המשחק

מי מבין הבאים הוא נקבה?
1. דגל
2. קמח
3. תרנגולת
4. מתמטיקה

1. דגל לא, כי יש לו מקל…
2. קמח לא כי יש לו שק…
3. תרנגולת לא כי יש לה ביצים…
4. רק מתמטיקה יכולה להיות נקבה:
יש לה המון חוקים ואקסיומות שאף אחד
לא ממש מבין, אבל יש להתייחס אליהם.

 

מצחיק, נכון?

גם אני צחקתי בהתחלה, ואז התחלתי לחשוב והחיוך ירד לי מהפנים, אולי זה בגלל שביום כיפור יש יותר מידי שעות ריקות שאפשר לעשות בהן חשבון נפש, ואולי בגלל שאני קוראת עכשיו ספר שנקרא 'המשחק' ובו מתאר ניל שטראוס איך הוא למד לפתות נשים ולהתייחס אליהן כאל יעד שצריך לכבוש, וכיבוש של אישה נחשב כמובן לסקס איתה – לא אהבה, לא קשר אנושי, לא שיחה, או אפילו ידידות, רק סקס.

מחבר הספר קולט לבסוף שהוא מפספס את המטרה שלו שהיא למצוא אהבה וזוגיות עם אישה, אבל הוא בין היחידים שמבינים סוף סוף שנשים הן בני אדם, לא מטרות לכיבוש, לא בעיות שיש לפתור בלי להבין, לא יצורים מוזרים שחייבים לסבול אם רוצים חיי מין וילדים אלא בן אדם שווה ערך וזכויות לגברים, גם אם הן, רחמנא לצלן, מדממות פעם בחודש, ועושות פיפי בישיבה.

כל כמה חודשים אני מתעצבנת מחדש בגלל בדיחה טיפשית או הערה נבזית של גבר שלא מודע בכלל לשנאה ולבוז שהוא רוחש לנשים, הפעם זה היה צירוף של הספר ושל הערה שקראתי אצל מישהו על נשים נודניקיות שנשואות לגברים בני ארבעים פלוס. באמת רחמנות עליהם, איך זה שנשותיהם העזו להתבגר גם כן ולא פינו את מקומן לצעירות מתוחות ויפות שלא ינדנדו לבעלים שלהן?

אין לי מושג למה יש לגברים צורך כפייתי כמעט להקטין נשים, לפגוע בהערכה העצמית שלהן, ולעשות מאמצים כאלה כדי לעודד אותן לשנוא את עצמן, את הריח הטבעי שלהן, את הצורה שנתן להן הטבע את העובדה שגם הן כמו כל יצור אנושי אחר מזדקנות?

אולי זו נקמה באימא הכל יכולה, או בגננת ובמורה שחינכה אותן? לא יודעת.

ניל שטראוס, מחבר הספר, מעיר באחד הפרקים שנשים חכמות יותר מרוב הגברים, יש להן אינטליגנציה רגשית טובה יותר, וקשה לתחמן אותן, הדרך בה הוא וחבר מרעיו מנסים להפיל אותן בפח מעוררת סלידה ובוז בכל יצור אנושי הגון. ומה שמגעיל יותר הוא שמדובר בדרך כלל בבנות צעירות, שתויות ולא מודעות לשימוש שעושים בהם המפתים המקצועיים הפתטיים הללו.

אם זה רק היה ספר אחד לא הייתי טורחת להתרגז, אבל למעשה זו הגישה הרווחת בעולם של גברים כלפי נשים.

מכר וירטואלי שלי שהפניתי את תשומת ליבו לעובדה המרתיחה הזו מיהר להתגונן שזה לא ככה, וכל הנשים שהוא מכיר הן מוצלחות ובעלות קריירה, ויש להן כסף ורכוש ובעל שהן מנהלות כרצונן, והן אלא שבוחרות להיות נודניקיות ומציקות.

נו באמת. כשהם באים בדרישות, מתלוננים ומקטרים ומספרים עלינו בדיחות נבזיות וקוראים לנו כוסיות (וזו אמורה להיות מחמאה, כן?) הם גבריים ואסרטיביים ובסדר, אבל אנחנו צריכות להיות תמיד יפות מטופחות, רזות (מי אמר להקטין ולהמעיט ולא קיבל?) ולשתוק, תמיד לשתוק ולחייך כדי שחס וחלילה לא נחשב ללא נשיות, ואת הזמן שנשאר אחרי שגמרנו לטפח את הגברים, ואת הבית, ואת הקריירה, עלינו להקדיש לטפח את עצמנו – לגלח אזורים שאמורים להיות שעירים, ולצבוע פה וגם שם, לכווץ את התחת, להגדיל את השדיים, ולהרגיש אשמה שבגיל חמישים אין לנו גזרה של נערה צעירה בת עשרים וכל זה כדי שנזכה במחמאה – איזה כוסית!

ועל זה סבתא שלי הייתה אומרת – מויחל טויבס'!

משאירה לכם גברים יקרים את העונג להיות שמוקים, אני מסתפקת בלהיות בן אדם.

51 תגובות בנושא “המשחק

  1. אני שונאת בדיחות גסות וסקסיסטיות. אוי, כמה שזה לא מצחיק אותי, וכמה שזה מעצבן אותי.
    הולכת להתעצבן ולקרוא את הספר, אם יש בספריה אצלנו.

    אהבתי

    1. שיהיה לך בהצלחה איתו.
      לדעתי הוא די משעמם וחוזר על עצמו ומרגיז מאוד, קפצתי לסוף מרוב שעמום וגיליתי שאפילו המחבר שבהתחלה עושה רושם של דביל גברי מצוי מקבל לקראת הסוף קצת שכל ומפסיק להיות כזה טמבל.
      חבל שזה לוקח לו ספר שלם וקשקשני

      אהבתי

  2. אני קוראת כעת ספר שנקרא "תראו אותי" שכתבה עמיה ליבליך, המספר על תיאטרון קהילתי שהוקם ביפו. הספר מתאר את הדמויות שמשתתפות בחוג הזה, הסיבות שהניעו אותן להצטרף ועל כל ההתרחשות סביב ההצגות.
    בין היתר, המחברת מראיינת כל משתתף בנפרד.
    מהראיונות עם הנשים עולה כי אם הן נשואות הגברים מתנגדים להשתתפות בחוג הזה. הן תמיד הולכות נגד דעת הבעל ובדרך כלל לא זוכות לתמיכתו. למה? כי כל פעם השאשה יוצאת מדלת אמותיה ומהמטבח-סלון-חדר-שינה, זה מאיים על הגברים..
    העובדה שנכתב ספר כזה כמו שאת מאתרת מראה בעיני את הנחיתות של הגברים. במקום לעמוד מולנו בדרך אינטליגנטית, להתייחס ליכולות, להעריך את העשייה ואת הדרך.. הם מחפשים להפיל אותנו בפח בתחבולות. כאילו שאנחנו אוייבות שלהם…
    אני דרך אגב, מורידה שערות בשביל עצמי. כי לי זה חשוב… וגם מכווצת את התחת לעצמי.

    אהבתי

    1. לצערי לא רק שנשים לא מתקוממות אלא מאמצות את המחמאה המפוקפקת הזו ומתנערות בתקיפות מהתואר פמיניסטית למרות שבפועל זה בדיוק מה שהן והן לא יעלו בדעתן לא לעבוד מחוץ לבית ולהיות תלויות בבעל.
      מצד שני הן לא מצליחות לשכנע את רוב הגברים לשאת בנטל של טיפול בבית ובילדים וככה יוצא שבחוץ את אשת קריירה, בבית את עובדת בדיוק כמו שסבתא שלך נהגה ויש לך את כל החובות בלי אף אחת מהזכויות ואחר כך עוד מתלוננים שאת עייפה כל הזמן ואין לך כוח לספק את הבעל גם בלילה.
      מה שלא תעשי תמיד יבואו אליך בטענות

      אהבתי

    1. ניסיתי לראות באינטרנט את אחד הפרקים של מחוברים, עומד איזה גבר מדובלל ומתחיל לספר עם איזה זקפה הוא קם בבוקר…
      אחרי שתי שניות כיביתי ולא חזרתי לשם יותר, יש לי מספיק מדובללים בבית, לא צריכה אותם גם על המסך

      אהבתי

  3. לא צריך לקחת את ההערות האלו כל כך ברצינות …
    לפעמים בדיחה היא רק בדיחה.
    אני מכירה הרבה גברים וגם נשים שמתבדחים על חשבון פולניות/בלונדיניות/גרוזינים/ערבים/חסרי בית/תוסיפי פה עוד עדות ומגזרים כאוות נפשך. העובדה שהם מתבדחים לא אומרת שהם חושבים שכל הנשים/פולניות/בלונדיניות וכו’ הן XXX.
    אבל ברגע שלוקחים את הבדיחה הזאת ברצינות, ומתייחסים אליה כאל משהו שראוי להתייחסות אז מיד ממצבים את הסיטואציה במקום אחר.
    עצתי לך – עזבי. תחליקי. לא מצחיק אותך? אל תקראי.
    אני חושבת שרוב הגברים (והנשים) מאמינים שרוב הנשים (והגברים) שווים להם. יש רק מיעוט קטן שחושב שהוא טוב יותר מהאחרים מסיבה זאת או אחרת. בעיני שחושבים כך ראויים לחמלה.

    אהבתי

    1. גם אני חשבתי ככה פעם ברוב תמימותי אבל תנסי לספר כמה בדיחות שמתבדחות על חשבון גברים ועוקצות אותם בנקודות רגישות ואז תראי איזה התנפלות תהיה עליך.
      אין רע בבדיחות אבל כשהן מנסות להמתיק גלולה מרה מאוד של דעות קדומות ושנאת נשים זה כבר מפסיק להיות מצחיק

      אהבתי

  4. וכמו שיש גברים כאלה יש גם נשים כאלה
    כאלה שהופכות את הגבר שאיתן לסמרטוט, חסר עמוד שדרה, עבד
    לדעתי האישית נשים יכולות להיות הרבה יותר מניאקיות מגברים
    רק צריך למצוא איך עושים את הניתוק הרגשי
    מה לעשות, נשים לרוב יותר רגשניות מגברים

    בכל מקרה הערות סקסיסיטיות זה מעצבן ברמות
    בתחום המקצועי שלי אני נתקלת בכל מיני הערות מהסוג הזה
    זה אחד החסרונות של לעבוד בתחום שהוא 95% גברי

    אהבתי

    1. ומה שהכי מרגיז זה שגברים מעירים הערות כאלה ומשפילים נשים בצורה טבעית לגמרי, בלי לחשוב אפילו, זה מטריף אותי
      לנשים זה לא בא טבעי לדעתי אבל הרי אנחנו צריכות להגן על עצמנו אכשהו…

      אהבתי

  5. כמספר השמוקים כן מספר השמוקיות
    את מפילה על כל הגברים (ללא סיבה מוצדקת) את הסטיגמה שנובעת מקריאת ספר איזוטרי
    לא ירדתי לסוף הענין מדוע היית כזאת ממורמרת בשעת כתיבת הפוסט

    אהבתי

    1. זה לא רק הספר, הוא רק סמפטום אחד, זה כל היחס של גברים לנשים.
      אם היית צריך להפוך לכמה ימים לאישה היית מבין למה כוונתי.
      אולי תצפה בסרט ’טוטסי’ בכיכובו של דסטין הופמן ואז תבין למה אני מתכוונת. 

      אהבתי

  6. הספר לא נראה משהו. אני גם לא אוהבת בדיחות כאלה, אבל אני גם נגד להכליל על כל הגברים. יש הרבה גברים שהם לא כאלה רק שאליהם את לא שמה לב.
    זה כמו כאשר את עומדת בתור בסופר. את רק זוכרת את הפעמים שחיכית המון זמן ואומרת "אוף, תמיד כאן אני מחכה שעות". בזמן שזה לא נכון במציאות. אלא שאנחנו זוכרים את הפעמים שחיכינו הרבה שכחנו את הפעמים שהתור היה קצר ויצאנו מהר מהסופר.

    אהבתי

  7. העולם בהחלט לא הוגן
    אתמול  התקשר אליי יזיז מן העבר- גבר לא צעיר ולא רזה אבל כן מאוד משכיל. הוא שאל לשלומי וכו’ והתפלא על כך שאני כבר אבוי בת  27, מאוד התמיהה אותו העובדה שלא נשארתי קומפקטית ומוצקת תחת כמו שהוא זכר אותי לפני 5 שנים ואני מזכירה לך שלבחור יש כרס וקרחת!!!
    לזכותו יש לומר שעל אף כל אלה הוא לא נוקט בגשה חד צדדית והוא לקח את עצמו לפני שנה ליישר כמה קמטים אצל המנתח הפלסטי- לצערי, כי בעיניי הקמטם שלו היו משגעים.
    גברים זה עם קקה צופיפה, הם לא יכולים להתמודד עם אישה אמיתית אז הם מנסים להקטין אותה בכל דרך

    אהבתי

    1. הוא באמת ציפה שאת תעצרי את הזמן ותישארי תמיד באותו גיל?

      וניתוח פלסטי לפנים זה עניין מזעזע, לא עלה בדעתי שבן אדם שלא עוסק בדוגמנות או משהו דומה ילך לעשות דבר כזה.
      העולם השתנה מאוד מאז שהייתי צעירה.

      אהבתי

  8. לדעתי התמונה יותר מורכבת מכפי שתוארה כאן – אני מניח שתהיינה נשים שיחלקו עליה וגם גברים , אך לסיכום : "לכל סיר יש מכסה – מכסה זה זכר או נקבה?" (ח.ש.ת )

    חג סוכות שמח, צופה יקרה…

    אהבתי

  9. חבר טוב שלי טוען שאסור לעשות עסקים עם חברים קל וחומר עם בני משפחה…

    חבל שלא הצלחת למצוא עבודה במקום אחר ונאלצת לעבוד בעסק המשפחתי
    אחרי העונה הבוערת תחשבי על חידוש חיפוש עבודה במקום אחר
    זה מומלץ ביותר על מנת למנוע חיכוכים כשהיו עם הג’ינג’י

    אהבתי

      1. אני מקווה שאין לך הרהורי חרטה על שעזבת את אותו מקום העבודה לפני כמה חודשים.
        בכל אופן אל תתיאשי והמשיכי לחפש עבודה אחרת

        אהבתי

      2. עזבתי אמנם מקום עבודה אחד כי השגתי אחר אבל בגלל ששברתי את הרגל פוטרתי מהמקום החדש.
        זה היה משהו לא צפוי ששינה את כל חיי ומשפיע עליהם עד היום, עדיין אני מתקשה לעמוד יותר מכמה שעות על רגלי, אולי אצטרך לעבור עוד ניתוח.
        ובכל זאת אני לא מצטערת שעזבתי את העבודה בבית המלאכה. שנאתי לעבוד שם והרגשתי שהעבודה הזו מדכאת אותי מאוד.

        אהבתי

  10. צופה,
    מאחלת לך כל טוב. אני כבר כמה שנים רוב הזמן לא מדברת אתו, כי הוא מעלה לי עת הג’אננה, וזה עובד כמה דקות ביום.
    אגב, לשלי יש צורך מוזר להתחלק במה שעובר לו בחייו, ובעבודתו ה"מרתקת". אני לא מבינה זאת, ולא מבינה את הצורך.
    מאחלת לך שיהיה לך נעים יותר. שתדעי, אצלי, בכל אופן, העצבים שהוא עושה לי באמת עולים לי בבריאות
    ברני

    אהבתי

    1. יכול להיות שהוא לא מודע לרגשות שלך, מנסה בכל זאת ליצור איתך קשר ולשתף.
      גברים הם די אטומים ולא תמיד מבינים מה הם עושים לא טוב וגם כשהם מבינים הם לא יודעים איך לתקן.
      יש יחסים שכדאי להשקיע בהם ולנסות לשפר ויש כאלה שזה כבר מאוחר מידי. רק את יכולה להחליט מה המצב הפרטי שלך.
      קל להגיד תעזבי אותו אבל קשה מאוד להפוך את כל החיים וככל שנעשים מבוגרים יותר זה קשה יותר.
      אפשר גם לחיות אחד ליד השני בלי קשר, עצוב אבל אפשרי

      אהבתי

  11. אצל כמה וכמה מהגברים שאני מכירה יש איזה סוג של אִילמות,  והצהרות קשות להם כקריעת ים סוף. אם הם שמים לב ומביעים את מה שהם מביעים בדרך אחרת  –  זה גם טוב בעיניי.
    שתהיה שנה נטולת סערות 🙂

    אהבתי

    1. אולי גברים צעירים יותר כבר מיטיבים יותר להתבטא, הגברים מהדור שלנו הם באמת אילמים, לא יודעים להביע את עצמם ואצל בעלי שעברית היא לא שפת האם שלו זה בכלל עניין מסובך.
      הם זקוקים לנשים כמתווכות רגשות, מתיש קצת אבל מה אפשר לעשות?
      יהיו בטח עוד סערות ומריבות, אני מקווה שנצלח אותן בעתיד.

      אהבתי

  12. מקווה שלא תכעסי עלי, אבל הדינמיקה שלכם מזכירה לי את הסיפורים של נשים מוכות.
    צופה מהצד יקרה, תבדקי בינך לבין עצמך אם את לא קורבן של התעללות מילולית. תמצאי על זה הרבה חומר ברשת.
    ממש כאב לי לקרוא את מה שכתבת ב2 הפוסטים האחרונים.
     

    אהבתי

    1. יש קטעים שבאמת מזכירים התעללות אבל אני בהחלט מסוגלת להגן על עצמי ולהביע את דעתי.
      הייתי שמחה אם לא היו מריבות מהסוג הזה ביני לבעלי אבל זה לא תלוי בי.
      עדיין לא איבדתי תקווה שנוכל לשקם את היחסים.

      אהבתי

  13. לי זה נראה נפלא שידע לקנות לך את שני הספרים [יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם…]
    לא כל אחד מסוגל לבטא  סליחה …
    טוב עשית שהבעת את כעסך ועלבונך בשתיקתך הרועמת.
    מאחלת לך ימים טובים ושלווים.

    אהבתי

    1. גם אני מקווה כך, לדעתי יש לזה קשר לבעיות בריאותיות שלו ולמשבר גיל החמישים, מצד שני זו לא סיבה להציק לכל העולם.
      האדם שהתחתנתי איתו לא היה כזה, הוא השתנה אבל מה לעשות, גם אני.

      אהבתי

  14. אוי אוי, לא קל. ואת אומרת "עד הסערה הבאה".

    הספרים, זה הכי קרוב ללהגיד "אני אוהב אותך, אני מצטער" שיש. זה גובל בלדבר…זה מקסים! זה אומר שיש על מה לעבוד!

    בזמן "התקף" אין על מה לדבר, לכן ההתבצרות והשתיקה שלך במקום. בזמן רגיעה: מפחדים לעורר שדים ואז לא מדברים שוב. זו בעיה!
    לפחות אפשר לנסות להגניב רמזים קטנים, חיזוקים חיוביים. אולי להודות על המחווה (כמובן), אולי להגיד משהו כמו "האוירה בבית מאוד נעימה בימים האחרונים".

    אם ההתקפים חוזרים, אני גם חושבת שזו התעללות (החרטה במקרים האלה מאוד אופיינית) ואפשר לחכות לרגיעה נוספת וללבן יותר לעומק ואפילו לבקש עזרה. הסיוט של החיים ככה שווה השקעה כספית…

    אהבתי

    1. ניתחת יפה את המצב, חיזוקים חיוביים זה הצד החזק שלי וגם בדיבורים אני טובה.
      עברנו חודש נורא נורא קשה, זה עדיין לא נגמר, החיים בכלל הם לא עניין קל ואף אחד מאיתנו לא מושלם, הוא עוד פחות ממני למרות שגם אצלי יש מקום לשיפור.
      אני מאמינה שנעבור את התקופה הקשה ועוד נזכה לעשות שימוש בחלקת הקבר המשותפת שרכשנו לפי כמה שנים.
      הומור שחור – זה אחד הדברים שמאחדים אותנו.
      אני עוד מהדור הישן שלא ממהר לרוץ לרבנות כל פעם שקשה. עברנו כל כך הרבה יחד, נעבור גם את התקופה הזו.

      אהבתי

  15. עד כמה שזה ישמע קשה, מריבות זה זמן טוב להשיג רווחים לטובתך ולשפר את עמדתך
    למה? כי במריבות הכל יוצא החוצה ואומרים דברים שבדרך כלל ביום רגיל לא אומרים.
    כרגע השגת כמה דברים שלא היו לאחרונה ביחסים ביניכם.
    את צריכה להיות כעת יותר ברורה, לדבר איתו ולהציב את הגבולות שלך. אחד מהם צריך להיות שגם אם הוא כועס ועצבני וכו’, את לא תקבלי את זה שהוא מדבר אליך בבוטות ופוגע בך. הוא אמנם ג’ינג’י אבל חייב הוא איש מבוגר ובגילו אפשר לצפות שידע לשלוט על עצמו במידה – גם אם הוא נורא כועס..

    אני אישית חושבת שלעבוד ביחד, בתוך המשפחה, זה לא פשוט וזה מחייב לדבר על זה ולקבוע ביחד כללי התנהלות. רצוי להעלות דברים על הכתב, שלא יגיד אחר כך שהוא לא זוכר וכו’..

    אהבתי

  16. שיהיה לכם בהצלחה, וטוב שהוא מתאמץ על מנת לשפר את האווירה.

    אבל לדעתי צריך לדבר על הנושא, צריך להסתכל לו בעיניים ולבקש שהוא ידבר תכל’ס על הנושא ולא לברוח ממנו ולנסות לרצות אותך בצורה עקיפה.

    אהבתי

    1. אני לא מנסה לשנות אותו, ניסיתי ושום דבר טוב לא יצא מזה, זה אחד הסודות של חיי נישואים טובים, כל אחד מקבל את השני ושמח בחלקו ואם לא אז נפרדים.
      כל זמן שנמצאים יחד מקבלים את מה שיש ולא מציקים זה לזה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s