יום מעולה

היום היה לי יום מעולה, אבל ממש – קודם כל העניין של קצב, אני מודה, שמחתי לשמוע שהוא הורשע, שמחתי שהסנגורים שלו שניסו להכפיש את כל המתלוננות ולהציג אותן כשקרניות ומופקרות חסרות מוסר הפסידו.

כשהייתי צעירה יותר סבלתי מאוד מגברים מסוגו של קצב, גברים כוחניים שבמקום לחזר ניסו להפחיד ולכפות את עצמם על נשים. מבחינתם הם צדקו הרי בסתר ליבם הם ידעו שאין להם סיכוי לזכות בתשומת ליבה של אף אישה, ובצדק, כי הם עלובי נפש וחדלי אישים, והדרך היחידה שלהם להשיג נשים היא לאלץ אותן בעל כורחן.

ומה שמוסיף לתחושת הניצחון שלי היא העובדה שקצב היה יכול לקבל את עסקת הטיעון ולצאת בזול מכל הברוך שהוא בישל לעצמו, אבל הוא הרגיש כנראה שזו פגיעה בכבודו, והוא חייב לצאת גבר, גבר. ואולי חס על ההטבות שהיו לוקחים ממנו? ויתר על עסקת הטיעון והיה בטוח שהוא יצליח לסדר את כולם ולא היא – רצה לצאת זכאי ויצא אנס.

מבחינתי הוא חטף את כל מה שאיחלתי תמיד לכל הזבלים שנגעו בי בלי רשות, שהתייחסו אל הגוף שלי כמו אל עוד הטבה בעבודה, שהשפילו וזלזלו ופגעו ויצאו בלי עונש. אז הנה, עכשיו אחד כן נענש, ונענש בגדול!

רצה להשפיל ויצא מושפל ומבוזה, כראוי לו. וכן, גם אני הייתי במקום הזה, ולכן אני מאמינה לכל הנשים שעבדו תחתיו, ומאמינה לעיתונאים שתמיד ידעו שהוא כזה ולא העזו לספר, ולא מאמינה לקצב, ובטח לא לעורכי הדין שלו שראויים לו כמו שהוא ראוי להם.

צר לי רק על אשתו, אם כי אני מניחה שהיא כבר ידעה מזמן איזה מציאה יש לה בבית. רוב הסיכויים שהיא לא מופתעת.

 

ועוד סיבה לזה שהיה לי יום מעולה היא שהתקבלתי שוב לעבודה, הפעם לעבודה שנראה לי שמאוד מתאימה לי, גם מבחינת השעות וגם המשכורת, וגם סוג העבודה. אני לא אספר יותר כי אחרי כל סאגת חיפוש העבודה שלי וכל העבודות שהתחלתי ועזבתי אני מעדיפה לשתוק. אספר יותר פרטים רק אחרי שאהיה בטוחה שהפעם כן הצלחתי ואני באמת עובדת.

מה שהכי מצחיק זה שאחרי שחרשתי באינטרנט והתרוצצתי במשרדי כוח אדם בסוף הגעתי למשרה הזו דרך אימא שלי – היא מתנדבת באיזה מקום, וביום רביעי היא ראתה שפיטרו שם מישהי, ומיד הציעה שאני אבוא במקומה. אמרו לה שכבר מצאו לבחורה ההיא מחליפה, אבל יש אחת אחרת ששברה את האגן, וגם אחרי שהיא תבריא היא לא תחזור למשרה הקודמת, והם ישמחו לראיין אותי במקומה.

התראיינתי אתמול, וביקשו ממני לשוב ולהתקשר היום בבוקר. הבוקר התעוררתי מוקדם, מתוחה ולחוצה, גם בגלל המתח שבנו אמצעי התקשורת לקראת הכרעת הדין של קצב וגם בגלל הכרעת הדין הפרטית שלי. חיכיתי בסבלנות עד שהגיעה השעה ואז התקשרתי, ולשמחתי אמרו לי מיד שהתקבלתי, ושאבוא בבקשה עוד היום למלא את הפרטים שלי.

שמחה מאוד נכנסתי למכונית ובדרך שמעתי שקצב יצא אשם ושמחתי פעמיים. ואגב, ממש לא אכפת לי כמה הוא יקבל, מצידי שיצא רק במאסר על תנאי. אין לי שום רצון לראות אותו בכלא, מספיק לי שהשופטים אמרו שהוא אשם ושקרן ושהמתלוננות צדקו, יותר מזה אני לא צריכה.