כלכלת בית

אני לא טובה בלעמוד על שלי, אפילו גרועה, בדור שלי חינכו בנות להיות נחמדות, לחייך ולא לעשות בעיות, בעיקר לא לגברים.

חינוך גרוע מאוד, אולי יש מקומות בעולם שזה עובד, אבל לא פה, בארץ אוכלת יושביה הזו.

לקח לי יותר מידי זמן להבין שלפעמים אין ברירה, צריך להפגין מעט אסרטיביות כי עם נחמדות לא הולכים למכולת. זו הסיבה שהיום שוחחתי שוב עם הבחור ששכר אותי לעבודה. רציתי לברר מעט יותר פרטים על המקום שאני עומדת לבלות בו חלק גדול מאוד מיומי. אני חושבת שזה די לגימטימי ואפילו סביר, אבל איכשהו הוא הצליח לתת לי הרגשה שאני סתם מנדנדת ומציקה, וכל הזמן דרש לדעת אם אני באמת רוצה לעבוד, ועשה את זה בטון לא כל כך מעודד.

כדי לא להתקפל שוב הזכרתי לעצמי בשקט שמדובר בגבר צעיר מאוד (יש לי לדעתי איזה עשרים שנה מעליו, ולמה שאני אתרגש מסתם פישר קטן?) בראיון העבודה לא הראו לי את המשרד, רק את חדר הקבלה, ולא ממש הבנתי מה בדיוק אני אמורה לעשות במשך תשע שעות ביום, ולכן חזרתי והבטחתי לו בנימוס שכן, אני רוצה לעבוד, מאוד רוצה, אבל לפני שאני מתחייבת אני רוצה לברר קצת יותר טוב על מה מדובר.

השיחה נגמרה בהסכמה הדדית שאני אבוא בשבוע הבא לביקור כדי לראות איפה בדיוק אני עומדת לעבוד, ובהבטחה שלו שמדובר בחברה מסודרת, ושומרת חוק, ואני אקבל נסיעות, ותלוש משכורת, וביטוח לאומי וכל השאר.

אני עדיין חושבת שמדובר ביותר מידי שעות תמורת מעט מידי כסף, אבל זו עדיין משכורת, משהו שלא היה לי כבר שנה, ואם יש משהו שאני מאוד זקוקה לו מאוד זו משכורת קבועה ומסודרת.

 

אחר כך נסענו יחד, ג'ינג'י ואני, לחתום בלשכה. החליפו לי פקיד וקיבלתי הפעם בחור מאוד נחמד, אתיופי צעיר וחביב מאוד שהתלוצץ איתי, והתפלא איך זה שאני כל כך לא אופנתית וקוראת ספר, והיה ממש חמוד בהשוואה לעלמה החמוצה שהייתה הפקידה שלי עד היום.

בתמורה לחביבותו גיליתי לו שיש מצב שאולי אני אפסיק להיות מובטלת בחודש הבא, והסכמנו שאני אתקשר אליו להודיע לו מה איתי ברגע שאדע בביטחון שאני שוב מועסקת.

אחר כך נסענו לסלקום לברר מה קורה עם התוכנית שלי שמסתיימת בקרוב, ואת מי אנחנו פוגשים שם?

את החשמלאי שלנו! זה שסידר לנו את החשמל במכון.

סיפרתי לו שיש לי כל הזמן בעיות של קצרים בלוח החשמל כשאני מדליקה את תנור האפייה, והוא הסביר לי שזו בעיה של זליגת חשמל בגלל לחות שמצטברת על גופי החימום של התנור.

בחיים לא שמעתי על דבר כזה, אבל עובדה, החשמלאי שלנו הוא בעל מלאכה מיומן ומנוסה ואם הוא אמר אני סומכת עליו שזו הסיבה. בו במקום החלטנו להחליף את תנור האפייה שלנו בתנור אחר שהורי נתנו לי לשמור במחסן שלנו אחרי ששיפצו את המטבח. הם נתנו לי גם כיריים, וגם המקרר שלי היה פעם שלהם.

אני מניחה שזה נשמע פתטי, כאילו אני משתמשת בדברים ישנים ועלובים, אבל הפעם זה ממש לא נכון – הורי החליפו לפני כשנה את כל הציוד במטבח שלהם למרות שהוא היה במצב מצוין. הם תמיד עושים דברים כאלה, ולקבל מהם משהו משומש זה כמעט כמו לקנות חדש.

ג'ינג'י מעיר כל הזמן שהם בזבזנים נורא, וסתם מחליפים דברים בלי צורך רק כי הם אוהבים לקנות ולהתחדש. יש בזה משהו אבל מאחר ואנחנו מרוויחים מהבזבזנות שלהם אין טעם להתלונן.

 

אחר כך התיישבנו מול הנציג של סלקום לברר מה המצב, וזה המקום לגלות שאני מרוצה מהתוכנית שיש לי בסלקום, היא מתאימה מאוד להרגלי השיחה שלי ונוח לי איתה. לא מתאים לי לרוץ לקנות כל חודש כרטיס טלקרד שתמיד נגמר ברגע הכי פחות מתאים כמו שקורה לג'ינג'י, אבל כשניסיתי לשכנע אותו לנטוש את הטלקרד שלו ולעבור לתוכנית בסלקום הוא סירב בתוקף. הוא פשוט שונא את חברות הסלולר, ולא מוכן להתחייב אפילו להם אפילו ל – 18 חודש למרות שהשיחות בטלקרד יקרות יותר. אחרי שיחה והסברים החלטתי להשאיר את המצב כמו שהוא, וחזרנו הביתה. בבית בדקנו את החשבון ואחרי שקראנו את האותיות הקטנות שהסתתרו בשולי הדף התברר שאם הייתי מחליטה לעזוב את סלקום זה היה עולה לי 300 ₪ למרות שסיימתי את ההתחייבות שלי.

אם זו לא חוצפה אני לא יודעת מה כן, ובעוד אני מתרגזת על סלקום מתקשרת אלי מישהי מאורנג' כדי לשאול למה שלחתי אליהם מייל תלונה ומה מטריד אותי.

מטריד אותי שלא די שהחצופים האלה המשיכו לגבות ממני שנתיים תמימות כסף על מכשיר שאבד לי בגלל שחתמתי על התחייבות הם ניסו להמשיך את הסידור המתועב הזה (הם מרוויחים כסף תמורת אפס שירות גם אחרי שעבר זמנם) בטענה שהיה עלי להתקשר ולהגיד להם שאני לא רוצה להמשיך את ההתחייבות.

לשאלתי למה שארצה קשר עם חברה שגובה ממני כסף על טלפון שלא נמצא ברשותי כבר כמעט שנתיים לא הייתה לנציגה שלהם תשובה הגיונית חוץ מזה שככה זה אצלם.

נכון, לא מדובר בהרבה כסף אבל למה שאתן שלושים ₪ בחודש על שום דבר?

מזל שקלטתי את העניין אחרי חודשים, ולא רק שצעקתי עליהם וכעסתי ודרשתי שיפסיקו לקחת ממני כסף גם טרחתי להתקשר לחברת האשראי שלי ולדאוג שיפסיקו לי את ההתחייבות כלפי אורנג'. למרות הבטחתם אני כבר יודעת שמילה שלהם זו לא מילה, המסכנים מתקשים להיגמל מהמנהג המגונה של דחיפת ידיהם לחשבונות בנק של אזרחים תמימים.

 

ובאותה הזדמנות שמנו לב שחרש חרש, ובלי הנד עפעף, חברת האשראי גובה מאיתנו ריבית רצחנית שהם מסתירים בזהירות בפרטי החשבון שהם שולחים לנו. כל כך קל להיסחף ולשכוח שגיהצת את הכרטיס, ואם אתה לא מקפיד ומשגיח ועוקב כל הזמן אחרי החשבונות שלך אתה נכנס לסחרור נוראי ומאבד שליטה.

האמת, זו אשמתנו בלבד – בזמנו עשינו טעות חמורה והסכמנו למין סידור כזה של תשלום קבוע בלי קשר לכמה כסף הוצאנו, זה עובד עד גבול מסוים. יום אחד אתה מתעורר ומגלה שאין ארוחות חינם, אתה חייב הון לאנשים הנחמדים מחברת האשראי, והם לוקחים ריביות שלא נופלות מאלו של השוק האפור.

בושה לגלות שרק עכשיו, בגילנו המתקדם, גילינו שלא רק זמן שווה כסף אלא גם כסף שווה כסף, הרבה כסף.

אני מקווה שבעזרת המשכורת שאקבל והקיצוצים שנעשה בהוראות הקבע ובהוצאות נצליח לצאת מהבוץ ונפסיק להעשיר את חברות האשראי, הסלולר והבנקים.