שוב אני והבלגנים שלי

כבר נעשה מביך כמה אירועים מתרחשים אצלנו, כל יום בלגן חדש, אבל אתמול היה השיא.

באחת בלילה אני מרגישה פתאום ריח נוראי, פלסטיק נשרף, פשוט מגעיל, ושומעת צעקות ודפיקות מבחוץ, מציצה מהחלון ורואה לחרדתי אש בוערת אצל השכנה. זו שהבית שלה צמוד לשלנו.

מעירה מהר את הג'ינג'י וקצת לאט יותר את צץרץ וכולנו רצים למטה ומגלים שבקומת העמודים מתחת לבית של השכנה שלנו פרצה אש בגלל נורת חשמל שנשארה דולקת!

זו קומת עמודים פתוחה והיו שם המון דברים של דיירת שגרה אצלה ומחכה שיגמרו לבנות לה בית. גם לה וגם לדיירת יש בנות צעירות ויש כלבים, כלב אחד ברח אלינו הביתה מרוב בהלה… לא פלא, פרצה משם להבת אש חזקה, עשן נוראי, מכבי אש, בחוץ יורד גשם זלעפות, כל השכנים מתעוררים ובאים לראות מה קרה – מהומה ענקית.

נרדמנו רק בארבע לפנות בוקר, כל הבית שלנו מסריח מעשן, ואצלה עוד יותר גרוע, אבל הבית חוץ מזה כמעט בסדר, רק חלון אחד נשרף, ונפגע כבל החשמל שלה וגם של הדירה שלנו למטה.

אני מחכה עכשיו שיבוא החשמלאי וצריך להגיע גם שמאי, לפחות יש לה ביטוח, למרבה המזל ג'ינג'י הוא הסוכן שלה, ככה שהכל קרוב.

אין לה מזל עם שרפות, כבר נשרף לה פעם הבית בשנת 96 אז הלך כל הבית, היא והילדים שלה גרו אצלנו כמה ימים, ואחר כך היא בנתה הכל מחדש גדול ויפה יותר.

עכשיו זה פחות נורא, הבית בסדר, חוץ מהחלון שנשרף ומזגן שהלך, אבל הכל אצלה מפוייח ומסריח, ואין ביוב ואין טלפון ואין חשמל. מזל שלילי כבר נסעה חזרה לבסיס כי הכל קרה ממש מתחת לחלון שלה והחדר שלה ממש מסריח.

מכל הבלגן חטפתי כאב ראש נוראי, אולי מהריח של השרפה.

אני מתחילה להתעייף מכל הדראמות והמהומות האלה.

רוצה קצת שלווה ושעמום.

וכמובן שצילמתי, ניסיתי לפחות, היה חושך נוראי ולא ממש הצלחתי.

 

הכבאי הגיבור שמסתתר בחושך הוא ג'ינג'י האמיץ

 

אש מבעד לחלון

 

האור האדום הוא של הכבאית שהתקשתה למצוא את הבית שלנו בחושך אבל אחרי שהכבאים הגיעו הכל הסתדר