הפתעה טובה

ביום ראשון הלכתי לראיון עבודה, לא כתבתי על זה כי הייתי בטוחה שגם הפעם לא יצא מזה כלום.

גם הראיון היה די מאכזב – מקום נחמד, קרוב לבית, נראה בסדר, יחסית למקום הקודם שעבדתי בו, אבל הבחורה מחברת כוח האדם הטעתה אותי. היה מדובר על משרת מזכירה בין השעות 8:00-16:00 שעות עבודה מקובלות וסבירות, ובסוף מתברר שזה לא בדיוק ככה. המקום שהוא מרכז טיפולים הוליסטי שמייצר ומוכר גם כל מיני משחות וקרמים, ומיני תה ועשבי מרפא פתוח בין השעות 8:00 עד 19:00 ויש להם שתי מזכירות, אחת מתחילה בבוקר והולכת אחרי הצהרים, והשנייה מתחילה ב 10:00 ועובדת עד 19:00 ואלו השעות שהם רוצים שאני אעבוד. לדעתי שעות מאוד לא נוחות וגם המשכורת לא משהו, שלוש וחצי אלף על תשע שעות עבודה?

די מעט, לא?

ואם לא די בכך שכחתי לספר להם שאני לומדת פעם בשבוע, באמת לא יודעת למה, אולי כי הייתי בטוחה שאין לי סיכוי להתקבל, וחוץ מזה הייתי מרותקת להבדל התהומי בין שני האנשים שראיינו אותי. היא הייתה הטובה, והוא הרע. ככה הם כנראה מנהלים את העסק. הניגוד ביניהם בלבל אותי, היא רכה ואימהית, הוא תקיף וקפדן. היא נחמדה וחייכנית, לא צעירה, אבל נמרצת, מדברת במבטא אמריקאי חביב, אחראית לצד של הטיפולים, והוא המנהל העסקי – גבר צעיר ונמרץ, מעט בוטה, אפילו תוקפני ששאל בטון די מאיים מה יקרה אם הוא יתקשר למעסיק הקודם שלי ויבקש המלצות.

אמרתי שימסור ד"ש למיכה וחייכתי כי לפני שעזבתי מיכה אמר לי שאם יהיה צורך הוא תמיד ישמח להמליץ עלי. הוא רצה לדעת למה עזבתי את המקום הקודם, וניסה להכשיל אותי ולשאול על כל מיני אנשים שהייתי אמורה להכיר בטכניון ולצערי לא הכרתי כי באמת, מי יכול לזכור שמות של אנשים שפגש בשנות התשעים?

נשארתי רגועה ודיברתי בנחת, בלי להילחץ. נשמעתי טבעית מאוד ורהוטה, כאילו אני סתם משוחחת עם מכרים ולא עם מי שאולי יהיו הבוסים שלי. זה היה קל כי הייתי בטוחה שאין לי סיכוי, עד היום לא התקבלתי לשום מקום עבודה וחשבתי שככה זה יהיה גם עכשיו.

בשבוע שעבר כשסיפרתי לג'ינג'י שאני הולכת לראיון עבודה הוא אמר שאני בכלל לא מתאימה להיות מזכירה, חבל על הזמן שלי ואין סיכוי שאצליח.

נורא נעלבתי, הוא אמר את זה בטון כל כך מבטל, זה ממש פגע בי. חשבתי שהתגובה שלו פשוט גועלית, אפילו נבזית, וכמובן שאמרתי לו את זה.

היה ויכוח לא נעים, כמו תמיד כשזה על כסף – אני שאלתי אותו די בעוקצנות מה הוא מציע שאני אעשה, עוד מעט נגמרת לי האבטלה וגם ככה אנחנו חנוקים ובקושי מצליחים לצוף על פני המים? לא אכפת לי לא לעבוד מחוץ לבית, אני לא קרייריסטית גדולה, אבל המכון לא מרוויח די כסף, ופשוט אין ברירה, אנחנו זקוקים לעוד כסף כדי לחיות.

שנינו יודעים שזו האמת אבל היה לו קשה לבלוע אותה, הוא קיווה שנצליח להתפרנס רק מהמכון, ונכון לעכשיו זה פשוט לא מספיק.

בסוף התפייסנו והוא הסיע אותי לקיבוץ, שם נמצא המקום הזה שהוא משהו בין מפעל למרפאה, ואפילו אמר בדרך שהוא מעריך את זה שאני ממשיכה לנסות למצוא עבודה ולא מתייאשת, אבל היה ברור שהוא חושב שאין לי סיכוי.

נדבקתי מהפסימיזם שלו והחלטתי מראש שזה עוד ראיון עבודה שלא יצא ממנו כלום, המצחיק הוא שהמקום נמצא סמוך מאוד למפעל אחר שגם בו התראיינתי למשרה. הם חיפשו פקידה טכנית, משרה שלדעתי הולמת אותי יותר, ודווקא שם לא התקבלתי. והם אפילו לא טרחו להתקשר להגיד לי את זה, סתם לא חזרו אלי למרות שהבטיח שיודיעו לי מיד כשתתקבל החלטה – עוד מכה לביטחון העצמי הרעוע שלי. הייתי בטוחה שגם הפעם זה יקרה אבל להפתעתי מנהל העבודה התקשר הבוקר ואמר שהם רוצים אותי.

אני ממש מופתעת, כנראה שלא היו מועמדות טובות יותר. חוץ מזה, הבחורה שאני אמורה להחליף פורשת בגלל שהיא עומדת ללדת, וכנראה שבמקרה הזה הגיל המופלג שלי שיחק לטובתי. הרי להיריון אני כבר לא אכנס וגם אין לי ילדים קטנים, אולי סוף סוף מישהו רואה גם את היתרונות של הגיל שלי?

נכון, השעות ממש לא נוחות לי, אבל אני זקוקה לכסף, והמקום מאוד נחמד. לא עשו לי סיור במקום, אבל התרשמתי לטובה. לא אזור תעשייה מסריח אלא קיבוץ ירוק ופורח, לא רחוק מהבית, ויש שם ריח טוב של צמחי מרפא שנעם לי מאוד.

גם לא בדקו אם אני באמת יודעת להדפיס, קיבלו את המילה שלי שכן, לא יודעת אם זו נקודה לטובתם או לא, אבל המקום יפה ומטופח מאוד, אוירה נעימה, וחוץ ממנהל העבודה כולם נראים חביבים. רק הוא נראה טיפוס מלחיץ וקשוח, תכליתי כזה, קצת לא סבלני, אני מניחה שזו הסיבה ששכרו אותו, כדי ששאר העובדים לא ישקעו יותר מידי באווירת השאנטי של תה וצמחי מרפא שנחמדה לקליינטים, אבל מזיקה מאוד לעסקים.

אני לא חושבת שיהיו לי בעיות איתו, אני בן אדם עם מוסר עבודה מאוד גבוה, משתדלת מאוד לתת את כל מה שיש לי למקום העבודה, לא מתפנקת ולא מתעצלת. הצלחתי להתמודד עם טיפוסים מלחיצים כאלה בעבר, אני מניחה שאצליח להסתדר גם איתו.

אני אמורה להתחיל לעבוד בעוד שבועיים, בתחילת דצמבר, נראה מה יהיה.

42 תגובות בנושא “הפתעה טובה

  1. בהצלחה. לפעמים מי שבראיון נראה קשוח, מתגלה מאוחר יותר כאיש טוב. זה שהוא רוצה לקבל החלטה נכונה מביא אותו לשאלות חודרניות. שלוש וחצי לשבוע?

    אהבתי

    1. לשבוע?
      איזה חמודה את, זה לא הייטק, מקבלים שכר חודשי, מי מקבל שכר כל שבוע?
      זו משכורת די עלובה, והשעות מגעילות, ואני צריכה להגיד תודה שנתנו לי הזדמנות לעבוד.
      יחי הקפיטליזם

      אהבתי

  2. לי קצת צרם שכתבת "אני ממש מופתעת, כנראה שלא היו מועמדות טובות יותר". ואולי הם פשוט התרשמו ממך, ומכך שלקחת את הראיון בקלות ובלי להילחץ?

    בהצלחה רבה!

    אהבתי

    1. כן, קשה להגיד שהפגנתי עודף ביטחון בעצמי
      אתה בטח יודע כמה קשה למצוא עבודה אחרי גיל מסוים ולנשים שחצו את החמישים זו כמעט משימה בלתי אפשרית, מי כמוני יודעת.
      גם חוות הדעת של בעלי כסחה את מעט הביטחון שעוד נשאר לי, איכשהו אף פעם לא הצלחתי להחזיק מעמד במשרה מהסוג שמאפשר לך להתלבש יפה לעבודה ולא להזיע יותר מידי.
      מעניין באמת למה?

      אהבתי

  3. קודם כל מזל טוב על העבודה
    ושיהיה בהצלחה

    3500 אלף ש"ח זה פחות ממשכורת מינימום למשרה מלאה
    משכורת מינימום למשרה מלאה היא 3850 לחודש
    שכר מינימום לשעה (עד 43 שעות שבועיות) הוא 20.70 (לשעה)
    זה לא חוקי לשלם פחות על משרה מלאה<a target=_blank href="http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/01E4A3A1-5BCE-4B2A-A843-40385C3392CE.htm&quot;> לינק ועוד <a target=_blank href="לינקhttp://www.btl.gov.il/MEDINIYUT/GENERALDATA/Pages/%D7%A9%D7%9B%D7%A8%20%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D.aspx">לינק<br />ויתרה מכך, יש חוק במדינה שלנו שקוראים לו חוק שכר המינימום שמחייב מעסיק לשלם לעובד שלו, שהוא מעל גיל 18 את שכר המינימום, אם הוא שעתי, שבועי או חודשי (לפי הקריטריונים)

    ככה שאני מקווה שתעמדי על זכויותייך
    ומעבר לזה שתהני מהעבודה

    אהבתי

    1. זה מידע מאוד מאוד מועיל, אני מתכוונת להתקשר מחר ולברר, לא שאלתי אותו גם על נסיעות, מדובר ב 40 ק"מ ברכב שלי, מגיע לי כסף על הדרך ולפחות שכר מינימום.
      אם הוא ינסה להתחמק אני אגיד לו בנימוס שימצא פראיירית אחרת.

      אהבתי

      1. נסיעות הם מחוייבים לשלם לפי חודשי חופשי מהבית שלך למקום העבודה
        הם לא מחוייבים לשלם על דלק וכו’ מעבר לזה (אם כי יש מקומות שעושים את זה, אבל החוק לא מחייב על זה).

        אהבתי

      2. לפי זה עושים את החישוב
        גם בעבודה שלי אין תחבורה ציבורית מאיפה שאני גרה לעיר שאני עובדת בה
        יש במושב שאני גרה בו אוטבוסים 3 פעמים ביום, שלוקח לכל קו כזה שעה להגיע לעיר הקרובה
        עדיין מה שחברה מתחייבת לשלם זה לפי חופשי חודשי
        לא מעניין אותם איך את מגיעה בפועל

        אהבתי

  4. עוד פרט חשוב. 9שעותX5 ימים, זה 45 שעות בשבוע. נראה לה ששבוע עבודה זה 43 שעות. שוב הגזימו. תבדקי כל זה. מה שעות אלה שעת עבודה שווה יותר.

    אהבתי

      1. תמיד מצחיק אותי, איך בראיונות לעבודות שהכי לא רציתי ולא התרגשתי בכלל, עצם העובדה שאני לא מתרגשת גרמה להם לאהוב אותי יותר.

        אהבתי

  5. נשמע מאתגר, הבוס החדש. יש לי בעצמי אחד כזה די מלחיץ וזה לפעמים מעכיר את ימי, אבל בסופו של דבר מסתדרים, וממילא זו לא חתונה קתולית, תמיד תוכלי לעזוב. הטריק הוא להיות כל כך מעולה שהם מהר מאוד לא יוכלו לוותר עליך, ונשמע שאת הטריק הזה את מכירה היטב 🙂
    שיהיה המון בהצלחה!

    אהבתי

  6. זה נהדר!! אני ממש שמחה בשבילך
    שווה לנסות ולראות איך הולך שם, מקסימום לעזוב את יכולה תמיד.
    בהצלחה!!!
    ולדעתי, אגב, הם החליטו ששוה להם להעסיק אשה אינטילגנטית עם אדיבות ונסיון. במצב העבודה של היום יש המון אנשים שמתחרים על כל משרה ומן הסתם יש להם סיבה טובה מאד לבחור בך.
    זו עבודה רק לשלושה חודשים עד שההיא חוזרת או קבועה?
    בכל מקרה שוב -בהצלחה!!!!

    אהבתי

    1. על פי המראיין זו אמורה להיות עבודה קבועה, גם אני מאוד שמחה אבל יש לי חשד שמדובר בעבודה שיש בה הרבה שעות ומעט כסף, מצד שני זה עדיף על כלום.
      נחיה ונראה.

      אהבתי

  7. שיהיה בהצלחה זה מדהים שאת לא מאבדת מוטיבציה על אף שאנשים מסביב מורידים אותך למטה. מדי פעם יוצא לי לחשוב עלייך ואני תמיד תוהה איך את כלכך צעירה (בחייך, 54 זה צעיר) וזה נראה לפעמים שאנשים מסביב ואת בעצמך מנסים לשכנע אותך שאת לא ונראה כאילו את מקבלת את זה ומתייאשת מהחיים, כאילו אין עוד לאן להתקדם.
    קצת קשה לי להסביר את הכוונה שלי אבל אני מקווה שהבנת פחות או יותר. 

    קראתי את כל הפוסטים שלך בשבועות האחרונים אבל לא יצא לי להגיב (גם נראה לי שאת כועסת עליי בעקבות העיניין הם הבלוגר הגיי ותמונות העירום?), אני מצטערת לשמוע על מה שעברת בצעירותך ולאף אחד לא מגיע לעבור משהו כזה ועוד יותר מצער אותי שי אפשר לשנות את זה. 
    כמה מהתגובות שקיבלת היו מזעזעות ומלקרא אצלך בחודשים האחרונים אני מבינה שאת לוקחת הכל ללב ובקלות רבה מדי (אני צודקת שאת כועסת עליי, לא?) אבל למען עצמך את חייבת לדעת לעשות הפרדה ולא לקחת הכל באופן כלכך קשה והמגיבים ההם עברו כל גבול ועל אף שקשה להבליג, אני מקווה שאת מבינה שמדובר על אנשים עלובים.

    תרגישי טוב ובהצלחה! 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s