שופכת את הלב

מאחר וכבר פוטרתי בחרפה ויצאתי מושפלת ומובטלת החלטתי לשפוך את הלב ולהגיד את אשר ליבי לאדם שבעצם קיבל אותי לעבודה והוא הבוס הישיר שלי ושל הגברת שהייתי מזכירתה.


זה מה שכתבתי לו ולא אתפלא אם הוא יתעלם ממכתבי כמו שהתעלם מפיטורי ומהתאונה שלי

הנדון – פיטורי ממשרת מזכירה


 


כידוע לך עבדתי במשך כחודש כמזכירתה של גברת ק. ובמשך כל זמן עבודתי התמסרתי לעבודה בהתלהבות ועשיתי כמיטב יכולתי כדי למלא את תפקידי כהלכה.


לאורך כל אותו חודש הגברת ק. מעולם לא הביעה ביקורת או התלוננה על תפקודי וקיבלתי רושם שהיא שבעת רצון ממני.


למרבה הצער העובדה ששברתי רגל ונאלצתי להעדר מהעבודה למשך חודש שלם גרמה לגברת ק. לגלות בי פתאום חסרונות ופגמים שעד לאותו יום היו חבויים.


 


שברתי את הרגל ביום שלישי ה 15.12.09 ורוב הזמן שכבתי בבית מגובסת, ומידי פעם יצרתי קשר טלפוני עם בית הספר למחול לדווח מה מצבי. כל הזמן הרגיעו אותי גברת ק. וע. המזכירה שהכל בסדר, שלא אחשוש ושהם ממתינים לי שאשוב.


ביום רביעי ה – 13.1.2010 התקשרה אלי גברת ק. ובישרה לי שאין לי יותר מה להגיע יותר לעבודה למרות שבדיוק באותו יום התבשרתי שאני יכולה להסיר את הגבס ולעבור למגף אורטופדי שמאפשר הליכה, ואף קיבלתי אישור מהרופא לחזור לעבודה.


השיחה הזאת הכתה אותי בהלם וגרמה לי כאב לב וצער רב וגם בלבול כי גברת ק. לא התבטאה בצורה ברורה, מצד אחד אמרה שהיא לא מפטרת אותי ושאולי אחזור לעבודה, ומצד שני שלא אגיע למשרד עם גבס כי זה לא בטיחותי ושאחזיר את מפתחותיי.


הייתי מוטרדת בגלל המסרים העמומים שלה ולא הצלחתי להבין מה בדיוק מעמדי ואיך עלי לפעול. אחרי שביליתי את כל סוף השבוע במחשבות ובהתלבטויות החלטתי לנסות לפגוש ביום ראשון זה את גברת ק. בבית הספר למחול, לנסות לדבר על ליבה ולהסביר לה שאני כבר בלי גבס ושאני יכולה לתפקד כמזכירתה כמו שעשיתי עד ליום בו קרתה לי התאונה שהפכה את כל חיי.


הסברתי לה שבעוד שבועיים אוכל להסיר גם את המגף האורטופדי ואחזור לתפקודי הקודם אבל גברת ק. הקשתה את ליבה וסירבה להשתכנע ולא עוד אלא שפתאום העלתה טענות מוזרות נגדי, תלונות וביקורות שעד היום היא שמרה בסתר ליבה.


לפתע היא בישרה לי שהיא נעלבה שלא התקשרתי אליה כשהייתי בבית עם רגל שבורה, (כן התקשרתי ושוחחנו כמה פעמים אם כי די קשה להשיג אותה בטלפון) ולמה בכלל באתי למרות שהיא אסרה עלי להגיע?


איך אני מעזה להעמיד אותה במצב כל כך לא נעים?


על השאלה התמוהה הזו לא הייתה לי תשובה, פשוט נאלמתי דום מרוב תדהמה – אני עם רגל שבורה, חסרת עבודה, מתחננת שלא יפטרו אותי על לא עוול בכפי והיא במצב לא נעים?


בסוף יצא המרצע מהשק, התברר שהיא כבר מצאה לי מחליפה ואני מושלכת כחפץ שבור בלי טיפת התחשבות במצבי ועוד זוכה לנזיפה על שהעזתי להראות את עצמי במשרדה ולגרום לה אי נעימות.


 


לפני שהגעתי למתנ"ס עבדתי כמעט עשר שנים באותו מקום עבודה, מקום שעזבתי כדי להתחיל לעבוד בבית הספר למחול, ובגלל התאונה – תאונה שנגרמה שלא באשמתי ועלולה אגב לקרות לכל אחד, גם לך או לגברת ק. – נשארתי קרחת מכאן ומכאן.


אתה מר ג. מנהל המתנ"ס ואתה זה שקיבלת אותי לעבודה. אני לא מבינה למה גברת ק. היא זו שפיטרה אותי למרות שלמעשה היא שכירה בדיוק כמוני, גם אם היא בעלת וותק גדול יותר ובעלת דרגה גבוה משלי. ברצוני להזכיר לך שגם אני בן אדם ומגיע לי שיתייחסו אלי כאל יצור אנושי ולא כאל חפץ מקולקל שאפשר להשליך לפח.


כמנהל המתנ"ס ברצוני שתדע שאני חשה שנהגו בי שלא בצדק ובלי שמץ התחשבות ואני מוחה בתוקף על היחס המכוער של גברת ק. כלפי ועל הצורה המשפילה בה נזרקתי מהעבודה.


 


בכבוד רב


צופה מהצד

25 תגובות בנושא “שופכת את הלב

  1. מכעיס ברמות!
    תגידי, למה שלא תכתבי לגוף שאחראי על המתנסים?
    למרות שזו מלחמה אבודה זה מכעיס .
    הקלות והזלזול !!!

    מי יתן שתמצאי מהר מקום חלופי ושהרגל תסתדר מבחינה רפואית!!!

    אהבתי

    1. אין לי מושג אם יש גוף כזה בכלל, והאמת שאחרי הפגישה שלי אתה היום אני לא רוצה להיות איתה באותו חדר.
      סתם רציתי לשפוך את הלב ולהקל על עצמי.
      בינתיים אני מחפשת עבודה חדשה ומקווה שהרגל תחלים מהר.

      אהבתי

  2. דברים כדורבנות
    אני הייתי ממליץ במכתב נוסף כנספח לזה שכבר שלחת (אם לא שלחת עדיין  ,יותר טוב)להוסיף איזה איום סמוי שאת בודקת את זכויותייך ואת משאירה לעצמך זכות  לתבוע את האם אמא שלהם

    שיפרפרו קצת החולירות

    אהבתי

    1. מסתבר שבחודשים הראשונים הם מעסיקים כל מי שמתחיל לעבוד כעובד לפי שעות בגלל שאלו חודשי ניסיון ולכן יש להם זכות לפטר אותי כרצונם.
      אין לי מושג אם זה חוקי או לא וגם לא אכפת לי, כבר לא בא לי יותר לעבוד במקום הזה, סתם רציתי להוציא קיטור.

      אהבתי

  3. טוב מאד שכתבת להם ושפכת את ליבך!
    לדעתי הוא חייב לענות לך, ואם הוא לא יענה לך תוך שבועיים כדאי שתפני אליו שוב ותגיעי שעדיין לא קיבלת תשובה על מכתבך.
    שלחת את המכתב בפקס?
    כי אם שלחת אותו בפקס (או אימייל) אני ממליצה לך לשלוח אותו גם בדואר רשום.
    כל הכבוד לך על הנחישות!

    אהבתי

    1. אני אשלח גם בדואר רשום כדי להיות בטוחה שהמכתב הגיע אליו.
      לא שזה ישנה משהו והאמת, לא בא לי להיות שם יותר.
      אני רק רוצה למצוא עבודה חדשה ולהגיע אליה על שתי הרגליים.

      אהבתי

  4. אם לא שלחת את המכתב הייתי מציע לנסח אותו בצורה אחרת (מבחינה משפטית כמובן).

    במקרה ושלחת אז הייתי מציע לך לתבוע אותם על זה שהם פיטרו אותך שלא כדין, תלחמי בהם.

    אהבתי

    1. מאחר ואני לא עורכת דין אין לי מושג איך לנסח מכתב בצורה משפטית.
      אני גם לא בטוחה שפוטרתי שלא כדין כי מתברר ששלושת החודשים הראשונים של העבודה הם חודשי ניסיון ובמהלכם יש להם זכות לפטר אותי.
      והאמת, גם אם פתאום הם יתחרטו וירצו אותי חזרה אני לא מעוניינת.
      לא בא לי לעבוד עם אישה צבועה וחסרת לב כזו.

      אהבתי

  5. האמת – יופי של מכתב, אבל מה את מנסה להשיג?
    מה שתקבלי חזרה, אם בכלל, זה משהו בסגנון "בדקנו את טענותייך ולא נמצאו פגמים בהתנהלותה של גברת ק."

    אהבתי

    1. אני מניחה שאתה צודק, פשוט רציתי לפרוק את מה שעל ליבי ואגב, גם אם יתרחש נס ואקבל טלפון מתנצל שבו יבקשו ממני לשוב לעבודה לא אסכים.
      לא מוכנה לעבוד יותר עם הטיפוסית ההיא.

      אהבתי

  6. צופה יקרה
    בשבילך וגם לעשות להם קצת צרות אסור לדעתי לפטר אדם בחופשת מחלה. לכי לשי"ל, הם נותנים יעוץ משפטי חינם. הם ינסחו את המכתב בצורה משפטית.
    בנוסף, מכתבים מסוג זה כותבים עם לידיעה לעוד כמה גורמים כמו עיריה, המשרד למתנ"סים ומבקר המדינה. מבקר המדינה חם על מה שהול בעיריות. אם המכתב נשלח, תשלחי עוד אחד סתם, בשביל לעשות להם קצת צרות, ואחר כך תשכחי מהכל.
    מגיע להם לעשות להם קצת צרות שילמדו לא לעשות בעיריה כבתוך שלהם. את המכתב תשלחי בצורה תמימה, תשאלי את הגורמים אם המעשה חוקי. יאני, את רוצא לדעת מה זכויותיך.

    אהבתי

  7. אם החלטת שאת לא תחזרי לשם ולא משנה מה, אז באמת כדאי לשלוח העתקים של המכתב בתפוצה גדולה כדי שיראו שאי אפשר לשחק ככה עם אנשים.
    בהצלחה עם מציאת עבודה חדשה ורפואה שלמה.

    אהבתי

  8. אנשים מגעילים. פשוט גועל נפש.
    אם לומר את האמת, אני לא מופתעת. לפעמים אנחנו פשוט לא מודעים לכל הרוע שמסביבנו.
    צריכים להיות ערניים כלפי הסביבה והחברה ככלל.
    היא(גברת ק’)  כנראה מהתחלה לא בדיוק חיבבה אותך פשוט לא היתה לה סיבה מספיק טובה.
    יש הרבה אנשים רעים ולא תמיד אפשר להיכנס בהם (וחבל שכך)
    אל תבכי על חלב שנשפך , לדעתי הכל לטובה.
    תבריאי ותחלימי , קחי לך את הזמן לחופש ולשלוות נפש.
    כשתחזרי לעצמך , וכשתשכילי להעריך את עצמך קצת יותר , תוכלי למצוא משרה יותר טובה בה יעריכו אותך יותר ובה מקומך לא יבוא כשיקול של אף אחד במעמדך.
    החלמה מהירה

    אהבתי

    1. אני כל כך מקווה שאת צודקת ושיום אחד אוכל להסתכל אחורה בחיוך על התקופה הזו ולהגיד שהיה לי מזל שנשברה לי הרגל והעיפו אותי מהעבודה הזו כי אחרת לא הייתי מוצאת עבודה טובה יותר ומכירה אנשים נחמדים יותר.

      אהבתי

    1. אין לי מושג, וכמובן שהתירוץ לפיטורין הוא אחר, פתאום אני לא מספיק טובה ומוצלחת ועלק אין לזה שום קשר לעובדה שהרגל שלי נשברה.
      אין לי די אנרגיות וכסף להילחם בזה

      אהבתי

  9. זכרי שבכל פעם שנסגרת דלת, נפתחת דלת.
    מאחר ושם דבר אינו מקרי, גם האירוע הזה אינו כזה ומין הסתם לא היית מיועדת לעבוד שם.
    שובי לעצמך, שנסי מותניים ומצאי לך ג’וב מתאים והולם שיענה על צרכייך וישעשע את ליבך.
    אין לי ספק שזה מה שיהיה – אני הרי מכיר אותך.

    ובאשר לכעסים – תני להם את הביטוי ההולם, שחררי קיטור ואחר כך עברי לסדר היום ללא משקעים. לא בשבילם כמובן אלא בשבילך.

    בהצלחה צופה יקרה

    אהבתי

    1. אני מקווה בכל ליבי שאתה צודק, והיום התקשר מנהל המתנ"ס וכמובן שתמך בדעתה של גברת ק. וטען שעוד לפני שנשברה לי הרגל היא כבר רצתה לפטר אותי כי אני לא מתאימה.
      פתאום עלה בדעתי שאני כבר המזכירה השלישית שהיא מפטרת בשנה האחרונה ושהאישה הזו עסוקה כל הזמן בעיצוב המשרד שלה ובצבע הוילונות על החלונות…
      משהו מוזר מאוד קורה שם ואני לא אתפלא אם יום אחד מישהו יתעורר ויבין שהיא ירדה מהפסים וכל הנשים שהיא שכרה ופיטרה לא היו כל כך גרועות בעצם.
      אני מקווה שעד אז אהיה במקום אחר, מקום טוב יותר.

      אהבתי

  10. מכתב יפה מאד
    לא נראה לי שיש עם מי לדבר. ההחלטה כבר נפלה
    כמה שזה מצער, עובד חדש, בתקופה הראשונה לעבודתו, יש מעט זכויות.
    במקומך, לא הייתי מנסה לחזור למקום שאני יודעת שלא רוצה אותי
    נניח שהיו מקבלים אותך בחזרה, את יכולה לתאר לעצמך את האווירה שהיית עובדת בה?
    זה לא שווה
    אני בטוחה שתמצאי משהו אחר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s