קשרים וירטואליים


אני מתארת לעצמי שאני לא היחידה, שזה קורה לכל אחד מידי פעם, ותאמינו לי שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, אבל זה כואב ומטריד כל פעם מחדש, מעסיק אותי מעל ומעבר ופשוט תוקע אותי נפשית ורגשית.


אני באמת לא מבינה למה זה קורה, אולי זה קרה גם לכם – מתחילים קשר וירטואלי יפה, מתקרבים, מספרים זה לזה דברים אישיים, שולחים תמונות, מדברים בטלפון, אפילו נפגשים ועם הזמן מגלים שמה שעובד בווירטואליות לא מצליח לעבור בהצלחה לחיים האמיתיים.


לאט לאט הקשר גווע, מפסיקים להתכתב, מפסיקים להתעניין, לפעמים אפילו רבים.


זו בטח קרה לרבים, גם לי, אבל זו הפעם הראשונה שמישהו פיטר אותי מקשר, פשוט העיף אותי בבעיטה, כי, לטענתו, הוא חש מאוכזב, אין לי מושג למה מפני שהוא לא פירט, והאמת מה זה משנה?


אולי זה לא קשור כלל אלי, רוב הסיכויים שזה הוא, לא אני, ובכל זאת זה מעליב ופוגע, ומרגיש כמו יריקה בפרצוף.


אין לי מושג מה עשיתי רע, ולמה זה מגיע לי, ומה הסיבה לכך שבן אדם שכתב לי בהתחלה בפתיחות כה רבה על חייו, ורצה לדעת על חיי, ואפילו התקשר אלי מחו"ל והזמין אותי בנדיבות נפלאה לבקר אותו, שינה תוך כמה שבועות את טעמו, והעיף אותי מחייו במכתב אחד צונן ומעליב.


טוב, החיים רצופים תעלומות קטנות שלעולם לא נדע את פשרן, אבל הפעם זה קרה פעם אחת יותר מידי.


אני נשבעת שזו הפעם האחרונה שאני נותנת לזרים דריסת רגל בתוך חיי.


מאז שהתחלתי לכתוב בלוגים ספגתי אכזבות כל כך רבות (ואגב כמעט כולן היו מגברים, נשים יותר רגישות ופחות מגעילות מהבחינה הזו) וכל אכזבה ופגיעה כזו שרטה אותי עוד קצת. למרבה הפליאה במקום להתחסן ולהתקשח אני נעשית רגישה ופגיעה יותר עם הזמן.


די, לא עוד, אין לי יותר כוח לזה. מספיק ודי! מעכשיו אל תתקשרו אלי, ואני לא אתקשר אליכם.

44 תגובות בנושא “קשרים וירטואליים

  1. כפי שהגדרת נכון – זה כואב ומטריד…

    אבל אני משערת שאינך מכירה ממש את האדם, ולכן אל תעלבי,
    למרות שגם אני הייתי מרגישה פגועה…
     
    העיקר הקשרים האמיתים בחיים!

    אהבתי

  2. אין לי מילים חכמות לומר לך 😦
    רק לנסות ולספר לך שמכתב פיטורין גם אני קיבלתי לאחרונה …(אהבתי את ההגדרה. נפלא!)

    ואולי אולי זה היופי של הדינמיקה של החיים.
    נופלים וקמים….

    שבת שלום אישה יקרה!
    אל תוותרי לעצמך אף פעם גם אם אחרים מותרים עליך!!!

    אהבתי

      1. זה לא ממש מחנות, והרי היו לי כמה שנים בלוג גם בתפוז והוא עדיין שם אבל לא פעיל.
        שני האתרים ראויים ובעלי ממשק נוח אבל הייתה בתפוז תקופה מאוד לא מוצלחת של ניסיון לשדרג שגרמה להמון תקלות, ועד היום כמות הפרסומות שלהם מטריפה את דעתי. תפוז גם איטי יותר לטעמי ונשאר כזה גם אחרי שהחלפתי למחשב חדיש. אני גם לא אוהבת את הדרך האגרסיבית שבה הם משווקים בלוגים שדנים רק בתוכניות טלוויזיה ובמתכונים.
        איכשהו נוח לי יותר בישראבלוג והאוכלוסיה הבוגרת פה יותר נעימה לי, למרות שעדיין נשארו לי כמה ידידים שבאים לבקר מתפוז. אנשים איכותיים יש גם פה וגם שם ולדעתי אנשים נשארים באתר מסויים בגלל החברים, לא בגלל השכלולים הטכניים.

        אהבתי

  3. נו די ,אבל התנצלתי שהייתי חסר רגישות 🙂
    אני יודע שזה לא אני ,כי לא הייתי בחו"ל 20 שנה בערך,אז איך יכולתי לבקש ממך לבוא אלי לשם?

    סתם סתם,זה קצת להרים לך את המוראל

    תשמעי,ב7 השנים שאני כאן יצרתי חברויות מופלאות עם כמה מהאנשים,עם חלק נפגשתי לא פעם ולא פעמיים ואני מניח שאמשיך להפגש
    יש גם כמה אנשים מכאן שלא יצא להפגש ואני מקווה שיצא
    אבל העיקר הוא בתחושות לדעתי
    לומדים גם בהכרות וירטאלית לדעת מה הגבולות של כל אחד
    עד היכן אפשר להתקרב וכו’
    אני מוכרח לומר שניתוק קשר גם קשר וירטואלי צריך להעשות בהגינות
    וגם שמישהו כועס עלי מאוד אשמח אם יסביר לי את סיבותיו,בשבילי,כדי שאני אתקן את המעוות
    וכשמנתקים קשר בלי לעשות זאת בוירטואליה ובחוץ זה  לא נחמד ואפילו אנוכי

    אהבתי

    1. כמובן שלא התכוונתי אליך והאמת שגם האדם בו מדובר הבין שהוא לא הסביר את עצמו כמו שצריך ויישרנו את ההדורים אבל זו הבעיה בקשרים, אחד תמיד רוצה יותר והשני פחות.
      אחד מסוגל לתת יותר ממה שהשני מסוגל לקבל וכשמדובר בגבר ואישה (לא קשר רומנטי) יש גם את הבדלי המנטליות והמזג.
      מה שלאחד נראה כמו קרירות ואדישות נחשב בעיני השני לנימוס וחוסר רצון לחדור לפרטיות.
      גם העובדה שאני מקלידה במהירות בה אני חושבת והצד השני לא מרגיש נוח להתבטא בכתב גם מפריעה.
      החיים קשים, מה לעשות?
      לשנות את הסינפסות כמובן, יש מאמר מרתק על הנושא בידיעות, אני מקווה שתקרא אותו, ממש מעניין.

      אהבתי

      1. במוסף 7 ימים בעמוד 64
        המאמר נקרא שיעור מוחות ויש בו הסבר איך אפשר לשפר את החיים והבריאות בעזרת חשיבה חיובית.
        סינפסות זה הקשרים במוח, במאמר זה מוסבר טוב יותר.
        גם אם זה לא תמיד מדויק זה מרתק.

        אהבתי

  4. אני משתדלת להיות סבלנית למין הגברי,ובכל זאת מתאכזבת מדי פעם לגלות… שהם לא מסתכלים לעומק. לא מעריכים נשים על מה שאני מעריכה אותן.

    אבל, כל הדברים האלה במידה מסויימת תופסים גם לכיוון השני. אולי כי אני מחפשת את עצמי בנשים,ולא בגברים. לפעמים נראה לי שגם נמרוד מתאכזב ממני,מאיך שאני מדברת על גברים שהוא יכל להעריץ.. (מה לעזאזל,הוא מוצא בטוני סופרנו?! סדרה משעממת,ומשפילת נשים!)

    אהבתי

    1. חוץ מההבדלים שיש בין בני אדם כפרטים יש גם את ההבדלים בין האופי הגברי לנשי.
      נשים בדרך כלל איטיות והססניות יותר, רגישות יותר לפרטים, נזהרות לא לפגוע בפרטיות ולא לחטט, או שאולי זו רק אני?
      קשר וירטואלי קשה יותר לניהול ופגיע יותר, חסר הקול והבעות הפנים שמבהירות את הרגש.
      אני לא אנסה את זה יותר.

      אהבתי

      1. טוב, אין ספק שאנחנו פשוט יותר בעלות טאקט. אני חושבת שבזה העניין מתמצה.

        (אלא אם את חושבת שיש כאן עניין של כוונה רעה של מישהו, ואז טאקט לא היה עוזר..)

        אהבתי

  5. אוי…
    זה באמת מאכזב..
    בכל זאת היתה פה מעורבות רגשית והיחשפות, כמו שקורה בכל קשר שמתפתח.
    וברור שנפגעת, וברור שזה מעליב ופוגע..
    אבל זו מהותו של קשר. קשר שמתפתח חייב לעבור דרך המקומות האלה של הפתיחות והחשיפה וההתקרבות.. וזה לא קשור לעולם הוירטואלי, ככה זה גם במציאות. גם שם מכירים, מתקרבים, נחשפים ו… לפעמים מגלים שזה לא זה..
    ההבדל הוא שבוירטואלי, הכתיבה עושה את החוויה יותר אינטנסיבית מבחינה רגשית.. קל יותר להיחשף ולהיפתח כי נדמה לנו שהמסך מסתיר אותנו, וכנראה שזה לא כך..
    מה שלוקח במציאות ימים ושבועות, בויטואלי יכול לקחת שעות.. 
    את בעצמך אמרת שהקשר הזה מיצה את עצמו וגילית שזה לא זה.. גם לך.
    בא מהר. נגמר מהר…
    חבל רק על מכתב הפיטורין. סתם מיותר, שימי אותו מאחוריך.
    איכשהו אני יודעת שאת לא באמת תעמדי בהצהרות שלך. את אוהבת אנשים ותמשיכי להיות כזו פתוחה ומשתפת. 
    ובטח שנתקשר אליך…

    אהבתי

      1. קשרים שהרגש לא מעורב בהם הם לא מעניינים. הם עקרים..
        (ואני לא מתכוונת ל רומן או להתאהבות. ממש לא)
        והיפגעות היא חלק מן העניין..
        גם קשרים ויטואליים אפשר לנווט נכון.
        כעת למדת בפרק בקשרים כאלה, אני מניחה שבפעם הבאה תעשי את זה אחרת.. תשמרי על עצמך יותר..

        אהבתי

  6. מה שאני אוהבת בקשרים וירטואלים שהם נשארים וירטואלים. אני לא משתמשת בשמי האמיתי. לא רוצה להיפגש ולא רצה לדבר בטלפון. השיחות הכי אינטימיות והקרבה הכי גדולה זה במייל. וזה גם יותר מידי.
    אגב, מכתב הפיטורים נשמע כמו בדיחה. אדם מסכן, זה שלח לך מכתב פיטורים. כנראה פוחד מאינטימיות. נבהל מסכן.
    צופה מהצד, המשיכי לצפות מהצד ואל תקחי ללב.

    אהבתי

  7. גם לי קרה שנוצרו קשרים וירטואליים ואח"כ התנתקו. אבל בדר"כ זה היה בגללי. רציתי לשמור על גבולות מסוימים והצד השני לא קיבל את זה. כאילו שזה ברור שאם מתחיל קשר וירטואלי הוא חייב להתקדם לפגישה אמיתית. לי זה לא ברור. ואז הצד השני נפגע ומנתק לגמרי, ואז זה לא תמיד נחמד, אולי כי הרגיש פגוע ממני.
    בקיצור, כל אחד מבין משהו אחר…

    אהבתי

    1. אני מעבירה את הקשר הוירטואלי לקשר בחיים רק אחרי שהוא מתמשך זמן רב מאוד ובאמת מתחשק לי לראות עם מי אני מדברת בכתב, זה די נדיר.
      למרבה הפלא רוב האנשים שאני רוצה לראות פנים אל פנים מסרבים, אורכידאה למשל, ופעם זה הכעיס אותי אבל כיום אני מכבדת את רצונם ולפעמים גם מצדיקה אותו.
      יש קסם מיוחד בוירטואליה אם כי צריך לקיים אותו עם מישהו שמטיב להביע את עצמו בכתב, אחרת זה מתסכל.
      עם נשים אגב קל לי יותר להיפגש, גברים טיפה מפחידים אותי כי לכי תדעי…
      ופעם התכתבי עם מישהו שטען שהוא נער צעיר ובסוף התוודה שהוא בחורה. קל מאוד להעמיד פנים באינטרנט, עוד סיבה להיפגש, או שלא?
      בלגן

      אהבתי

      1. אכן, בלגן…
        מעניין מה שאת מספרת. חשבתי שאני היחידה שנמנעת מלפתח קשרים מעבר לוירטואליה (ברוב המקרים, זה לא כלל ברזל).
        יש באמת ערך מוסף לקשרים וירטואליים. הכתיבה מוסיפה מימד לקשר שלא היה מתבטא אילו היה מדובר במפגשים אישיים. דברים שאתה כותב, אבל לאהיית מדבר עליהם בקשר רגיל. ויש אנשים שזה מה שמתאים להם.
        לגבי אורכי’, אם כבר הזכרת אותו, אני חושבת שהוא שומר על גבולות מאד ברורים בבלוגיאדה (גם ביצירת קשרים אישיים וגם במוכנות שלו להיפתח בפוסטים ובתגובות), וזה מה שמאפשר לו להיפתח במה שהוא כן נפתח.

        אהבתי

  8. לעיתים יש גם אי הבנות ללא סיבה ומהם ניתוק. אתן לך דוגמא. התודאתי לכותבת  בלוג בלונדון שהיא גם יוצרת. פניתי אליה באופן אישי והצעתי לה חומרים ליצירה שהיו ברשותי.ללא תשלום וללא תמורה. הבחורה כתבה בבלוג הבא שלה ש- יש כל מיני אנשים שמנסים לנצל אותי – משהוא בסגנון הזה. נורא נעלבתי ושכחתי ממנה. לימים הכרתי את חברתה ואמרתי לה איך הרגשתי (נורא ואיום) ועל הפגיעה שנפגעתי. כעבור מספר שעות קיבלתי טלפון נרגש וחם מהבחורה שדחתה אותי. ומיד היא הגיעה לבקר אותי בבית. ממש היה קצר בתקשורת ביננו וכיום יש  לנו "רומן"  בהתפתחות.
    אז קחי פורפורציה ואולי כמו שאנחנו לא אוהבות את כולם לא כולם יכולים לאהוב אותנו.!

    אהבתי

    1. באינטרנט יש מקום ליותר אי הבנות ופגיעות וכמובן שיש אנשים שמתיידדים מהר וכאלה שזה לוקח להם יותר זמן.
      הרבה אנשים פונים אלי בגלל בלוג הסיפורים שלי ובטוחים בגלל הסיפורים שאני גבר וברגע שאני מספרת שאני אישה הם נעלמים
      ויש כאלה שנשארים ומתאכזבים כי בחיי היום יום אני אדם די ביתי ומשעמם, הסיפורים שלי לעומת זאת שופעים אירועים מרתקים.
      אני אוהבת לכתוב אותם אבל לא הייתי רוצה לחיות בתוכם, מה לעשות?
      מצטערת שאני מאכזבת אבל זה המצב.
      כל המדיה הזו חדשה מאוד, אנשים עדיין לומדים איך להתרגל אליה.
      על איזה סוג של יצירה את מדברת? יש לך בלוג?

      אהבתי

  9. המממ…
    כל נתק ללא סיבה מכאיב ומעליב. ללא ספק.
    אבל אין נתק ללא סיבה.
    הסיבה יכולה להיות את, יכולה להיות הוא, יכולה להיות השכנה של הסבתא שהסיטה את דעתו או שכנעה אותו במשהו על משהו.

    מאחל לך המון קשרים אמיתיים. ויש לך המון כאלה! כולל קשרים וירטואליים.
    את אולי כעוסה עכשיו אבל את הרי יודעת שהם קיימים.

    אהבתי

    1. אתה צודק ואחת הסיבות שכתבתי את הפוסט הזה הייתה כי ידעתי שהוא קורא פה, אחרי שהוא הבין כמה נעלבתי חידשנו את הקשר והבהרנו את אי ההבנה.
      אני חושבת שהצלחתי למצוא מישהו שהוא יותר פולנייה ממני

      אהבתי

  10. הקשרים הללו בוודאי נותנים לך פן אחר בחיים…איזו התרגשות קלה, חיבור חדש…
    לשמחתי, אני לא מתעסקת באינטרנט כי אין לי זמן ואין לי מחשב פנוי בבית…
    אבל אני בהחלט מבינה אותך ואת כאבך..
    אין לי פתרון קסם. רק חיבוק !!!

    אהבתי

    1. הרבה שנים זה היה גם המצב שלי, הייתי עסוקה מידי והילדים השתלטו על כל המחשבים בבית אבל אחרי שהם גדלו מעט וגם אני מצאתי זמן להכיר את עולם המחשבים לא הצלחתי להתנתק יותר.
      זה עולם ממכר ומקסים ולא תאמיני כמה מהר אני מקלידה כיום.
      בחיים לא הייתי מכירה את כל האנשים שאני מכירה כיום ולא מכניסה לחיי כל כך הרבה עניין ומידע אם לא הייתי מחוברת.
      אני לא מסוגלת לתאר לעצמי את חיי כיום בלי מחשב.

      אהבתי

  11. עצוב וכואב. קשה להיכנס לקשר בלי שום ציפיות וכניראה שאין מנוס גם מאכזבות מדי פעם. לא חושבת שצריך לגדל בגלל זה "עור של פיל"… אולי רק ללמוד משהו על איך לא להסיק מסקנות לגבי עצמך מפרימת קשר כזה.

    אהבתי

  12. יש משהו באינטרנט שמזכיר לי אוקיינוס מלא סודות.  צריך להיזהר ממנו.  לא כל דבר בו הוא כמו שהוא נראה.  זה לא שצריך לפחד,  אבל מוטב לקחת כל דבר עם קמצוץ של מלח,  לפחות בהתחלה.
    מצד שני  –  יש גם כל כך הרבה דברים אחרים,  טובים.  ידידויות,  גם וירטואליות,  יכולות לפעמים להיות אמיצות מאד.

    אהבתי

    1.  אני אוהבת סודות, יש לי המון, וגם הפתעות, וכולם שוחים ביחד באוקיאנוס הוירטואלי.
      ברור לי שיש אנשים שמרמים וממציאים להם זהויות בדויות, לדעתי זה כיף גדול ושחרור עצום, כמו בפורים אבל בלי לטרוח על תלבושת ואיפור.
      כל זמן שמבינים שיש עולם אמיתי ועולם וירטואלי ולא חותמים לאף אחד על צ’קים מזוייפים או ערבות הכל בסדר

      אהבתי

  13.  אנחנו יושבים מול מסך המחשב וכאילו מוגנים אף על פי שרמת החשיפה לפעמים גבוהה יותר מפגישה פנים אל פנים. כאשר מנפצים את החומה הווירטואלית, ונפגשים , זה יכול להיות מתקון לאסון מאחר והיתה חשיפה ווירטואלית לכאורה מוגנת. זה הזמן לעשות צעד אחורה, ואת החשיפה לקיים עם הקרובים לנו ביותר, האנשים האמיתיים.

    אהבתי

    1. אני חוששת שאתה צודק, וזה אחד הדברים שהכי מרתיעים אותי בפגישות.
      לי קל יותר להתבטא בכתב אבל יש כאלה שמרגישים עילגים מול המסך ומעדיפים שיחה פנים אל פנים, איש איש וטעמו.

      אהבתי

  14. זה קרה גם לי.
    אחת החברות הווירטואליות שלי אמרה לי פעם שהיא בוטחת בי עד כמה שאפשר לבטוח בבן אדם ווירטואלי. היא צודקת במאה אחוז.
    כנראה שבמקרה שלך את בטחת בבן אדם הזה יותר מאשר שאפשר לבטוח בבן אדם ווירטואלי.

    אהבתי

  15. אני חושבת, ואולי זו רק אני, בעולם הוירטואלי, לא תמיד מה שאנחנו רואים ו/או מרגישים לגבי אדם מסויים הוא נכון, וצריך לקחת הכל בערבון מוגבל
    אני יכולה לאהוב מאוד אנשים כשאנחנו מדברים על גבי הבלוג, או אפילו במסנג’ר
    אבל יש מצב שבפגישה פנים מול פנים, לא תהיה אותה כימיה
    טרם קרה לי שבן אדם ממש העיף אותי מחייו בגלל פגישה F2F
    אבל אני בהחלט יכולה להבין את ההרגשה
    זה כמו בליינד דייט
    דיברתם שעות בטלפון, נפגשתם ובסוף זה לא היה זה, למרות שבטלפון זה היה נפלא

    אהבתי

  16. אני מבין את ההרגשה הפגועה, אבל לא את המסקנה.
    למה את צריכה להעניש את עצמך ולהיכנס לבידוד בגלל שמישהו התנהג מאוד לא יפה?
    את צריכה להחליף סויצ’ בראש, ולהבין שהתנהגויות כאלו מראות על פגם/לקות/אי בשלות של המישהו האחר, ולקוות בשבילו שיום אחד הוא יתבגר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s