מונדיאל!

כמו שרוב הקוראות שלי לא יודעות וגם אם כן זה בטח לא ממש נוגע להן עוד מעט מתחיל המונדיאל.

כן כבר עברו 4 שנים מהקודם, כמה מהר רץ הזמן כשנהנים.

טליק שכן אוהב ספורט בכלל, וכדורגל, וגם טניס, בפרט, החליט לפתוח בלוג מונדיאל 2010 ומחפש כותבים שאוהבים כדור רגל ורוצים לכתוב עליו.

זה הבלוג של המונדיאל וכל מי שחלם להיות פרשן כדור רגל זו ההזדמנות שלו.

אני אגב יודעת מעט מאוד על כדור רגל וכל מה שאני יודעת בא לי מקריאה בסדרת הספרים המיתולוגית הכדורלגנים הצעירים של אבנר כרמלי שקראתי בלהיטות בילדותי חשוכת האינטרנט.

אהבתי אותה מאוד והתעמקתי בשקידה בציורים שהיו בספרים ההם, וכמו כולם אני זוכרת רק את השם של הספר הראשון 'בעט אלון בעט'.

איזה מזל שיש ויקפידיה.

כמו כל הספרים תוצרת הארץ של ילדותנו (טרזן, חסמב"ה, קופיקו, צ'יפופו) הספרים האלו היו מאוד לא פוליטקלי קורקט, עוד לא המציאו אותו אז, והטובים היו טובים והרעים רשעים גמורים, ובדרך כלל עם מבטא ערבי ושפם, הבנות היו יפות וחסודות והבנים יפי תואר ובלורית והשמחה הייתה רבה.

דרך הספרים האלה למדתי קצת על חוקי המשחק הזה שנפוץ בכל מקום בו האמפריה הבריטית תקעה את דגלה. יש מקומות שהבריטים הצליחו להנחיל לנייטיבס גם קריקט (בהודו למשל) אבל פה משום מה זה לא תפס.

והייתי רוצה לדעת, אם מישהו יודע שיגלה לי, למה רק אצל האמריקאים לכדור רגל קוראים סוקר, וכשהם אומרים כדור רגל הם מתכוונים למשחק המוזר הזה (שאיש לא מבין את חוקיו אלא אם כן הוא אמריקאי), זה עם הבחורים הענקיים שלובשים מגיני כתפיים וקסדות ומתנגשים זה בזה כמו פראי אדם.