזו
הוא חולה על התוכנית של דידי הררי
באחת הפעמים שנסעתי איתו הוא שמע את זה, כמעט חטפתי חררה
(וכששמתי לעצמי מוזיקה עם אוזניות הוא התעצבן!)
לא סובלת את התחנות רדיו עם התוכניות הרדודות האלה שיש בהן יותר דיבורים ממוזיקה
אהבתיאהבתי
יצא לי להקשיב בעל כורחי לדידי הררי.
מטופש להפליא, וגם לא מצחיק
אהבתיאהבתי
אוי ואבוי, כלור?! ובלי רופאים ובלי כלום? עקשן הגי’נג’י הזה שלך… רק מהעיקשות הכלור הזה לא עשה לו כלום.
ואני די מופתעת שלא שמעת את בדיחת השואה הזו, היא עתיקה! אתם כנראה מאד מבודדים שם בטבעון. נו מילא, העיקר שבסוף היא הגיעה.
לעניין האוהלים, אני קצת פסימית לגבי הסיכוי שלהם להביא לשינוי בלי לגרום כאב של ממש. אני לא מכתוונת לכאב של אלימות בהכרח, אלא יותר שביתות ושיבושים. לצערי לא נראה שיש מבין בשלטון, שקולט עד כמה מים הגיעו עד נפש.
אהבתיאהבתי
אנחנו ממש פריפריה, אפילו בדיחות לא מגיעות אלינו
וכן, הוא עקשן גדול, זה לא חדש.
אהבתיאהבתי
ב103 אני מקשיב רק לגבי גזית (שאגב הפייסבוק שלו גבי גזית ללא הפסקה מאוד מעניין) כשמתאפשר לי ולהתחלה של זהבי עצבני
בכל שאר הזמן שאני מאזין לרדיו אני שומע מוזיקה ישראלית ברשת ג’
שהג’ינג’י ירגיש טוב
אהבתיאהבתי
בגלי צה"ל יש גם כמה תוכניות טובות, ואני אף פעם לא מפסידה את שבת עולמית בתשע ברשת ב’.
כמו בטלוויזיה כדאי לבחור בפינצטה את מה שמעניין ולא מעצבן.
ובזמן שנותר לקרוא ספרים.
אני משוכנעת שמתקפת הריאליטי והטפשת ברדיו ובטלוויזיה נועדו לטמטם אנשים שלא ירגישו איך מסדרים אותם וגונבים אותם.
וגם בנוגע לרייטינג הקדוש יש לי השגות רציניות ביותר.
עובדים עלינו בעיניים כבר המון שנים וטוב שהתעוררנו
אהבתיאהבתי
הסיפור של שתיית הכלור מפחידה ומזכיר לי סיפור שקרה לבת שלי לפני כמה שנים. היינו אצל חברים לביקור וכאשר הבת שלי אמרה שהיא צמאה הם שלחו אותה למקרר להוציא שתייה. היא לקחה בקבוק ספרייט ושתתה ממש מעט ואז הסתבר שבמקום ספרייט היה בבקבוק נפט. אל תשאלי איזה פחד.
התקשרנו למרכז הארצי לייעוץ רפואי בהרעלות בבית חולים רמבם ושם אמרו לנו ישר ללכת לחדר מיון. יש מקרים בהם החומר הרעיל חודר לכל מני רקמות, כמו דרכי הנשימה ואז גורמים לנזק ולכן יש צורך באשפוז. ב"ה הכל נגמר בשלום אחרי לילה במיון.
אני לא מבינה למה אנשים שמים חומרי ניקוי רעילים בתוך בקבוקים או מיכלים של מזון. זה כל כך מסוכן. יש לך בתגובות אצלך בלבד מספר סיפורים על אסונות שכמעט קרו בגלל זה. אני מאד מקפידה לשים מדביקות עם כיתוב באדום על כל כלי שלא מכיל את התוכן המקורי ובטח אם מדובר בחומר רעיל.
שירגיש טוב הג’ינג’י שלך.
אהבתיאהבתי
אוי ואבוי
ממש מפחיד.
חמותי העבירה את הכלור לבקבוק של מים מינראליים כי כבד לה הבקבוק של ארבע ליטר.
היא גרה לבד וכבר לא כל כך רגילה להתחשב באחרים.
מפליא שהוא לא הריח את הכלור אבל הכמות שהוא שתה הייתה מאוד קטנה, הכל נגמר תודה לאל בטוב.
ואגב, צץרץ בסוף לא התקבל לסיירת, הוא מאוכזב, אני לא, ועכשיו הוא סתם טירון בצנחנים.
נדמה לי שזה מספיק קשה גם ככה.
הוא דווקא מאושר ושופע שמחת חיים וחוויות.
שבת שלום.
אהבתיאהבתי
הרדיו או שתית המים עם הכלור – מה יותר הזוי ?
אהבתיאהבתי
החיים בכלל הם עניין הזוי, למשל מחאת האוהלים, לא הזוי?
הזוי משמח לדעתי אבל עדיין, מי העלה בדעתו שדבר כזה יקרה אצלנו?
אהבתיאהבתי