איך להגיע לתסמונת הקן הריק בכמה צעדים פשוטים

אם יש משהו שבאמת מפחיד אותי זה שהילדים שלי יחזרו לגור בבית אחרי הצבא.


זה לא שאני לא אוהבת אותם מאוד, וכשהם היו קטנים נהניתי לטפל בהם ולעשות למענם דברים, אבל אני נחרדת מהמחשבה שיהיה עלי להמשיך בכך גם בגיל חמישים פלוס.


האמת, כבר כשהם היו בגיל ההתבגרות הם נעשו נטל רציני והדבר היחיד שניחם אותי הייתה העובדה שזה עומד להיגמר אחרי שהם יתגייסו.


אני חושבת שהורים שמניחים לילדים להמשיך להתעלק עליהם גם בשנות העשרים שלהם פוחדים מתסמונת הקן הריק. האמת, אני לא מבינה את החשש הזה. השבוע היינו, לראשונה מאז שלילי נולדה, לגמרי לבד (לילי בצבא, עוגי בשנת שירות וצץרץ, הילד היחיד שגר עדיין בבית נסע לשבוע גדנ"ע) פתאום הבית חזר להיות רק שלנו וזה היה כיף.


עם כל האהבה והדאגה שלי אליהם נמאס לי לשרת אותם, ואני לא רואה שום סיבה למה עלי לטפל בחבורה של אנשים בוגרים שלא יודעים לנקות ולסדר, לקפל את הבגדים שלהם, לבשל, או אפילו להתעורר בזמן.


נכון, מאז ששברתי את הרגל הם עושים יותר בבית, (בעיקר צץרץ שגר עדיין איתנו) פשוט כי אין להם ברירה, אבל הם עושים את זה בחוסר רצון ותוך תלונות ומריבות וגורמים לי לחוש לא נעים בגלל כל כוס תה שאני מעזה לבקש.


אני לא מתלוננת, אלה החיים. ידוע שהורה אחד יכול לטפל בעשרה ילדים, אבל עשרה ילדים לא יכולים לטפל בהורה אחד ואני ממש לא רוצה שיטפלו בי, רק שיצאו לחיים עצמאיים משלהם.


אני מצידי מבטיחה לעזור, לתמוך ולממן, אבל שלא יצפו ממני להמשיך לטפל בבלגנים שלהם בזמן שאמור להיות הזמן החופשי שלי מעול גידול הילדים.


 


ולסיום אני רוצה לתת לעוד הורים שחשים כמוני כמה עצות פשוטות ומעשיות איך לגרום לילדים להזיז את עצמם מהבית ולהתחיל להיות בוגרים באמת.


 


§     לעשות להם כל יום מסדר ניקיון וסדר בחדר, ולהציק עד גועל נפש (כן, אני יודעת, פשוט יותר לסדר לבד, אבל צריך להקריב קורבנות למען המטרה) בכל פעם שתמצאו גרביים זרוקות על הרצפה, או מכנסים מושלכים על כסא.


 


§     לבקש עזרה בניקיון, קניות, בישולים, סידורים ושאר טרדות החיים, ובכל הזדמנות לספר להם בקפדנות אובססיבית כמה עולה כל דבר, מכיכר לחם ועד תשלום חודשי על החשמל.


 


§     לא להניח לאף יום לעבור בלי להגיד משפטים קלאסיים כמו – כסף לא גודל על עצים, כשאני הייתי בגילך כבר תכננתי את החתונה שלי, המשרתת התפטרה מזמן, וכיוצא בזה.


 


§     לפצוח בירח דבש שני, להתנשק ולהתחבק בכל רחבי הבית, רצוי כשהם מביאים חברים. לנועזים אני ממליצה להשאיר את דלת חדר השינה שלכם פתוחה, ואם זה לא יעזור לבקש מהדור הצעיר עצות לרענון חיי המין.


 


§     לעמוד בתוקף על כך שהם יבואו אתכם לביקורים אצל הסבתות והדודות, אפילו אם זה יוצא ביום שישי כשהם רוצים לבלות עם חברים.


 


§     לפטר את הגנן והעוזרת, ולדרוש שהם יעשו את מלאכתם.


 


§     להתחיל לשפץ את הבית, לצבוע לשבור קירות, להחליף מרצפות ולהפוך את החיים בבית לגיהינום. גם אתם תסבלו כמובן, אבל בסוף תישארו עם בית משופץ ונטול דור צעיר.


 


§     ואם כל זה לא יעזור והם מתעקשים להמשיך לחיות בבית אין ברירה, צריך פשוט למכור אותו ובכסף שתקבלו לצאת לטיול סביב העולם. תשאירו קצת בצד כדי שתוכלו בתום הטיול לקנות לכם דירת סטודיו שיש בה רק חדר שינה אחד.

31 תגובות בנושא “איך להגיע לתסמונת הקן הריק בכמה צעדים פשוטים

  1. אני חושבת שלנסות להיות מגניבים שחברים שלהם באים יעשה את העבודה, לא?

    אני מנסה טיפין טיפין להכניס להם כל מיני תורנויות. הבעיה שעד שהם יגיעו לגיל 20 הם יתרגלו ויחשבו שזה נורמלי.

    אהבתי

    1.  אם הם לא יצפו שתשרתי אותם וידאגו לעצמם והם לא מתעקשים להשמיע מוזיקה רועשת ולהיות מטרד אז בסדר… אפשר לסבול אותם עד גיל שלושים אבל הבעיה שאלה שיודעים לדאוג לעצמם לא פוחדים להסתלק מהבית, נשארים דווקא המפונקים שגם אחרי גיל שלושים מתנהגים כמו בני שלוש.

      אהבתי

  2. טוב… אצלי זה ממש הפוך למצב שתיארת. אנחנו אמנם לא גרים יחד עם ההורים אלא בדירה נפרדת אם כי צמודה, אבל אני יודע שגם לי וגם להם יישבר הלב כשנעבור למקום אחר ואני מת מפחד כי זה הרי בלתי נמנע.

    אהבתי

    1. למה זה בלתי נמנע?
      מה מפריע לך לגור מתחת לבית שלהם כל החיים?

      אגב, גם לנו יש דירה מתחת לבית ואשמח אם הילדים יגורו בה אחרי הצבא במקום לשלם שכר דירה אבל בתנאי שהם יבשלו וינקו לבד ולא יצפו שאשרת אותם.
      סיכוי קטן מאוד שזה יקרה אבל מותר לחלום, לא?

      אהבתי

  3. אוי צופה, אני מקווה שאת צוחקת עם הרשימה הזאת.
    אני אשמח מאד אם הילדים שלי יחזרו לגור בבית – שהוא גם הבית שלהם – אחרי שהם יסיימו את השירות הצבאי. אני לא רואה את זה בתור עול אלא בתור דבר משמח ומעשיר. הילדים שלי גדלו להיות אנשים שכיף לי לבלות בחברתם. 
    אמנם לפעמים מפריע לי שאני צריכה לנקות יותר וכו’, אבל מערכת היחסים בינינו מושתתת על הדדיות, וכל פעם שאני מטילה עליהם משימות הם מבצעים אותן (גם אם הם קצת מקטרים בדרך. אני מתעלמת מהקיטורים). חוץ מזה, כבר שנים שאני משתפת אותם באירועים מהחיים שלי, והיום אחרי שאני שואלת אותם איך היה היום שלהם הם שואלים אותי על היום שלי. הם מקשיבים לי ואני מקשיבה להם וזה כיף אדיר.  

    אהבתי

    1. אני חצי צוחקת, ואני מקווה שבעתיד הם יתבגרו קצת כי כיום זה עונש לגור עם הבלגניסטים האלה.
      וכן, אני יודעת שזו אשמתי כי לא חינכתי אותם כמו שצריך.

      אהבתי

      1. היי, אל תרימי ידיים. את יכולה לחנך אותם גם היום. אני בטוחה שזה אפשרי.
        לא יודעת להגיד לך איך עושים את זה, אבל אני בטוחה שאת תמצאי את הדרך.

        אהבתי

  4. צחקתי בקול רם כשקראתי את ההמלצה לבקש מהדור הצעיר עצות לרענון חיי המין
    נראה לך שהם יכולים לחדש לך משהו?

    אהבתי

    1. אני בספק גדול אם המציאו בינתיים משהו חדש, אבל מניסיון הם נבוכים כל כך מהמחשבה שגם ההורים מקיימים יחסי מין עד שאין ספק שהדיון בנושא הזה יגרום להם לנוס על נפשם ולחפש דירה.

      אהבתי

  5. רק שלא יקרה לך כמו בסדרת הטלוויזיה הבריטית משנות השמונים No place like home שכולם יחזרו אליך עם הבנות זוג ובני זוג שלהם ויתנחלו שם בששון ושמחה 🙂

    אהבתי

  6. איזה שוני יש בקטע הזה בין המגזר לבין היהודים!!

    אני עד היום מתנחל אצל אמי, גם כשאני נשוי. ואם לא הייתי מתחתן הייתי נשאר אצל הוריי עד לחתונה, וזה נחשב די בסדר כל העניין הזה.

    אהבתי

    1. אני מניחה שגם העניין הזה ישתנה במשך השנים ואשתך כבר פחות תשמח לטפל בילדים אחרי שהם יתבגרו.
      שים לב, אני לא אומרת שצריך לנתק קשרים בין ההורים לילדים, אבל יש זמן שצריך לצאת מהבית ולבנות בית חדש וגם אם נשארים בבית אז לא להתנהג כמו תינוקות אלא לשאת יחד בנטל, לנקות, לבשל, להשתתף בהוצאות ולא לבוא בדרישות מופרזות.

      אהבתי

      1. וואלה קשיים יש לכולם. בוודאי קשיים של ילדים שעושים בלגן בבית.
        אבל את קוראת לדברים בשמם, בלי התפתלויות, באומץ וגילוי לב שאני נורא אוהבת.

        אהבתי

  7. אצלנו הילדים עוזבים את הבית כמעט יחד עם הגיוס לצבא
    בעיני זה מוקדם מדי
    הייתי רוצה אותם יותר בבית
    אבל המרחק… עושה את שלו

    אולי עצה נוספת: לעבור לגור במצפה בגליל

    אהבתי

  8. שמעת על השר האיטלקי שיזם הצעת חוק בעניין? (הוא עצמו התנחל אצל ההורים עד גיל 30, לכן הוא כנראה מכיר את הנושא מקרוב.)
    ***איך זה שהתגובות שלי בבלוגך הוותיק מתפוגגות להן אל תוך האיין?

    אהבתי

    1. כתבתי את הפוסט הזה בגלל ההצעה של השר ההוא וגם בגלל שזה היה הנושא החם.
      ואין לי מושג מה קורה בבלוג בתפוז. שנים שלא נכנסתי אליו.
      הוא עדיין קיים?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s