על ביטוח לאומי וטבלת הפעילים

למרות שנשבעתי שבחיים אני לא אחתום יותר אבטלה ובאמת, למעלה מעשר שנים לא התקרבתי ללשכת התעסוקה ולא התגעגעתי אליה אפילו רגע אחד, הנה, הצלחתי להפתיע את עצמי ולהתחיל לטפל בבירוקרטיה הסבוכה של קבלת דמי אבטלה, כי אני לא מצליחה למצוא עבודה בשום פנים ואופן ועניין הכסף נעשה דוחק למדי במשק הבית הצנוע שלנו.

נכון שאני כנראה אתחיל בעוד מספר חודשים לעבוד עם הג'ינג'י במכון החדש שעדיין לא הוקם – הקבלן, כדרכם של קבלנים, לא ממהר כל כך – אבל בינתיים אין לי שום ראיונות עבודה והאמת, בגלל ההחלמה הדי איטית שלי יש מעט מאוד עבודות שאני כן מסוגלת לעשות, ובקיצור, לא צפוי שאתחיל להרוויח כסף לפחות עוד חצי שנה, ומאחר ושילמתי ביטוח לאומי בנאמנות במשך שנים רבות מגיע לי לקבל דמי אבטלה (אפילו באתר שלהם זה כתוב) ולכן צריך לעבור את התהליך הממושך והמתיש של הרשמה ללשכת התעסוקה, שכולל בעיקר מילוי טפסים מייגע, איסוף תלושי משכורת וחתימות של בוסים וכל שאר התענוגות שהמדינה מזמנת למי שרוצה לשם שינוי להפר את מצב העניינים הטבעי ולקבל ממנה כסף במקום לחלוק איתה את הכנסותיו.

מאז שחתמתי לאחרונה השתנו דברים, לשכת האבטלה בחיפה עברה למקום חדש, וגם ביטוח לאומי שוכן בבניין מהודר ונאה ופחות צפוף מהישן הזכור לרע, ואפילו הטפסים השתנו, רק התיעוב שלי מכל הבירוקרטיה שנותרה מעיקה ומסורבלת כתמיד לא השתנה.

מתברר שעלי להחתים את המעביד הקודם שלי על טפסים, ופירוש הדבר ללכת שוב למשרדי המתנ"ס (כבר הייתי שם לפני כמה שבועות כשהתברר שגם על תביעת דמי הפציעה שלי עלי להחתים אותם, ולמעשה כל הטפסים שהזמנתי בדואר מביטוח לאומי היו אצלם והם היו צריכים לתת לי אותם, אבל כמובן שלא טרחו) ואז התברר שעלי לקבל מכתב וחתימה ממנהל המתנ"ס, שהבטיח לי בזמנו לשלוח מכתב על הפסקת העבודה וכמובן שלא קיים… וכמובן שהוא אף פעם לא במשרד, ותמיד מתרוצץ וממהר ואף פעם אי אפשר למצוא אותו.

הפעם לא הייתי נחמדה ומאופקת, צעקתי וכעסתי ואמרתי שאני לא מוכנה שיתזזו אותי שוב, ומספיק עשו לי עוול בפיטורים הלא צודקים, ושיואילו בטובם להתרוצץ אחרי המנהל החמקמק שלהן לבד, אני לא אשחית שעות מזמני להמתין לאיש הזה. דברתי בכעס והייתי אנטיפתית בלי לעשות חשבון כאילו שהפקידות הללו אשמות לי במשהו, אבל רק המחשבה על איך זרקו אותי מהעבודה שלא באשמתי הכעיסה אותי נורא ושפכתי עליהן את חמתי ואני מקווה שהן יטריחו את עצמן ויחתימו אותו על כל מה שנחוץ כי לי נמאס מזה לגמרי

אני מקווה שכל הטופסולוגיה המעצבנת הזו תסתיים עד סוף השבוע ואוכל סוף סוף להתחיל לטפל בעניין מהשבוע הבא.

בי נשבעתי, אם הם ימשיכו לסחוב אותי ולמזמז את העניין אשלח בהם את הג'ינג'י!

גם את הכסף על הפציעה, שגם אותו ביטוח לאומי היו אמורים לתת לי מזמן, לא קיבלתי עדיין כי תמיד חסרה פה חתימה, ושם טופס, ואם באמת הייתי צריכה להתפרנס מהם הייתי מתה מרעב. למה כשהם לוקחים ממני כסף הם זריזים ויעילים כל כך ולא צריכים כלום שום חתימות וטפסים, אבל כשהם צריכים לשלם… אוהו… פה הם איטיים וקפדנים, ושבים ובודקים שוב שוב, ומתנהגים כאילו כולם רמאים שמנסים לגנוב כסף שלא מגיע להם. ולמה הטפסים שלהם כל כך סבוכים ומנוסחים בלשון כל כך לא בהירה? וכל מגע אתם משאיר אותך תמיד מותש ומיוגע ואחוז תיעוב ובחילה?

 

ועכשיו, אחרי ששפכתי את זעמי על ביטוח לאומי, אנצל את המומנטום ואוסיף להטריח את קוראי כדי לתהות למה הבלוג המצוין הזה שאני אוהבת לקרוא בו מזה שנים רבות, ושמחה מאוד שהוא שוב פעיל, הגיע לטבלת הבלוגים הפעילים?

"אין ידיים אין אגוזים" הוא בלוג מעולה, כתוב בכישרון ובשנינות רבה ובעלת הבלוג היא אישה מוכשרת ובעלת חוש הומור שאני קוראת אצלה מספר שנים, הלוואי והייתה כותבת יותר, אין לי בליבי עליה מאומה חוץ מהערכה עמוקה לפועלה, אבל איך יכול להיות שבלוג שבמשך שנים רבות התפרסם בו בקושי פוסט אחד בחודש זינק פתאום לטבלת הפעילים?

נכון, לאחרונה היא הגיעה למומלצים וקיבלה המון תגובות, גם לי זה קרה ולא פעם אחת. כל פעם שהשתלחתי בגברים הגעתי למומלצים ונשטפתי בעשרות תגובות, אבל אף פעם לא הגעתי לטבלת הפעילים למרות שהבלוג שלי פעיל הרבה יותר.

ושוב, אין לי שום שאיפה להגיע למומלצים, או לטבלה המהוללת, והבלוג שלי קיים רק בשביל לשפוך בו את ליבי ותו לא, אבל נדהמתי לראות את אין ידיים אין אגוזים שתמיד הצטערתי שרק מעטים מכירים כי הוא בלוג ממש מעולה מופיע פתאום בין הפעילים, שרובם, יש להודות, בלוגים מטופשים למדי, חוץ מאלה שלא (אריאלה, טליק וכו…) והופתעתי מאוד.

מישהו יכול להסביר לי מה קורה פה?

ואגב, אחרי שפרסמתי את הפוסט הזה הטרחתי את עצמי לרשימת המנויים שלי וגיליתי מופתעת שיש לי חמישים ואחת מנויים! אין לי מושג מי הם ומתי הם נקבצו לבלוגי ואף טרחו להירשם בו כמנויים, אבל תודתי שלוחה להם מקרב לב.