אימוץ פתוח

סוף סוף אחרי תקופה ארוכה של בלגנים וחוסר וודאות המצב אצל עוגי התייצב ועכשיו כבר ברור כמעט לגמרי לאן הוא ילך ומה הוא יעשה בצבא.

הוא ישרת שבוע שבוע כנראה, ובבסיס נחמד ולא רחוק מהבית.

הוא בצבא רק חודשיים וכבר הספיק להרוס שני ניידים, ואחרי שנמאס לי להיות מתוזזת בשירות של אורנג' הלכתי וקניתי לו בחנות פרטית טלפון נייד זול וחזק כמו שקניתי לעצמי (אחר כך צץרץ השתלט לי עליו) והוספתי גם אם. פי. בשביל מוזיקה, ובא לציון גואל.

גם אם הוא יצליח להרוס או לאבד את אחד המכשירים האלה זה יהיה פחות נוראי כי הם לא מי יודע מה יקרים, וגם כי אין את כל הניג'וס הזה של התחייבות לשנה וחצי, ותביא ייפוי כוח, ותחכה בתור, ותלך ותבוא, ותוציא לך את הנשמה על כל תקלה.

אתמול הוא ישן 12 שעות רצוף (צץרץ שם לו את הנייד על מצב של שקט כדי שהחברים לא יפתו אותו לבלות בלילה) וסוף סוף הוא קם עירני בבוקר והיה לו די כוח לדבר ולתפקד כמו בן אדם. נסענו יחד למכון כי ג'ינג'י היה צריך תגבורת גברית – הוא הביא אדניות ענקיות ליפות את השטח סביב המכון והיה זקוק לעזרה למלא אותן אדמה – ובדרך דיברנו קצת. לראשונה מזה זמן רב עוגי היה רגוע ולא עצבני ועייף כמו בדרך כלל ויכולנו לנהל שיחה נורמאלית. הוא מרוצה מהנייד שלו ומהתפקיד שיהיה עליו למלא בצבא וסוף סוף הגיעה המשכורת הצבאית שלו לחשבון הבנק, שמח וטוב לב הוא סיפר לי שהוא רוצה לנסוע בצהרים לבקר אצל אימו הביולוגית, ואחר כך אם צץרץ יבוא איתו עם הרכב הם יוכלו לקפוץ לבקר אצל אבא, כך הוא אמר, מתכוון לאביו הביולוגי, ובהמשך הוא גם כינה אותה אימא…

זה לא שנעלבתי או כעסתי אבל בכל זאת, תמיד חשבתי שאימא יש רק אחת ואבא גם. שאלתי אותו אם לא מבלבל אותו שיש לו שתי זוגות הורים כי גם לנו הוא קורא אבא ואימא, והוא אמר שזה בסדר, לא מפריע לו, ומיהר לשנות נושא.

אחר כך גם דיברתי עם צץרץ על העניין, וגם הוא היה נבוך ולמרות שאמרתי שזה לא מעליב אותי רק נשמע לי קצת מוזר הוא ניסה לשנות נושא. אמרתי שמבחינתי זה בסדר אם הוא יסע עם עוגי ואין לי בעיה שייקח את המכונית שלי וזה מה שהוא עשה, קצת בחוסר רצון אבל בסוף נסע.

מוזר שביוזמתו צץרץ אף פעם לא נוסע לשם, אבל עוגי מנצל כל הזדמנות לביקור, בעיקר אם אחותו הבוגרת נמצאת בבית (היא לומדת בדרום ומגיעה רק לעיתים רחוקות) ושומר על קשר חם עם אחיו הגדול שגם הוא חייל.

הם חזרו בערב, סיפרו שבילו יפה, ואכלו טוב, ואפילו מסרו לנו הזמנה לבקר אצל אימם הביולוגית, הזמנה שגרמה לי אי נוחות גדולה. כל המצב הזה מבלבל אותי וגורם לי מבוכה והרגשה מוזרה.

אני לא פגועה מזה שהם שומרים על קשר עם המשפחה הביולוגית שלהם, זה בסדר וזה נורמאלי, אבל בכל זאת… פשוט לא יודעת איך להגיב על העניין הזה.

יכול להיות שכל עניין האימוץ הפתוח לא היה רעיון טוב כל כך?