איך להגיע לתסמונת הקן הריק בכמה צעדים פשוטים

אם יש משהו שבאמת מפחיד אותי זה שהילדים שלי יחזרו לגור בבית אחרי הצבא.

זה לא שאני לא אוהבת אותם מאוד, וכשהם היו קטנים נהניתי לטפל בהם ולעשות למענם דברים, אבל אני נחרדת מהמחשבה שיהיה עלי להמשיך בכך גם בגיל חמישים פלוס.

האמת, כבר כשהם היו בגיל ההתבגרות הם נעשו נטל רציני והדבר היחיד שניחם אותי הייתה העובדה שזה עומד להיגמר אחרי שהם יתגייסו.

אני חושבת שהורים שמניחים לילדים להמשיך להתעלק עליהם גם בשנות העשרים שלהם פוחדים מתסמונת הקן הריק. האמת, אני לא מבינה את החשש הזה. השבוע היינו, לראשונה מאז שלילי נולדה, לגמרי לבד (לילי בצבא, עוגי בשנת שירות וצץרץ, הילד היחיד שגר עדיין בבית נסע לשבוע גדנ"ע) פתאום הבית חזר להיות רק שלנו וזה היה כיף.

עם כל האהבה והדאגה שלי אליהם נמאס לי לשרת אותם, ואני לא רואה שום סיבה למה עלי לטפל בחבורה של אנשים בוגרים שלא יודעים לנקות ולסדר, לקפל את הבגדים שלהם, לבשל, או אפילו להתעורר בזמן.

נכון, מאז ששברתי את הרגל הם עושים יותר בבית, (בעיקר צץרץ שגר עדיין איתנו) פשוט כי אין להם ברירה, אבל הם עושים את זה בחוסר רצון ותוך תלונות ומריבות וגורמים לי לחוש לא נעים בגלל כל כוס תה שאני מעזה לבקש.

אני לא מתלוננת, אלה החיים. ידוע שהורה אחד יכול לטפל בעשרה ילדים, אבל עשרה ילדים לא יכולים לטפל בהורה אחד ואני ממש לא רוצה שיטפלו בי, רק שיצאו לחיים עצמאיים משלהם.

אני מצידי מבטיחה לעזור, לתמוך ולממן, אבל שלא יצפו ממני להמשיך לטפל בבלגנים שלהם בזמן שאמור להיות הזמן החופשי שלי מעול גידול הילדים.

 

ולסיום אני רוצה לתת לעוד הורים שחשים כמוני כמה עצות פשוטות ומעשיות איך לגרום לילדים להזיז את עצמם מהבית ולהתחיל להיות בוגרים באמת.

 

§     לעשות להם כל יום מסדר ניקיון וסדר בחדר, ולהציק עד גועל נפש (כן, אני יודעת, פשוט יותר לסדר לבד, אבל צריך להקריב קורבנות למען המטרה) בכל פעם שתמצאו גרביים זרוקות על הרצפה, או מכנסים מושלכים על כסא.

 

§     לבקש עזרה בניקיון, קניות, בישולים, סידורים ושאר טרדות החיים, ובכל הזדמנות לספר להם בקפדנות אובססיבית כמה עולה כל דבר, מכיכר לחם ועד תשלום חודשי על החשמל.

 

§     לא להניח לאף יום לעבור בלי להגיד משפטים קלאסיים כמו – כסף לא גודל על עצים, כשאני הייתי בגילך כבר תכננתי את החתונה שלי, המשרתת התפטרה מזמן, וכיוצא בזה.

 

§     לפצוח בירח דבש שני, להתנשק ולהתחבק בכל רחבי הבית, רצוי כשהם מביאים חברים. לנועזים אני ממליצה להשאיר את דלת חדר השינה שלכם פתוחה, ואם זה לא יעזור לבקש מהדור הצעיר עצות לרענון חיי המין.

 

§     לעמוד בתוקף על כך שהם יבואו אתכם לביקורים אצל הסבתות והדודות, אפילו אם זה יוצא ביום שישי כשהם רוצים לבלות עם חברים.

 

§     לפטר את הגנן והעוזרת, ולדרוש שהם יעשו את מלאכתם.

 

§     להתחיל לשפץ את הבית, לצבוע לשבור קירות, להחליף מרצפות ולהפוך את החיים בבית לגיהינום. גם אתם תסבלו כמובן, אבל בסוף תישארו עם בית משופץ ונטול דור צעיר.

 

§     ואם כל זה לא יעזור והם מתעקשים להמשיך לחיות בבית אין ברירה, צריך פשוט למכור אותו ובכסף שתקבלו לצאת לטיול סביב העולם. תשאירו קצת בצד כדי שתוכלו בתום הטיול לקנות לכם דירת סטודיו שיש בה רק חדר שינה אחד.