למה לטרוח בחום הנוראי הזה ולכתוב פוסט טרחני וארוך אם קם כבר מישהו חכם יותר ממני שאמר במקומי
ומתנסח טוב יותר ממני?
ואגב, מזמן לא ראיתי מישהו שקיבל כל כך הרבה טוקבקים בזמן קצר כל כך, מאות התגובות שהוא
קיבל מאלפות מאוד.
אחרי שקוראים את המאמר כדאי לעיין גם בהן.
ותודה מיוחדת לכמעט גדולה שהפנתה אותי למאמר הזה.
הכל דבש 
זה כל כך נכון וכל כך עצוב
יש אנשים שחשבו שהמדינה תשתנה בצורה הזו
סבא שלי למשל, קנה המון נכסים ותמיד אמר לנו שנדל"ן זה הדבר הכי חשוב שיהיה לנו כי יהיה יום בו המחירים ירקיעו שחקים
סבא וסבתא שלי חיים טוב בזכות השכר דירה שהם מקבלים מהדירות שברשותם
אחרת, הם היו חיים בעוני רב, הפנסיה שנותנים היום במדינה לא מספיקה לכלום
אם לפני 50 שנה היית קונה בית ב50-60 אלף דולר, ולפני 20 שנה ב100-200 אלף דולר. היום אין לך בית שעולה פחות ממיליון ש"ח
למי יש את הסכומים האלה?
ובאמת אין לאף אחד מה לחפש בפריפריה
תחבורה ציבורית זה דבר שלא קיים פה (וגם מה שיש יקר יחסית)
ואין לך פה תנאים לשום דבר, לכל דבר קטן צריך לנסוע והכל לוקח יותר זמן
אולי לפני 20-30 שנה שהכל היה באיזי זה היה נוח, היום ממש לא
גם עבודות אין פה
ואני גרה 20 דקות מתל אביב
ויש פה ערים לא קטנות ובקושי יש בהן עבודה
רוב האנשים מהמושב שאני גרה בו לא עובדים בערי הסביבה, אל נוסעים לתל אביב, ירושלים, רעננה, פתח תקווה, רחובות
אהבתיאהבתי
לי, מזל שלסבא שלך היה כסף לרכוש דירות. להורי לא היה. בקושי רכשו דירת שיכון בגודל שני חדרים מסכנים בגודל סלון שלי והסלון שלי לא ענק, שכעת החרדים הרסו את השכונה בה הדירה נמצאת.
אהבתיאהבתי
כשסבא וסבתא שלי התחתנו הם גרו בדירת חדר עלובה בשכונת עוני בפ"ת
הוא קרע את התחת כדי להשיג את הכסף שהשיג
והשקיע אותו בנדל"ן
היה לו מזל, רצון ויכולת לעשות את מה שהוא עשה
הוא לא סמך על המדינה שתדאג לו בערוב ימיו
ולכן היום הוא חיי טוב מהכסף שהוא במקור עבד בשבילו
אהבתיאהבתי
סבא צדק, נדל"ן זו ההשקעה הכי טובה בארץ.
למזלי גם בעלי חשב ככה כשעוד היינו צעירים.
התעקש שנקנה בית, התחלנו בקטן ולאט לאט בנינו.
היום זה הרכוש היחיד שיש לנו והחיסרון היחיד הוא שהארנונה עליו עולה לנו הון.
נורא קשה סתם לחיות בארץ, לא משהו מיוחד, שום פינוקים, רק לאכול לשובע ולשלם מיסים כחוק, שום דבר מעבר לזה ועדיין זה קשה נורא.
כבר שנים אני מרגישה שמשהו פה בשיטה לא עובד כמו שצריך
אם הייתי צעירה יותר ולא חייבת לעבוד גם בשבתות הייתי הולכת גם למחאה הזו.
אהבתיאהבתי
במושב שאנחנו גרים, הארנונה גם בשמיים
כשההורים שלי באו לגור פה המושב היה כמו מושב שיתופי (כמו קיבוץ אבל לא)
ככה שהם קיבלו בית, ולא שילמו מים חשמל וארנונה
כשעשו פה הפרטה לקח גם לא מעט שנים עד שהם המתחיל לשלם את זה
למעשה נראה שלי שבשנה הראשונה שאני עברתי לגור לבד הם עוד לא שילמו את הדברים האלה רק שנה אחר כך
אבא שלי מקבל החזרים על הארנונה כי הוא נכה צה"ל
כשהם קנו את הבית, הם קנו אותו (לפני עשור) במחיר שקונים היום רכב חדש
את לא רוצה לדעת כמה זה שווה היום (לא הבית, הוא יושב על שטח של כמעט דונם השטח לבדו שווה הרבה, הבית בן איזה 60 שנה).
סבא שלי שהוא ניצול שואה, והגיע לארץ בתור נער. עבד קשה הפך לעצמאי וקרע את עצמו כדי שיהיה לו כסף ונכסים.
היום בזכות זה הוא חיי טוב
החשיבה של סבא שלי, בתור בן אדם מבוגר תמיד מפתיעה אותי
הוא אחד האנשים הבודדים מהמשפחה שלי שמעניין לדבר איתו
אהבתיאהבתי
ההורים שלי משתגעים מזה שאני מחליפה הרבה עבודות
אבל הבינו שהיום אין דבר כזה קביעות במקום עבודה
כל אחד בשניות יכול להיות מוחלף
והאמת, היום אין כמעט אופציה להיקלט במקומות בתור עובדי חברה, כמעט הכל עובר דרך חברות כ"א/השמה/אינטגרציה/מיקור חוץ, לא משנה איך קוראים לזה – זה אותו הדבר
וגם בחברות יש חוזה אישי, שברגע אחד אפשר לבטל
אהבתיאהבתי
בדרכי, אולי בפחות כשרון כתבתי איך הדור שלנו, בני חמישים שישים הרסנו את הדיור הצנוע. לא רק המדינה אשמה, גם אנחנו עם הצורך בגדול יותר, מרשים יותר. הרסנו את העתיד של הילדים שלנו.
<a target=_blank href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2083348&r=1http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2083348&r=1">http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2083348&r=1</a>
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת אם זה בהכרח הדור שלך כמו שאת קוראת לזה
אבל יש היום לא מעט אנשים, בגילאים שונים שרוצים להראות שהבית שלהם יותר גדול, יותר יפה יותר שווה (איך שלא תרצי לקרוא לזה).
אני גרה במושב ויש פה שכונת הרחבה, כל בית יותר גדול ומכוער מהשני
ואת יודעת מה האבסורד, גם המשפחות שגרות בבתים האלה לא משתמשות בכל השטח העצום של הבית
וכשהם רוצים למכור את הבית, כי הילדים גדלו ועזבו את הקן וכו’. הם לא מצליחים כי המחירים בלתי הגיוניים לרוב האנשים הממוצעים שגרים בארץ
(מוכרים פה בתים בשכונת הרחבה ב5 מיליון ש"ח ומעלה)
להורים שלי יש בית צנוע
3 חדרי שינה סלון ומטבח (על 90 מ"ר)
רק לפני שנה הם הוסיפו יחידת דיור עבורי
אבל ככה גדלנו, משפחה של 2 הורים + 3 ילדים
והאמת, לא סבלנו במיוחד
היה לנו תמיד כל מה שהיינו צריכים
אהבתיאהבתי
ההורים שלי היום חיים טוב מאוד מהפנסיה שלהם, הם הפנסיונרים, עוזרים לי ולנכדים.
לי ובטח גם לילדים שלי אין שמץ של סיכוי לפרוש מהעבודה עם פנסיות יפות כאלה. מי יעזור לדור שיבוא אחרינו?
הקפיטליזם הדורסני במיטבו
אהבתיאהבתי
זה גם באשמתנו. הדור שלי בני 60+ 50+ יצא לפנסיה מסודרת וישאיר לילדיו מקומות עבודה בלי זכויות. הדור שלי היה נגד הסתדרות ונהנה מהשגיו ובעד הפרטה וחוזים אישיים שיהפוך את ילדיהם לקשישים חסרי זכויות.
הדור שלי, חלם חלומות קפיטליסטיים חולניים.
אני עדיין זוכרת את הויכוחים שהתוכחתי עם בני דורי וקראו לי בלעג שמאלנית. אני רואה שכל מילה שאמרתי היית אמת.
אהבתיאהבתי
ההורים שלי בערך בגיל שלך
אבל אנחנו חיינו בסביבה קיבוצית שכזו
כשבוצעה פה הפרטה ופתאום ההורים שלי היו צריכים להתחיל לשלם ביטוח לאומי וכו’. ופתאום הם היו צריכים לדאוג לפנסיה של עצמם. זה היה מדאיג
כי המסגרת הזו גם אסרה עלייך להחזיק רכוש משלך
אני יודעת שפעם למצוא עבודה היה שונה
היית מגיעה לעבודה ונשארת שם שנים על גבי שנים
מאז שהשתחררתי מהצבא לא נשארתי באותה חברה יותר מ3 שנים
והיום הגיוסים נעשים בעיקר דרך חברות השמה/כ"א שזה בעצם סוג של עבדות מודרנית
ואין לנו שום סיבה להיות כמו אמריקה, אמריקה של היום מתפרקת
לא רק בגלל הקפיטליזם בגלל הרבה סיבות
אבל כמעצמה היא נחלשת
זה לא שמחר נקום בבוקר ולא תהיה ארה"ב
אבל התהליך כבר החל והגלגל מסתובב
אהבתיאהבתי
3 פעמים ניסיתי להכנס לכתבה שבקישור ,המחשב הדפוק שלי לא רק שלא נותן לי הוא גם דורש דוח שגיאות וכשאני נותן לו דוח שגיאות שאני כל כך שונא לעשות הוא סוגר לי את הדף החולירע
אז הצלחתי לקרוא כמה שורות מהכתבה אבל חלאס,המחשב עושה לי בעיות
הבנתי את רוח הדברים וחבל שאני לא יכול לקרוא עד הסוף
אהבתיאהבתי
הכתבה מופיעה בוינט.
בקטגוריה מחאת האוהלים.
שם הכתב שמואל קראוס.
באמת כדאי לקרוא, וכדאי גם לקרוא מה שכתב נדב אייל באנרג’י.
מרתק ופוקח עיניים.
אהבתיאהבתי
תודה אנסה להגיע עצמאית
או דרך המחשב של בני שלא עושה צרות כמו שלי
אהבתיאהבתי
את יודעת למה לא יכולתי לקרוא את זה? כי אני לא מסוגלת לסבול שכותבים באתם ואנחנו, אני לא מסוגלת לסבול הכללות והאשמות גורפות. ושימי לב כשהוא פונה לדור ילידי שנות ה50 וה60 הוא מדבר עלי ועליך. כשהוא מדבר על דור ילידי שנות ה80 90 הוא מדבר על הילדים שלנו.
שלא יהפוך את זה למלחמת אזרחים דור מול דור.
להורים שלי היה קשה, לי היה קשה ונכון, להם היום הרבה יותר קשה, בעיקר כי לדור של ההורים שלנו היתה האפשרות לבנות את עתידם במו ידיהם, אז באמת מי שהיה מוכן לעבוד קשה גם הרוויח. אבל אני לא מוכנה שעל הזיעה של ההורים שלי ינהלו את המאבק של היום, מאבק שאני מאוד תומכת בו. אבל הגיע הזמן שמוביליו יחליטו מול מי הם נאבקים.
אהבתיאהבתי
אולי בסוף,בסוף,בסוף
משהו יזוז פה.
בכל אופן, גם אני אוהבת אותך.
אהבתיאהבתי
קחי הכל בקלות ובהצלחה בטסט, אם אני הצלחתי בגילי המתקדם גם את תוכלי.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא מדיניות כלכלית ולא הטלת אחריות על שנתונים כאלה או אחרים. זו טעות להוביל לפילוג בין הורים לילדים כשהמטרה היא משותפת.
ההפרטה היא אם כל חטא. זה התחיל עם עליית הליכוד לשלטון בשנות השבעים. כאשר המספר של הרכב הראה את שנת היצור, ורכב משנת 80 היה:
80-xxx-xx וממשיך בהפרטה של כל חלקה טובה, ואינפלציה של 455 אחוז לשנה. הקפיטליזם נכשל אפילו בארה"ב, כאשר ממשלת ארה"ב היתה צריכה להציל את הבנקים וחברות הביטוח מפשיטת רגל. לדוגמא באחד הבנקים בישראל, נותנים לאשה אחת לשמור על כספם של חצי מציבור מדינת ישראל. אין פלא שהיא בין הנשים העשירות בתבל. מדוע שהציבור לא ישמור על כספו, והרווח יחזור לציבור ולא לאדם פרטי?
ועכשיו רוצים להפריט את הרכבת, את חברת חשמל ועוד. צריך לעשות לזה סוף.
אהבתיאהבתי
בהחלט להפסיק עם הקפיטליזם הדורסני הזה, ולהיפטר סוף סוף מביבי המאוס הזה
אהבתיאהבתי