דברים קטנים ומעצבנים


יש המון דברים קטנים ומעצבנים בעולם, הם לא חשובים כמו ענייני חיים ומוות, והם לא קובעים גורלות, אבל הם בכל זאת מעצבנים נורא.


אז מה מעצבן אותי בקטנה?


המון דברים, ממש המון – מעצבן אותי שנורא חם בקיץ, ושאני מזיעה, ושהמשקפיים שלי מחליקים מהאף מרוב זיעה, גם זה שאני צריכה משקפיים נורא מעצבן אותי, וגם העובדה ששערי כבר לבן ועוד יותר מעצבן אותי שאני כל כך מתקשה לרדת במשקל. למה להשמין זה ממש קל, ואי אפשר להוריד באותה קלות משקל?


זה לא מעצבן?


ובכלל, בקיץ אני תמיד עצבנית יותר מאשר בחורף, החום מתיש ומפריע לישון, וקשה יותר להתגונן מחום מאשר מקור. אי אפשר לישון עם מזגן, וגם עם מאוורר קשה להירדם, וכל הזמן מזיעים, מעצבן נורא!


גם הנמלים, הג'וקים ושאר הרמשים האלה שמופיעים בעיקר בקיץ ומתרוצצים לי על השיש במטבח, וגם במקלחת, מעצבנים אותי נורא, ועוד יותר מרגיז אותי שהם מטיילים לי גם במכונת הכביסה  כאילו, מה יש לנמלים לחפש בכביסה שלי?


מה שעוד מעצבן בקיץ זה האבק, יש המון אבק בקיץ וצריך כל הזמן לשטוף רצפה, ומה שעוד יותר מעצבן אותי זה שרק לי זה מפריע, הגברים בבית בכלל לא שמים לב לזה, ובטח שלא מעלים בדעתם לשטוף.


למה גברים ממש גרועים בניקיון, אבל בללכלך הם דווקא מעולים?


זה לא מעצבן?


גם הטלוויזיה מעצבנת אותי לאחרונה, אני מתעצבנת נורא מפרסומות, בעיקר אלה שמפריעות לי לראות תוכניות שאני אוהבת, לא שיש הרבה כאלו, רוב תוכניות הריאליטי מעצבנות אותי נורא. הן מטופשות – כוכב נולד מעצבן, והשרדות מעצבן, ומרוב פרסומות אני מתחילה לאחרונה להתעצבן גם על סופר נני, שזו דווקא תוכנית פחות מעצבנת, למרות שהג'ינג'י מוצא בה כל הזמן אישורים לזה שהוא מחנך דגול ואני סתם רכיכה רופסת


הג'ינג'י בכלל מעצבן אותי, בעיקר כשאנחנו צופים בטלוויזיה, ברגע שהוא משתלט לי על השלט הוא נתקע על ספורט משעמם, או גרוע מזה, על איזה סרט אלים עם מכות  


גם הטעם הנוראי של צץרץ במוזיקה מעצבן אותי וגם הריח של הדיאודורנט שלו וגם של הבושם (למה בחור צריך בושם?) ועוד יותר מעצבן אותי שגם אם המקרר מתפוצץ מאוכל ביתי טעים ומזין הוא מעדיף לקנות אוכל בבורקס העגלה, או לאכול פסטה עם גבינה צהובה, כי שום דבר ממה שאני והסבתות מבשלות לא טעים לו  


ומעצבן אותי שהוא קורא לי פולניה, עם כל שאר הנשים בחייו הוא מקסים וחמוד וכולן מתות עליו אבל לי הוא קורא פולנייה, כאילו מה? רק בגלל שנולדתי בפולין אני פולנייה?   


כתבתי המון ועדיין רק גירדתי את פני השטח, אני יכולה לחפור ולכתוב על עוד המון דברים מעצבנים ועדיין לא למצות את העצבים שלי, זה לא ממש מעצבן?


וכדי לא לגמור בכעס ובעצבים אני אסיים במשהו טוב – כן, יש גם דברים שלא מעצבנים אותי – שמתם לב שאפשר להיכנס לאתר קופת חולים כללית ולראות את תוצאות הבדיקות שלך עם גרף של כל התוצאות משנים עברו, כולל הסברים על פירוש כל בדיקה?


הרעיון כל כך יעיל, פשוט ומוצלח עד שהוא כמעט מצליח להרגיע את העצבים שלי על זה שאני צריכה לעשות כל הזמן בדיקות ולקחת המון תרופות ישר על הבוקר, וגם בערב


ולסיכום הסיכום – נכון שכל העסק עם בית הספר בעימנואל וההתנהגות של החרדים נורא מעצבן, אבל שמתם לב שכל הויכוח מתנהל בעברית קולחת? למרות שהם נגד שילטון החוק והמדינה, לובשים בגדים בנוסח פולנייה של המאה התשע עשרה כולל פרוות שועלים על הראש, הם מבטאים את דעותיהם בעברית צברית זהה בדיוק לזו של החילוניים, וזה לדעתי אומר שבסופו של דבר הישראליות החילונית ניצחה והאירועים האחרונים הם רק קרב מאסף של החרדיות שהולכת ונכחדת.

14 תגובות בנושא “דברים קטנים ומעצבנים

  1. מה, גם לך קוראים פולנייה? חשבתי שאני במעודון אקסלוסיבי ושרק הילדים שלי קוראים לי ככה.
    אשמח להקים מועדון.

    אני מאד מזדהה עם נושא הטלויזיה – אין מה לראות ואם כבר יש הפרסומות הורסות את ההנאה בצפייה.
    בנושא ההשמנה, אין מה לדבר. כל כך קשה לרדת במשקל שזה מייאש מראש.

    אהבתי

    1. על ההשמנה לא אגיב, מדכא מידי וכנראה שאין לי זכות להתלונן כי באמת נולדתי בפולנייה
      לשמחתי יש לנו כבלים שאין בהם פרסומות ותמיד יש את ערוץ ההיסטוריה או הביוגרפיה שהם מעניינים בדרך כלל, ואם גם הם מאכזבים יש ספרים ובלוגים.

      אהבתי

  2. אבל מה שבאמת מעצבן,זה שככל שאני מתבגרת, החיים מעצבנים אותי יותר. אז אני נהיית מרירה, ואין לי מה להעביר לצעירים ממני חוץ ממרירות, ואת זה הם בטח לא רוצים…

    אבל גם אני תוהה,מדי פעם בפעם,איך הרבה גברים כמעט מתוכנתים להיות פרזיטים (ואם את רוצה להיות מחנכת דגולה להם,לדעתי-אל תעשי כלום. הם פרזיטים אליך,ומכורח ההרגל הם יגדלו ויהיו פרזיטים לחברה שלהם, ותמיד יחפשו אמא שתעשה במקומם. מזל שאני מטונפת ועצלנית בעצמי  ) ואלה שלא-כמה מפתיע- אין להם אמא.

    אוף.

    חוץ מזה,תהיי בריאה. ושתבריא הרגל,אבל לא בשביל הספונג’ה!!

    אמן.

    אהבתי

    1. בשביל לנקות לבשל ולעשות קניות היא כבר בריאה מספיק אבל אני עדיין מתקשה ללכת הליכות ארוכות ברגל
      ולדעתי זה עניין גנטי אצל הגברים. שנים אני מנסה לחנך אותם לנקות אחריהם וזה פשוט לא עובד, הלכלוך לא מפריע להם וחוסר הסדר שקוף בעיניהם.
      אין ספק שזו בעיה שאין לה פתרון

      אהבתי

      1. אני חושבת שהם קולטים,ברדאר נסתר כלשהוא,שבמלחמת ההתשה-את תתיאשי קודם. הם יכולים ללכלך,אבל רק לך זה יפריע מספיק כדי שתנקי.אז למה הם צריכים לעשות לך טובה ולסדר? את תסדרי ממילא…

        אני לא יודעת מה שפיתרון,כי גם לנהל מלחמות אינסופיות זה לא עסק.מניחה שצריך תמיכה מבן הזוג בעניין הזה.. הרבה יותר קשה להלחם בשני הורים זועמים מבאחד…

        אהבתי

      2. אוי חמודה כמה שאת תמימה, את חושבת שהילדים מדאיגים אותי? הם הרי יצאו בקרוב מהבית ללכלך ולעצבן נשים אחרות, זה הבעל שמעצבן, ממנו הם למדו שגברים מלכלכים ונשים מנקות
        לא שהבת שלי חרוצה כל כך אבל אני בטוחה שברגע שהיא תהפוך לעקרת בית היא תתחיל לנקות ולסדר, ואם לא אז שבעלה יתעצבן, אני כבר התעצבנתי מספיק

        אהבתי

      3. מקווה שהבת שלך לא תוותר לגבר שלה ותדרוש שיוויון. אני עצמי מרגישה לפעמים לוחמנית, אבל עושה לו את המוות כדי שיבין שאני לא מוכנה לנקות לבד…

        הבעיה עם הבעל,אני מניחה, היא שעכשיו קשה יותר לשנות אותו כבר…

        והוא גם פחות רוצה להשתנות…

        אהבתי

      4. לצערי גם הבעלים הכי נחמדים נעשים עם הזמן עצלנים, אי שם במעמקי ליבם הקטן והקשוח הם בטוחים שהתיק של הניקיון והבישולים וכל השאר הוא שלך בלבד וכל עזרה שהם נותנים היא מטוב ליבם לא כי הם צריכים.
        אני מקווה שהבת שלי תרוויח המון כסף ותוכל לשכור לה עוזרת בית, או עוזר. היא כל כך איטית וחולמנית שבחיים היא לא תצליח לתפקד בהצלחה כבעלת בית
        אולי היא תשתנה עם הזמן. אי אפשר לדעת.

        אהבתי

      5. הבחור שלי בטוח שהוא לא כזה, ורק הזמן יגיד… לפחות יש לי מעלה אחת: בלאגן לא מפריע לי.הוא דרך חיי (טוב,לפעמים זה קצת מעיק,אבל רק כשזה מפריע לי למצוא דברים…) (וגם,לא נעים לציין, אפשר לספור את הפעמים שטרחתי ועשיתי ספונג’ה לדירתי בשנה האחרונה…).

        אני יכולה להתנחם,לקוות לטוב,ולנסות לא לחוש אשמה כשאני צועקת על הבחור ומקבלת בחזרה טענות על כך שאני תוקפנית מדי (ו"למה אני בכלל חושבת שזה יהיה ככה…" זה שאצל ההורים שלו האמא עושה כמעט הכל, זה לא אומר שגם הוא ככה… (על מי הוא עובד. לפחות עכשיו יש לו בית לנקות)). או לנסות לקבל את זה שנועדתי להיות זאת שעובדת קשה יותר, ומענישה את עצמה.

        אני באמת לא חושבת שזה צריך להיות ככה. וגם לא-שזאת עובדה. אבל צריך ליפול על בחור נורמלי. ועדיין אין המון כאלה…

        וצריך לחנך אותם… (אני מנסה בכל כוחי…).

        אהבתי

  3. ג’וקים זה ממש מעצבן- גם יונים
    אני הרגע רצחתי ג’וק שהיתה לי מערכה איתו כמה ימים
    בסוף הוא טבע בדלי של הספונג’ה
    אני יודעת- קצת אכזרי אבל זו היתה הדרך הכי זמינה באותו רגע
    באמת למה כזה חם בקיץ?
    חםםםםםם לי

    אהבתי

    1. כל הכבוד לך!

      ומי אמר שקיטורים לא עוזרים? מיד אחרי שגמרתי לכתוב ירד גשם בחוץ ועכשיו יש עננים אפורים וחורפיים ואווירה גשומה.
      ואין כמו ריח של אדמה יבשה שהרגע ירד עליה גשם…
      מתה על זה.

      אהבתי

  4. אני כבר מזמן הבנתי שאין לי שליטה על אחרים ולכן אילפתי את עצמי שלא להתעצבן מדבים שאין לי יכולת לשנות..
    הבנתי שאם אני מתעצבנת אז בסוף הכל חוזר אלי.
    מהרגע שהתחלתי להתנהג ככה – חצי מהדברים בעולם הפסיקו לעצבן אותי.

    לגבי ירידה במשקל, אני מסכימה אתך שזה מאד קשה.
    זה אפשרי רק אם את עושה שינוי בהרגלי האכילה ומוסיפה לזה ספורט על בסיס קבוע.
    גם אז זה לא קל. במקרה כזה, אני ממליצה להצטרף לקבוצה (משהו כמו שומרי שמקל וכו’)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s