תאומה אסטרולוגית

ראיתי היום ביומן חדשות בטלוויזיה כתבה על חוקרת מהטכניון שגילתה שלאנשים שנולדו באותו תאריך יש חיים דומים. היא הביאה כדוגמה את שני חברי הכנסת החביבים עלי. אורי אורבך ושלי יחימוביץ שבאמת היו שניהם עיתונאים לפני שנעשו חברי כנסת.

חייהם דומים במידה מסוימת, אבל גם שונים ומושפעים לא רק מתאריך הלידה שלהם אלא גם מעוד נתונים – המין שלהם המשפחות בהן נולדו והחינוך שלהם.

הכתבה הזו נתנה לי אומץ לכתוב על משהו דומה בחיי, על מישהי שגם חייה עוקבים לשלי, או אולי ההפך, כי היא מבוגרת ממני בחמש שנים ושבוע בדיוק.

שתינו נולדנו באותו מקום ויש לנו גם משפחה משותפת. אני מתכוונת לדודתי, אחותה הצעירה של אימי שמאז ומתמיד התייחסתי אליה יותר כאל אחות בכורה מאשר כאל דודה.

תמיד חגגנו יחד ימי הולדת ואפשר להגיד שבילדותי גדלתי בצילה ותחת חסותה אם כי באופי אני שונה ממנה מאוד. אני מופנמת וביישנית יותר ובניגוד אליה אני לא אוהבת חיות. עד היום אחד מזיכרונות הילדות הפחות נעימים שלי הם הכלבים שהיא גידלה (ומגדלת עד היום) ותמיד הציקו לי והפחידו אותי. גם ההתלהבות שלה מכל מיני חרקים לא מצאה חן בעיני. גם כילדה קטנה היא לא פחדה מהם מעולם, בניגוד אלי שלא חשבתי שזה תענוג גדול להחזיק חרגול בכף היד, או לתת לחיפושית לטפס עלי.

יש לנו זיכרונות ילדות משותפים רבים כי עד בית הספר היסודי היא גרה לידי, אבל אחר כך היא עברה עם הוריה – סבא וסבתא שלי – לגור בנתניה. את הנסיעה הראשונה שלי ברכבת לבדי עשיתי לנתניה, לבית של סבא וסבתא, וביליתי איתה חופשות רבות. יש לי המון חוויות שקשורות אליה, טיולים ושאר התנסויות ראשונות בחיים. את הזריחה הראשונה בחיי למשל ראיתי איתה, וגם את השקיעה, והעיר נתניה תהיה אצלי תמיד קשורה אליה.

בגיל 14 היא הכירה בחור נחמד אחד ממוצא רומני והם נשואים באושר עד היום, אגב, גם בעלי ממוצא רומני. אחרי שנישאה היא לא הצליחה להרות ואת כל מה שאני יודעת על בעיות פוריות למדתי ממנה, ובגלל מה שהיא עברה נרשמתי לאימוץ כבר בגיל צעיר מאוד. עוד לפני שנישאתי היא אימצה ילד, תינוק קטן, וברית המילה הראשונה שראיתי בחיי הייתה שלו. אחר כך היא המשיכה במאמצים להרות ובסופו של דבר הצליחה וילדה בת, ושלוש שנים אחר כך גם אני ילדתי בת.

בסופו של דבר גם אני אימצתי, אבל שני בנים ולא אחד ושלי כבר לא היו תינוקות. ברבות השנים התברר שגם הבן שלה וגם הילדים שלי סובלים מליקויי למידה והיפר אקטיביות, ושוב יכולתי להיעזר בניסיון שלה בנושא הזה ולקבל ממנה עצות רבות ערך.

הבן שלה התגייס לצבא ואחרי כמה חודשי שירות הוא קיבל מכה בראש בזמן שמירה ואיבד את הזיכרון, עד היום הוא סובל מתוצאות אותה פגיעה ומתקשה להמשיך בחייו.

אחותו הצעירה (שגם היא כמו לילי שלנו בלונדינית כחולת עיניים) גם סיימה כבר צבא והיא חיה כיום עם החבר שלה ולומדת. בניגוד אליה אחיה מתקשה ללמוד או לקיים מערכת יחסים וחי בבית עם אבא ואימא למרות שהוא כבר בן שלושים.

אני כל כך פוחדת שגם עוגי יהיה כמוהו, לא יצליח לבנות לעצמו עתיד וימשיך לחיות כמו ילד, בלי עבודה ובלי שותפה (או שותף, באמת לא אכפת לי) לחיים, וישאר בודד ומתוסכל בעוד כל בני גילו ואפילו הצעירים ממנו ממשיכים הלאה ומתקדמים בחייהם.

העליתי את החשש הזה בפני ג'ינג'י כשנסענו לבקר את הילד וגם הוא חושש מאותו הדבר. אנחנו מניחים שבסופו של דבר עוגי ישוחרר מבית החולים ויחזור הביתה ומה אז?

העתיד שלו שתמיד הדאיג אותי נראה לי כיום מאוד לא בטוח ואני חוששת מאוד שהוא לא יצליח להיות עצמאי גם אחרי שיחלים. החלטתי שאחרי שהוא ישוב אתן לו את החדר של לילי שכבר לא תחזור לגור בבית. זה חדר גדול ומרווח ויש לו שירותים נפרדים ופרטיות כי הוא בקומה התחתונה. נכניס לשם מיטה זוגית ככה שיהיה לו נוח שם, והוא יוכל להרגיש כמו מבוגר ולא כאילו הוא חוזר להיות שוב ילד.

היה לנו נורא עצוב לראות אותו שוכב במיטה בבית חולים, צינור הזנה מחובר ישירות לבטנו, רזה מידי לדעתנו, תקוע כבר באותה מיטה למעלה מחודש, תחבושת על העין, ומתקשה לדבר כי אסור לו להזיז את הלשון… עצוב.

מזל שיש בבית החולים חתול אחד שמסתובב בחוץ על אדני החלונות הרחבים ומתגנב מידי פעם לחדרים של חולים לקבל אוכל ופינוקים. החתול נראה מצוין, שמן ומטופח, ועוגי שאוהב אהבת נפש בעלי חיים שמח תמיד כשהחתול הרפואי הזה מבקר אותו ונח קצת על המיטה שלו. אני אביא מצלמה לביקור הבא שלי בבית החולים ואולי אצליח לצלם אותו.

26 תגובות בנושא “תאומה אסטרולוגית

  1. גם לי יש סיפור דומה עם תאומה אסטרולוגית, שנולדה בהפרש של שנה ויום ממני,
    ואנחנו ממש דומות בהתנהגות שלנו, בתחומי עניין ובעוד כל מיני דברים שלא אפרט עליהם עכשיו…
    זה באמת מדהים 🙂
    אפילו בדברים הפחות טובים, כמו הקשיים שכתבת עליהם…
    פחות עצמתי, אבל אפילו חלינו במחלת הנשיקה באותו זמן…
    מחכה לתמונות, ומאחלת רק בריאות וכח לקצת חיוכים 🙂

    אהבתי

  2. לא הייתי פה המון זמן וכשחזרתי קראתי את הדברים שקרו והתעצבתי.
    בריאות לעוגי והמון.
    מי יתן והוא יתגבר על כל הקשיים שיש ואולי יהיו.
    אחייניתי עברה תאונת דרכים ונפגעה אנושות בראשה ולשמחתי היום היא נשואה ואו טו טו עומדת להיות אימא. יש הפתעות לפעמים גם חטובה.
    וחיבוק לך אישה מרתקת שבלי שאת יודעת משמשת לי מקור השראה , לא לוותר לחיי לעולם.

    אהבתי

  3. לפעמים נבואות מגשימות את עצמן, אז למרות שבחיים שלך ושל דודתך יש המון קווי דמיון, אני מניחה שעוגי והבן שלה אינם תאומות אסטרולוגיים והגורל של אחד לא חייב להיות הגורל של השני. (למרות העובדה המצערת שלשניהם קרה אסון)
    אני חושבת שאתם צריכים לשים את הפחדים שלכם בצד להציב  מטרה שהיא לכוון את עוגי לחיים עצמאיים ומאושרים עד כמה שאפשר. ואז לראות מה הדרכים שאפשר דרכן להשיג את המטרה הזו. זה היעד שצריך לעמוד מול עינכים וזה המסר שאתם צריכים להעביר לעוגי כל הזמן. 
    את יודעת, כשקורה דבר כ"כ נורא לילד שלנו, הנטיה הטבעית שלנו היא לעטוף אותו, לא לתת לו להתמודד לתמוך בו איפה שרק אפשר, אין דבר טבעי יותר מזה להורה. אבל לפעמים אנחנו לא עושים לילד טובה בזה כי אנחנו מרגילים אותו לסמוך עלינו במקום על עצמו.
    אני לאיודעת מה מצבו הבריאותי היום, יתכן בהחלט שעדיין מוקדם מידי לדבר על זה. אבל ברגע שיתחיל השיקום אתם חייבים לשדר לו שהוא יכול להתגבר על הכל כולל הקשיים שהפציעה הזו גרמה לו. תופתעי, לפעמים הקושי הזה רק גורם להם ליותר מוטיבציה.
     

    אהבתי

  4. שלי יחימוביץ ואורי אורבך נולדו באותו היום ובאותה השנה וגם גרו ממש קרוב זה לזה (מיקום גיאוגרפי באסטרולוגיה  חשוב).
    את ודודתך נולדתן בהפרש של שנים וגם לא באותו היום.
    "שותפות הגורל" של שתיכן נובע מתוך קרבה של נשמות ולא בגלל אסטרולוגיה.
    באחד הגלגולים הקודמים הייתן תאומות זהות וההשלכות נמתחות גם אל הגלגול הנוכחי.

    ובאשר לעוגי – דאגה היא ודאי תכונה הורית ואין לי ספק שאתם תעטפו אותו בהרבה צמר גפן.
    אבל העתיד כמובן תלוי בו ובמידת הנחישות שתהיה לו לצאת מתוך המצב ולפרוץ קדימה ומאחר והוא בחור תוסס למדי, אינני חושב שהוא יבחר להכלא בבית.
    עכשיו עוד מוקדם מידיי והפצע טרי – גם הפצע הנפשי – אבל אני לא חושב שיש לכם סיבה לדאוג.
    חוץ מזה, את הרי יודעת שאני מאמין באימרה "אנחנו יוצרים את המציאות של עצמנו" ומכאן אפילו השמים אינם גבול.

    אהבתי

  5. את קצת עצובה ונזכרת רק בדברים הלא טובים. זה יעבור.
    זה נחמד שיש חתול מעודד, אבל זה קצת מפחיד אותי. אנשים בבי"ח מאד רגישים בגלל פצעים שטרם החלימו. האם הרופאים יודעים שחתול, מתוק כמה שלא יהיה מסתובב שם?

    אהבתי

  6. אני מקווה שעוגי יתאושש ואחרי שיחזור הבייתה  ויתאושש ימצא דרך לחיות את חייו בצורה  טובה יותר מהבן של דודתך
    למרות  החיים הדומים של שתיכן אני מאמין בתפניות בחיים

    אהבתי

  7. זה מעניין הקשר הזה

    אהבתי את החתול הרפואי. הוא בטוח יודע לזהות את מי שאוהב אותו.
    ההחלטה שלכם לגבי עוגי כשיחזור הביתה היא החלטה טובה.
    זה יסייע לו לחזור לעצמו.
    את דואגת ובצדק, אבל ימים יגידו…
    החברה האלה יכולים להפתיע

    אהבתי

  8. לא מאמינה באסטרולוגיה, אבל מאמינה בהחלט שאם את חיה באמונה שהעתיד שלו ידוע מראש והכתוב בכוכבים שהוא ישאר בבית ולא יסתדר – זה רק יזיק.

    העוזרת שלי מ"שם" נולדה בדיוק שנה לפני. היא פליטה מהמלחמה בבוסניה, עוזרת בית. אני מנסה לחשוב על המשותף בגורל שלנו. טפו טפו טפו.

    אהבתי

  9. אין תאומים אסטרולוגים, כי אפילו תאומים זהים נולדים בהפרש של 5 דקות וזה כבר זוית שונה ומפה שונה. גם אנשים שנולדים באותה דקה נולדים במרחק גיאוגרפי שונה ויש שינויים. יכול להיות דמיון לבני מזל דומה אבל תמיד, תמיד יש שונות וזה כל היופי בדבר. באסטרולוגיה.
    וכעת לעוגי ולבן דוד שלך הפצוע. יש זכויות לנכים, ואם לא מקבלים אחוזי נכות שמגיע יש לכך עורכי דין. ברגע שאדם מקבל אחוזי נכות המגיעים לו, משרד הביטחון מטפל בו לפי צרכיו. אם אדם הוא חס וחלילה לא עצמאי, כמו הבן דודה שלך, הוא מקבל בנוסף למקום מגורים, תעסוקה לפי המצב, פנסיה מתאימה גם מלווה על חשבון משרד הביטחון. משרד הביטחון מפנה ללימודים, לתעסוקה. יש הרבה אנשים שהגיעו לרמות גבוהות של השכלה, שאם לא הפציעה לא היו מגיעים אליה.
    כל החכמה זה מידע ולא להתביש לקבל את מה שמגיע, או נכון יותר לדרוש. כי הכל לפינ החוק. כנסי לתפוז, יש שם פורום נכי צה"ל, תלמדי המון על הנושא.
    והעיקר, שעוגי יחלים.
    ברני

    אהבתי

    1. כרגע אנחנו מחלקים את תשומת הלב שלנו בין המצב הרפואי שלו לבין דאגה לזכויותיו כחייל.
      יש לנו עוד המון מה ללמוד ולכן שכרנו עורך דין שיעזור לנו, מקווים שיהיה בסדר.

      אהבתי

      1. עשיתם צעד נכון. אבל חשוב מאד לבדוק אם העו"ד מתמצא בזכויות וחוקים. זו התמחות מיוחדת. העורי דין עוברים אפילו השתלמויות על גוף האדם וכל מיני מפגעים בריאותיים, באוניברסיטה יש השתלמויות כאלה.

        אהבתי

  10. לעוגי ייקח כמובן זמן להתרגל למצב החדש
    שאולי יש דברים שפעם הוא יכל לעשות והיום לא
    והוא יצטרך המון תמיכה מכם – המשפחה שלו
    לוקח זמן לחזור לעצמך אחרי דבר כזה
    לא רק בגלל השיקום הרפואי, גם בגלל החלק הנפשי
    וחשוב שתתנו לו לדעת שיש כלים, שזה לא סוף העולם ושהוא עדיין יכול לעשות כמעט הכל כמעט כמו כולם
    ללמוד, לעבוד, להצליח

    אהבתי

    1. אני חושבת שגם קודם, לפני שהכל קרה הוא לא היה כמו כולם, זו אחת הסיבות למה שקרה.
      אנחנו עומדים על כך שהוא יקבל טיפול נפשי, לא רק גופני ומקווים לטוב.

      אהבתי

  11. דברים לא פשוטים עוברים עלייך…
    הרעיון לתתת לו חדר "בוגר"יותר בבית  ובעצם לתת לו את מקומו  – ממש יפה.
    רק בריאות  ותגשימו תוכניות!

    אהבתי

  12. אני תמיד מקשיבה או קוראת את ההורוסקופ, למרות שכולם צוחקים עליי בגלל זה בבית, אבל אפילו אני לא מאמינה בתאומה אסטרולוגית. נוסטרדאמוס למשל נולד באותו יום כמוני, ממש לא נראה לי שיש קשר בינו לביני.

    הרעיון לתת לעוגי חדר עם יותר פרטיות יכול להיות רעיון טוב, אבל תתייעצי קודם עם לילי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s