ימי הרדיו ולילות הטלוויזיה

יש כל כך הרבה פוסטים ועניין סביב תוכניות טלוויזיה ואף אחד לא מדבר על הרדיו, חבל, כי לדעתי תוכניות הרדיו בארץ שוות הרבה יותר, והן מהוות את פס הקול של חיינו הרבה יותר מהטלוויזיה שכדי לצפות בה צריך לשבת מולה ולא לעשות שום דבר אחר חוץ מאשר אולי לגהץ, או לריב עם הבעל, או, במקרה הטוב, להירדם.

אם לפחות היה מה לראות והייתה סיבה להתיישב מול הטלוויזיה, לשרוף זמן יקר ובתמורה להפיק ממנה איזה תועלת, או בידור, או סתם עניין. לצערי רוב התוכניות שאני צופה בהן בזמן האחרון משעממות, מטופשות ורצופות הפסקות פרסומת מטמטמות שמוציאות אותי מכלי, והורסות לי את מעט התענוג שאני מפיקה פה ושם מתוכניות נדירות.

למרבה הפלא דווקא ערוצים שאני כן אוהבת מסתדרים יפה בלי פרסומות – ערוץ הדוקו וערוץ ההיסטוריה, וגם ערוץ הביוגרפיה שפה ושם יש בו תוכניות ממש מרתקות.

למרבה הצער רוב התוכניות הן מזן סדרות הריאליטי לדורותיהן, והן מכילות כל מיני זמרים ורקדנים, או סתם חבר'ה חטובים וקשקשנים שמתרוצצים בבגדי ים ומנסים להראות מעניינים. חבל על המאמצים שלכם – כוכבים נולדים, מתפשטים או בוכים, או מה שלא יהיה פשוט לא מעניינים אותי, אני לא מבדילה ביניהם ולא רוצה לראות אותם בסלון שלי, ואם זה עושה אותי סנובית פלצנית אז שיהיה – אני אסבול את אות הקלון הזה ברצון, רק שיעופו לי מהמסך.

זכור לי שפעם, בזמנו, היו סיטקומים טובים ומצחיקים, פה ושם הבליחו סדרות דראמה מעניינות שהיה טעם לחכות להן, משום מה אין כאלה יותר, פשוט אין.

במקומן יש המון סדרות עם רופאים, שוטרים, רוצחים סדרתיים ושאר טפשת אמריקאית שלא מצליחה לרגש אותי, או לעניין אותי.

האם זה הם או אני שהתבגרתי וסבלנותי התקצרה? לא יודעת, אבל בינתיים התוכנית היחידה בטלוויזיה שאני מוכנה לסבול בשבילה בסבלנות את מתקפת הפרסומות הארוכה בצורה בלתי נסבלת היא התוכנית של רביב דרוקר שלא משודרת כרגע, ואת התוכנית משובבת הנפש של לונדון וקירשנבאום – שני הזקנים המקסימים והאינטליגנטיים של ערוץ 10.

חוץ מזה יבש ורדוד, ומזל שיש לי את תוכניות הרדיו להשכיל אותי ולשעשע אותי.

התוכנית הכי אהובה עלי היא 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל, וגם רזי ברקאי בין שמונה לאחת עשרה בהחלט מעניין, יעל דיין בצהרים קצת צהבהבה לפעמים אבל תמיד מעניינת, ואחריה יש רגעי קסם בין שתיים לשלוש ברשת ב' ואת השירים העבריים הישנים בין ארבע לחמש. לחובבי הזמר המזרחי יש את התוכנית של שמעון פרנס עם השירים היווניים בשש בערב, ובימי חמישי בלילה יש תוכנית מעניינת מאוד על פסיכולוגיה, חבל שלא תמיד אני מצליחה להחזיק מעמד כל כך מאוחר.

אם היו מעמידים לפני בחירה בין רדיו לטלוויזיה הרדיו היה לוקח בגדול, ובעיקר גלי צה"ל שאין בו פרסומות ויש בו את אברי גלעד המקסים, ואת ג'קי לוי השרמנטי, וגם את עירית לינור אני אוהבת – כן, כל אחד והסטיות שלו – ועוד לא פירטתי את התוכניות המעולות שיש בשבתות ובימי שישי בעיקר שבת עולמית המעולה של יצחק נוי שאני אוהבת עוד מילדותי.

יש לי רק תלונה אחת נגד הרדיו –  תחנת גלגל"צ.

לא מבינה בשביל מה זה טוב, ומתי למען השם יסתמו לצרחנים האלה את הפה?

כשעבדתי בבית המלאכה נאלצתי לסבול אותם כי הרוב היה בעדם אבל עכשיו כשאני בעלת הבית של עצמי אני מקשיבה לתוכניות האהובות עלי (למרות שצץרץ מתלונן שהן חופרות) ואני מרוצה מהחיים.

25 תגובות בנושא “ימי הרדיו ולילות הטלוויזיה

  1. אחת התוכניות האהובות עלי היא:לילות משי כחול-לבן,
    המשודרת
    כל יום שני  ברשת ג’,משעה 8 בערב עד 10-  שירים ישנים ישראליים לבקשת מאזינים .
    פעם האזנתי אחרי חצות ברשת ב’ שנקראה: "הקשר שלנו עם הגולה",
     היתה מעניינת מאוד, אינני יודעת אם היא עדיין קיימת ,על יהודים ברחבי העולם שמספרים בד"כ ספור חיים מיוחד.
    גם כשאני ליד המחשב מתנגן לו הרדיו לרוב בשירים ישראליים ישנים…

    (שאלה: מדוע הקטנת כל כך את הכתב בפוסט?)

    אהבתי

    1. אני רואה שיש לנו טעם זהה
      הרבה פעמים אני משתמשת בטלוויזיה בתור משדר רדיו, שתביא איזה תועלת בבית.
      ואני מקווה ששיפרתי, מאז שפרץ השדרוג אני קצת אובדת עצות בעיצוב, בסוף אני אלמד.

      אהבתי

      1. יופי, יותר קל לקרא..(:

        במקרה יש כרגע בטלוויזיה תוכנית מעניינת על ילדים שמערכת החינוך וויתרה עליהם, והגיעו לתיכון מיוחד עם מנהל וצוות מורים מיוחדים.

        אהבתי

  2. מאז שהגעתי לא ראיתי טלויזיה! אני חושדת שהייתי מחבבת את לונדון וקירשנבאום אם הייתי רואה. שני זקנים של החבובות…
    רדיו אני שומעת בדרך מפה לשם ולא התרשמתי בנתיים. אני מחבבת את אברי, אבל איך לומר: ככה ככה. ושמעתי איזה מראיינת אחת שהיתה די גרועה.
    קראתי כתבה על התקליט החדש של דורי בן זאב, ונזכרתי שאני מתגעגעת לתכניות שלו. הוא גם הצחיק אותי אבל בעיקר ערך מוסיקה נהדרת. הבנתי שאין לו תכנית עכשיו.

    אהבתי

    1. דורי בן זאב, איזה התקף נוסטלגיה עשית לי…
      נכון ששדרני רדיו מחזיקים מעמד יותר זמן מטאלנטים בטלוויזיה אבל גם הם פורשים בסוף.
      לשמחתי אלכס אנסקי שגדלתי על תוכנית הבוקר שלו חזר לפעם בשבוע בשבת.
      מבחינתי הכי טוב ברדיו זה שאפשר להמשיך לעשות הכל כשהוא דולק, עם טלוויזיה זה פחות קל והיא גם מרדימה אותי יותר בקלות
      נו, טוב, בגילי…

      אהבתי

    1. אני די בטוחה שיש תוכניות שכן היית אוהבת, אבל הן בטלות בשישים לעומת הזבל המצוי, צריך להיות בררן ולא לפתח התמכרות למסך הקטן.
      וצריך להיות חוק שיגביל את אורכן של הפסקות הפרסומות

      אהבתי

      1. יש פה ושם סדרות שאני אוהבת או המליצו לי ואני רואה על המחשב, זה קל ונח ואני רואה רק מה שאני רוצה, והכי חשוב- אין פרסומות… זה גם ממוקד, פרק ודי ואין ההרגשה המעצבנת הזו של טלוויזיה שפועלת ברקע או זפזופים סתם בשביל למצוא אם יש משהו לראות.

        אהבתי

  3.  גיליתי רק הקיץ את המילהה האחרונה ואני מאוד אוהבת
    עירית לינור אחלה כי היא התמתנה בשנים האחרונות
    גם גורי אלפי ועינב גלילי היו ממש מחיקים בתוכני ת הקיץ שלהם

    אהבתי

  4. אני מקשיב לרדיו בעיקר לקול המוסיקה.
    בנסיעות תמיד.
    בבית כשאני מרגיש צורך במוסיקת רקע בלי שאצטרך לקום ולהחליף דיסק.
    טלוויזיה אנחנו רואים רק לפעמים ורק תוכניות נבחרות ומעניינות.
    תוכנית הזבל היחידה שאני מכור לה היא כוכב נולד. לא פספסתי כמעט אף תוכנית.

    ראית את הסרט "ימי הרדיו" של וודי אלן? זה אחד הסרטים הגדולים שראיתי.

    אהבתי

    1. בדיוק אתמול היה עוד שידור של הסרט המופלא הזה בכבלים. הקטע עם המתיחה הגדולה של אורסון וולס?
      קלאסיקה של כל הזמנים.
      סרט מופתי, אנושי ומקסים.
      נהדר לגלות שיש עוד אנשים שאוהבים את הסרטים שאני אוהבת

      אהבתי

    2. אני סולחת לך על כוכב נולד בגלל הנטייה המינית שלך, אבל איך לכל הרוחות שורדים את הפרסומות ואת המנחה?
      והשופטים המנג’סים האלה?
      שנייה אחת מולם ואני מתחרפנת

      אהבתי

      1. חחחחחח מה, את באמת חושבת שרק הומואים מסתכלים בתוכנית הזאת? איזה כייף! אם כך לפחות שלושה מיליון מבני עם ישראל הומואים….

        ושורדים את המנחה המעפן ואת השופטים האווילים כי כשהם מברברים, הולכים לעשות פיפי…

        אהבתי

  5. אני שומעת רדיו רק כשאני נוהגת לבד. אני אוהבת להקשיב לצפון ללא הפסקה, ומקווה שלא ייצא לי לנסוע בזמן שמשדרים את התוכנית של זהבי עצבני כי הוא מעצבן אותי.

    אני אוהבת טלוויזיה אבל אני לא צופה בערוצים שמשדרים פרסומות. אני מוכנה לסבול את ערוץ 2 רק בשביל ארץ נהדרת.

    אהבתי

    1. זהבי עצבני עוד משדר?
      חשבתי שהוא כבר נרגע
      וכמה טוב שיש כזה מגוון וכולם מוצאים את הנישה שלהם. משום מה נדמה לי שכל תוכנית שאני אוהבת יורדת מהר מהמסך… איפה משפחה חורגת וסופר נני?
      אהבתי את התוכניות האלה

      אהבתי

      1. אני אוהבת את סופר נני המקורית. ג’ו-ג’ו הבריטית. מדי פעם משדרים אותה באחד הערוצים ביס. לא אהבתי את העיבוד הישראלי שעשו. לא אהבתי גם את אלון גל. הוא נראה לי יותר מדי מתנשא, כוחני ושתלטן.

        אהבתי

      2. הם כל הזמן משנים את שעות השידור אבל הקטעים שהיא מבקרת בארה"ב פשוט מדהימים, ומאוד מוצא חן בעיני שהם מניחים לה להיות שמנמונת וסתם בחורה נחמדה ולא מחליפים אותה באיזה דוגמנית דקיקה.
        מה שטוב בעיבוד של הסדרות האלה לטלוויזיה שלנו הוא הפנייה לקהל ישראלי שהבעיות שלו שונות מאלו של האירופאים או האמריקאים.
        אלון גל קצת מפחיד אבל העצות שלו באמת טובות וגם אלו של הנני הישראלית. התוכניות האלו גם מספקות יצר מציצנות שיש לכולנו וגם נותנות רעיונות להתמודד עם הבעיות שלנו, נשארת רק הבעיה של הפרסומות המעיקות האלה… אין לי כוח אליהן.

        אהבתי

      3. גם אני אוהבת את הגזרה שלה 🙂
        אבל בעיקר את האמפטיה ואת האכפתיות הבלתי נדלים שלה.
        לפעמים יוצא לי לשמוע את הנני הישראלית ברדיו. ימי שישי בבוקר/צהריים (לא יודעת בדיוק את השעה) ברדיו ללא הפסקה. עושה רושם שזאת תוכנית טובה. ממה ששמעתי היא נתנה עצות טובות.

        אהבתי

  6. אני לא מתה על ירון לונדון. יש בו משהו מאוד סנובי ויהיר (ואני לא אשכח שפעם הוא אמר על יעל בר זוהר ש"יש לה טופוגרפיה מאוד יפה". הוא בכ"ז יכול להיות סבא שלה).

    רזי ברקאי בסדר,אבל האמת שמזמן לא יצא לי להקשיב לו. אולי זה קצת מדכא אותי, כל האקטואליה הזאת.

    אהבתי

  7. ערוץ הדוקו!  שנים אמרתי שלהכל יש לי פה תחליף, רק לא לדוקומנטרים הישראליים. (או לצפירה.  אבל זה סיפור אחר).

    והנה, סוף סוף ערוצי הדוקו משודרים באינטרנט.  חבל שאין לי זמן סתם לשבת ולצפות…

    והנה, גם אני, שני עשורים מתחתייך, מעדיפה את אותן תכניות כמוך, ומבכה את הדור הצעיר שלנו, שאין לו את מי להעריץ זולת בובות יפות וריקניות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s