אחרון ודי

זה הולך להיות הפוסט האחרון בנושא הפיטורין שלי, מיד אחרי ששלחתי את המכתב למנהל המתנ"ס החלטתי שמספיק זה מספיק, מה שהיה היה, זה נגמר, צריך ללכת הלאה וזהו.


נמאס לי להתבוסס בעניין הזה.


להפתעתי המנהל התקשר אלי אתמול רגע לפני שעמדתי להיכנס לשיעור במכללה. הסברתי שאני לו שאני לא יכולה לדבר עכשיו וקבענו שנדבר מחר בבוקר ואכן, היום בבוקר שוחחנו בטלפון.


כמו שציפיתי הוא טען שהיא רצתה לפטר אותי עוד לפני ששברתי את הרגל ודווקא התאונה שעברתי עיכבה את פיטורי.


אני חושבת שזו שטות ותירוץ מהתחת, אבל לא התווכחתי, אותי הוא מכיר בקושי חודש ואותה שנים וברור שהוא מגבה אותה, לדעתי הוא יצטער על זה יום אחד, אבל זו כבר לא הבעיה שלי.


עד כמה שאני יכולה לשפוט (וגם לדעת שאר האנשים במשרד) הייתי בסדר גמור וביצעתי את עבודתי כהלכה, אבל לך תוכיח דבר כזה.


אם מישהו מחליט שאתה לא טוב קשה להוכיח את ההיפך ולמה בכלל לבזבז זמן ואנרגיות על ויכוח חסר טעם?


אמרתי לו שלום ותודה שטרח להתקשר וסגרתי את הטלפון, אולי לא בנימוס, יכול להיות שהוא נעלב מהתגובה הקצרה והחדה שלי, אבל מה אכפת לי? שייעלב, אני לא חייבת לו יותר כלום.


רק אחר כך עלה בדעתי שבזמן האחרון אני כבר הבחורה השלישית שעזבה את העבודה הזאת, ושהגברת הצליחה בשנה האחרונה לפטר, או להבריח משם, כבר שלוש מזכירות.


אני לא רוצה ללכלך, אבל יש בה דברים מאוד מוזרים, ההתעסקות האובססיבית שלה בעיצוב המשרד, הזמן שהיא מבזבזת במחשבות איך להגדיל את שטח המשרד שלה, או להעביר אותו למקום טוב יותר, ורק אלוהים יודע כמה זמן עבר עליה במחשבות ובתכנון הוילונות במשרד.


לא אתפלא אם בעוד כמה שנים, ואולי עוד כמה פיטורים, מישהו יתעורר ויבין פתאום שלא יכול להיות שאף בן אדם לא טוב מספיק לעבוד בשבילה?


יכול להיות שטוב שאני כבר לא שם? נדמה לי שכן.


אני עובדת עכשיו על חיפוש עבודה חדשה ועל החלמה ומקווה שכל עכבה לטובה ויום אחד אוכל להיזכר בתקופה הזו בחיוך.

22 תגובות בנושא “אחרון ודי

  1. הכרתי המון אנשים שפוטרו מהעבודה שלהם שהסתכלו על הפיטורין כהזדמנות לשיפור חייהם. כולם נמצאים היום במקום הרבה יותר טוב ממה שהיו יכולים להיות אילו לא היו מפטרים אותם בזמנו. אני בטוחה שבקרוב מאד גם את תהיי במקום אחר, ותסתכלי אחורה בחיוך כמו שכתבת.
    חיבוק!
    וכל הכבוד לך שכתבת למנהל ההוא ואמרת לו מה דעתך. אסור לשמור דברים כאלה בבטן.

    אהבתי

    1. אם זו הייתה עבודה שהייתי תקועה בה ולא אוהבת אותה הייתי אומרת שאת צודקת אבל זו הייתה עבודה שרק התחלתי והצלחתי בה בצורה שהפתיעה אותי לטובה וגם ממש ליד הבית מה שמאוד שימח אותי.
      הסתדרתי מצויון עם כולם ומאוד נהניתי והרגשתי יעילה ומועילה.
      לשמוע עכשיו שבעצם לא היו מרוצים ממני כל הזמן ועמדתי בפני פיטורין גרם לי זעזוע לא קטן ונשמע לי מוזר ולא תואם למסרים שקיבלתי בזמן שהייתי שם.
      אולי יש לי קשיים בהבנת המציאות ואולי יש דברים שאני לא מודעת אליהם?
      אני פשוט לא יודעת מה לחשוב אבל אני מקווה שאת צודקת ושעוד יהיה טוב.

      אהבתי

  2. שיהיה לך בהצלחה, בתיה!

    עדיף לעבוד במקום בו האנשים טובים וככה האוירה. תמיד כייף לקום וללכת לעבודה עם חיוך..

    מה שכאן לא באמת היה לך!
    המון המון בהצלחה!

    אהבתי

    1. למזלה העסק הוא לא פרטי אלא מתנ"ס ובטח יעבור עוד המון זמן עד שמישהו ישים לב שהיא מבזבזת המון זמן וכסף כדי למצוא מזכירה ולסדר לה משרד מפואר שלמעשה אין לו שום הצדקה מפני שהיא רוב הזמן לא נמצאת בו.
      האמת שגם הפליא אותי מאוד איך זה שהיא מעשנת כל הזמן למרות שאסור לעשן שם.
      נו, טוב… זו כבר לא הבעיה שלי.

      אהבתי

  3. חלב שהיא לא נתנה לך הזדמנות
    אבל ממה שכתבת נראה שהיא עסוקה קודם כל בעצמה ובצרכיה ופחות בלהסתכל על ההשלכות של מה שהיא עושה… ואיך היא מתנהלת
    לאנשים בדרך כלל אין היכולת ’להתבונן’ בעצמם ולהפסיק מסקנות..
    לפיכך אולי יותר טוב שאת כבר לא שם
    במסגרת החיפוש הזה, למדת על עצמך עוד כמה דברים – וזה הרווח הכי גדול שלך

    יאללה, תחלימי כבר

    אהבתי

  4. את לא תאמיני, אבל אני עוברת את אותו הדבר .
    אני החלטתי אתמול להתפטר בגלל אותה הבחורה.
    אותה בחורה שחושבת את עצמה מלכת העולם. אפסית שכזו.
    אתמול דיברתי עם המנהל שלי שגם הוא לא ממש מחבב אותה והוא הסביר לי הכל.
    הוא הסביר לי שנשים כאלה פשוט רוצות שליטה.
    והן פשוט היו מעדיפות לעבוד לבד ולקבל שליטה מלאה על המשרד.
    נראה לי שזו אותה האישיות.
    אין להעלב או משהו ,הן פשוט נשים ממורמרות שכל עולמן זה העבודה שלהן.
    בדר"כ אלו נשים שאין להן כל חיי זוגיות,אהבה או חיי משפחה.
    או חיים אחרים כלל, לימודים או כל עיסוק אחר.
    היתרון שלך- זה שאת לא צריכה לראות אותה יותר
    החסרון שלי- אני צריכה לסבול אותה עד סוף החודש !

    נ.ב
    איך את מרגישה מאמי ?

    אהבתי

    1. חוץ מהרגל ומזה שאני שוב מובטלת הכל טוב

      מדאיג אותי להתחיל לחפש שוב עבודה, בגילי זה לא פשוט אבל כנראה שאין לי ברירה.
      בערב יש לי פגישה עם רופא מומחה ונשמע מה דעתו על מצבי הרפואי.

      אהבתי

      1. אוח גם אני כ"כ כ"כ שונאת את המצב הזה.
        אבל אין ברירה.
        לי זה תמיד מרגיש כשאני מחליפה עבודה שאני מקדמת , למרות שזו הרגשה לחלוטין שגויה.
        יהיה בסדר.
        נדבר עוד חודש כשנמצא עבודה חדשה ואז נהיה יותר חכמות, ונראה.
        תרגישי טוב  

        אהבתי

  5. את פשוט עלית על בוסית מהז’אנר של שרה נתניהו.
    כשנתקלים בנתניהוהיות האלה, אין מה לעשות. בורחים הכי רחוק שאפשר. זה היה קורה לך איתה במוקדם או במאוחר, ויפה שעה אחת קודם.
    את תהיי בריאה, תמצאי מקום אחר, ותעיפי את המסמורטטת ההיא מהביוגרפיה שלך.

    אהבתי

    1. האמת שמה שקסם לי בעיקר במקום העבודה ההוא הייתה העובדה שהוא היה במרחק הליכה מהבית שלי.
      זה היה כל כך נוח ונעים.
      גם העבודה הייתה קלה ונעימה וגם שאר העובדים היו נחמדים, עד עכשיו אין לי מושג מה עשיתי לה רע, אולי בגלל שלא התפעלתי מהוילונות שהיא תלתה על החלונות?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s