הדעה שלי, ובלי צנזורה.

 וזה מה שעניתי לחברה ששאלה אותי אם אני מגיעה לצעדה של שליט – קודם כל שיהיה ברור, הייתי נותנת כמה שנים מחיי רק כדי לשחרר את גלעד, אין יום שאני לא חושבת עליו וכואבת את היעדרותו ואת הסבל של הוריו ומשפחתו, אבל לצעדה של גלעד שליט לא אגיע בעיקר כי אני מתקשה ללכת יותר מכמה דקות וגם כי למרות שאני רוצה, בדיוק כמו כול עם ישראל, שהוא ישוב אני חוששת שהצעדה היא לא הדרך הנכונה ואנחנו משחקים פה לידי אויבנו.

האמריקאים בעיקרון לא מקיימים משא ומתן על שבויים ולדעתי הם צודקים.

אם לא היינו מתקפלים בעסקת ג'יבריל ולא נכנעים ומוותרים בשביל הזבל הזה, טננבאום, לא היינו עומדים עכשיו בפני כאב הלב הזה של גלעד שליט.

הם רואים שאנחנו חלשים ולא מהססים ללחוץ, והצעדה הזו משדרת חולשה וכניעה, זה לא עובד פה, בחלק הזה של העולם.

במקום זה הייתי מריעה עד מאוד את התנאים של כל החמסניקים שיושבים אצלנו בכלא ונהנים מתנאי קייטנה, מארגנת מצעדי ומשטי שחרור למען גלעד, ועושה להם את המוות בתעמולה נגדית, בדיוק כמו שהם יודעים לעשות לנו יפה מאוד.

יש לנו קייס נגדם, אבל במקום לחשוף את הפרצוף המכוער שלהם אנחנו כל הזמן מתנצלים ומתבכיינים במקום לתקוף – אם ישחררו את שליט תוך כמה חודשים ישב חייל אחר בכלא ושוב יסחטו אותנו.

הם בריונים, ונגד בריונים צריך להפגין אומץ ונחישות, לא להתקפל.

לצערי, במקום רבין ז"ל שהצליח לשחרר את חטופי אנטבה, ולא נכנע לסחטנות יש לנו את הביבי הזה… כל יום אני מתעבת אותו קצת יותר.

אם החרדים היו מנסים לעשות לשרון תרגיל מגעיל כזה ולצפצף על בית המשפט הוא היה זורק אותם מכל המדרגות, ופורוש, המסריח הזה, היה מקבל הודעת פיטורין עוד לפני שהיה נכנס לאוהל שהקים מול הכלא, חוצפן שכמותו, והוא עוד מקבל משכורת מהכיס שלי.

רק לכתוב על זה עושה לי לחץ דם גבוה.

לא רק שאנחנו גרים בשכונה נוראית של העולם, ויש לנו שותפים נצלנים ועלובי נפש למשימה הזו של קיום המדינה שלנו במקום כל כך מסוכן, יש לנו גם ממשלה עלובה וחסרת חוט שדרה.

אוף!!

אני תמיד מתעצבנת כשאני כותבת על פוליטיקה.

כדאי שאני אסיים עכשיו ומיד.