סדר פסח אלטרנטיבי

כבר שנים שאנחנו חוגגים אצל הורי, וסובלים בשקט את הטקס המתיש והמשעמם הזה. קוראים את ההגדה ואף אחד (חוץ ממני ומלילי) לא מבין כלום, וכולם, חוץ מאימא שלי, מזייפים בחד גדיא ובדיינו, אבל השנה היה שינוי מסעיר, דודה שלי הזמינה אותנו לעשות אצלה את הסדר כי הבעל של הבת הצעירה שלה, הבת דודה שלי, תהיה לבד בסדר, מפני שבעלה החוזר בתשובה מאושפז בבית חולים לחולי נפש עקב התחרפנות טרמינלית.


הבחור הזה שכיום התברר לנו שהיה על תרופות פסיכיאטריות מזה שנים הלך והתחרד בשנים האחרונות ובמקביל גם הלך והשתגע ומרוב אמונה באלוהים הפסיק לקחת תרופות.


המצב הגיע למשבר כשהעירו לו בעבודה שיש גבול לכל דבר ולא מקובל לעשות הפסקה פרטית לתפילת מנחה. הוא נעלב מאוד והתפטר, מתעלם ברוב נוחיות מהמשכנתא הכבדה שהם התחייבו אליה לא מזמן.


מאז התפטרותו המצב הלך מדחי אל דחי, הוא התפרץ וצעק בבית, מירר את חייה של בת דודתי המסכנה שנשארה חילונית על אפו ועל חמתו, ובסוף נכנס למכונית המשפחתית, נסע במהירות וניסה להתאבד בתאונה.


הוא לא הצליח. אפילו לא נפצע, רק המכונית נפגעה. אחרי שהיא נכנסה למוסך הוא ברח להוריו, ואחיו ואבא שלו שכנעו אותו ללכת למיון, ומשם הוא נשלח מיד לטירה, והוא יישאר שם עוד זמן רב כנראה.


גם הבעל של הבת דודה השנייה במצב לא טוב, לא בגללו, הוא בחור טוב, אלא בגלל ההורים שלו שמצבם הבריאותי החמיר מאוד. האבא חולה באלצהיימר, והאימא גוססת מסרטן לא עלינו.


גם לנו הייתה החבילה שלנו בגלל עוגי שבחר לחגוג עם המשפחה של אימו הביולוגית בדרום הארץ.


כל הצרות וכאבי הלב עוררו בנו רצון להתכנס יחד ולשאוב עידוד זה מזה. הדודה היא בשלנית מעולה, ובעזרתה של אימא שלי, בשלנית דגולה גם היא, הצד הקולינרי של הסדר היה מכוסה.


נשארה רק ההגדה שתמיד הורסת לי את שמחת החג, לתימהוני לילי הגדילה ראש והציעה לנהל סדר פסח אלטרנטיבי ברוח עדות הנוער העובד והלומד השמאלני והחילוני לתפארת.


היא ליקטה קטעים מכל מיני הגדות קיבוציות, שלבה עם הקטעים החביבים עליה בהגדה, ובליל הסדר התיישבה מלא קוטן קומתה העדינה בראש השולחן, התעלמה מהבלונדיניות הזוהרת שלה, וניהלה את הסדר בשום שכל וביד רמה.


הבן הצעיר של הבת דודה (ילד שמנמן בן 11) שעד ליום זה חגג סדר פסח כהלכתו על פי כל כללי הטקס היהודי ניסה למחות על ההשתלטות הנשית המפתיעה על סדר פסח (שנוהל עד היום על ידי אביו הדתי), קיבל בתמורה מנה גדושה של הטפת מוסר פמיניסטית לוהטת ונאלם דום.


את סדר הפסח הזה הילד לא ישכח אף פעם.


היה קצר ומעניין ובלי מילה אחת בארמית, הכל בעברית תקינה ומובנת לכל נפש.


דיברנו בעיקר על חירות ומשמעות החופש בימינו והיה מרתק, שמח ואקטואלי בצורה מרעננת מאוד.


אחר כך נשארנו עוד זמן רב מסובים סביב השולחן, אכלנו ושתינו, שוחחנו על דא ועל הא ונהנינו מאוד פשוט להיות יחד.


אחרי שצץרץ לקח את הילדים לחדר השני ושעשע אותם בלהטוטי קלפים הרגשנו עוד יותר חופשיים ודיברנו על הכל – על ההורים החולים, על הבעל המשוגע, וגם על המכונית המסכנה של הבת דודה.


התברר לי שהמכונית שהייתה כמעט טוטאל לוס נשלחה למוסך ותוקנה בהצלחה, אבל איכשהו הצליח אחד מפרחי המוסכניקים לקחת אותה לסיבוב ולעשות בה עוד תאונה, והפעם, אבוי, היא במצב עוד יותר גרוע.


"זה רק פח." אמרו הבנות דודה וצחקו, "העיקר שאף אחד לא מת."


מה שנכון נכון.


וככה, למרות כל הבעיות, הצרות והאנחות חגגנו כי היינו יחד, כי היה לנו נעים להסב כולנו סביב שולחן אחד. בסדר הזה הרגשנו כמו משפחה אחת מאוחדת ואוהבת, תמכנו זה בזה ועודדנו אחד את השני והרגשנו חופשיים ושמחים.


זו הייתה הפעם הראשונה מזה שנים רבות שנהניתי מפסח. 

35 תגובות בנושא “סדר פסח אלטרנטיבי

  1. איזה מלכה לילי שלך.
    אצלנו כל ה"והגדת לבנך" הלך פייפן כי רוב הסדר התנהל בספרדית וגם הקטעים שנקראו בעברית לא היו מובנים ואף אחד גם לא רצה להבין.
    הרבה יותר חכם לנהל סדר ככה בשפה מובנת.

    אהבתי

  2. תוך כדי קריאת הפוסט חשבתי לעצמי שאני אתחיל כבר עכשיו אארגן איזה הגדה של פסח אלטרנטיבית ובסוף אמרתי לעצמי, למה שלא תפרסמי את ההגדה של לילי? זה יכול להיות תקדים מענין.

    אהבתי

  3. איזה גדולה לילי שלך
    סוף סוף ההשקעה של שנים של חינוך בנוער העובד- משתלמת..
    ובשביל זה יש סדר.
    להפגש, לשמוח, להתחלק קצת בכאבים ובצרות, לתמוך, לדבר, ושיהיה כיף ביחד.

    אהבתי

  4. יש לי תקווה לעשות עדיין סוג של ליל סדר כזה
    כולי קנאה
    נמאס כבר מההגדה הזאת שכולם רק רוצים להגיע לאוכל
    וזה סתם
    לפחות הייתה חברותא נעימה אצלנו

    אהבתי

  5. נשמע לי נהדר לעשות את הסדר בצורה כזו
    לא משעמם בכלל (שלנו היה נורא משעמם, זה היה נראה כאילו כולם חיכו שיגמר וללכת)

    כבר אין את האנשים המבוגרים שמקריאים את ההגדה בטעמים ומסבירים
    כל ההקראה עצמה סתמית
    ואם זה סתמי אפשר בהחלט ללכת על אלטרנטיבה יותר מעניינת

    חג שמח

    אהבתי

    1. כשהיינו ילדים אחיו של סבא היה עושה אצלנו את סדר פסח. בנעוריו הוא היה תלמיד ישיבה. אחר כך הוא התפקר והפך לחלוץ אבל לא שכח את מה שלמד בבית אבא.
      הוא באמת היטב לערוך את הסדר והקסים את הילדים. לצערי גם הוא וגם סבא נפטרו וכיום אנחנו צריכים לעשות סדר פסח בנוסח שלנו, שמתאים יותר לדור שלנו.

      אהבתי

  6. תשמעי יקירתי, זה פוסט נפלא.
    הייתי אומרת שאפשר למכור את התסריט להוליווד, לא סליחה: זה סרט אינדי בכלל.
    אילו דמויות! אילו תהפוכות!
    מן העיתונות:
    "סדרת סיפורי חיים הזויים שזורים זה בזה על רקע ליל הסדר".
    נפלא.
    הייתי רוצה להיות בסדר שלכם!

    אהבתי

    1. רק עכשיו לעת זקנה אני נאלצת להודות שיש לי משפחה מוזרה קצת.
      מצד שני בכל משפחה תמצאי סיפורים כאלה, הרי לא יכול להיות שכולם תמיד מוצלחים ובריאים ורגילים.
      כלפי חוץ אנחנו נראים סולידיים וסתם אשכנזים כאלה, אבל כשרק מסתכלים מקרוב…
      לפחות לא משעמם אצלנו.

      אהבתי

  7. הזכרת לי את התכנית של דב אלבוים על ליל הסדר ואיך שלא מבינים כלום, אמרתי לעצמי אם דב אלבוים לא מבין אז מי אני שאבין? האמת אף פעם לא התעמקתי, תמיד דישדשנו בסדר אחי ואני בכוח כי הורי מיהרו לאכול אז קראנו מהר מה שהספקנו ועשינו צחוקים. דווקא התוכנית של אלבוים איתגרה אותי לנסות לקרוא פעם וכן להבין. התכנית הייתה מרתקת, וכך גם הפוסט שלך

    אהבתי

    1. לא יצא לי לראות את התוכנית של אלבויים כי למי יש זמן לראות טלוויזיה בערב חג – תליתי וילונות שפירגנתי לעצמי לכבוד החג – אבל הדוד כן ראה וסיפר עליה לכולם בזמן הסדר.
      אני מקווה שיום אחד יהיה שידור חוזר.

      אהבתי

  8. כל הכבוד ללילי ואיזה יופי שכל הפסח התארגן לו ככה, למרות צרותיהם של אחרים (וגם שלך), לטובת כולם.

    אני מצטרפת לברני – מאד אשמח להעתק של ההגדה של לילי.

    גם אני מוצאת בהגדה הרבה שיעמום, אבל אני חושבת שהאתגר של עורך הסדר הוא לערוך אותו בצורה שתעניין, תערב, ותדבר אל השומעים. 
    הסדר שלנו הרבה פחות אלטרנטיבי ממה שתיארת, אבל השירים, האנקדוטות וההסברים (חייבים הסברים כי כולם דוברי אנגלית) מעבירים אותו יחסית בשלום…

    אהבתי

    1. הסיפור והקונספט של ההגדה הוא טוב ואפילו מרתק אבל צריך להעביר אותו בצורה מעניינת ולקצר, לקצר בהרבה.
      כיום לאף אחד אין סבלנות לשבת שעות ולקרוא ולהתפלפל.

      אהבתי

  9. תשמעי, אני כולי אכול קנאה.
    כל הכבוד לילדה על היוזמה ועל הביצוע. אל תצטנעי, מגיע לך חלק נכבד מהקרדיט: בסופו של דבר, מי חינך אותה?
    מזל שלפחות משני הילדים יש נחת…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s