גבס הליכה

 אתמול ביליתי חצי יום בבית חולים כרמל ולמרות שגם שם עושים שיפוצים הסתדרנו לא רע, הכול בכרמל  קטן יותר, משפחתי ורגוע יותר, והרבה יותר ידידותי לחולה.


נתנו לנו להיכנס בלי בעיות למיון, ג'ינג'י השאיר אותי בכניסה ועד שהוא החנה וחזר כבר הביא לי סניטר חביב כסא גלגלים ואפילו רצה להצמיד לי מישהו שיביא אותי לאורטופדיה, אבל בינתיים חזר הג'ינג'י ועלינו יחד לחפש את מנהל המחלקה.


כמו שציפינו הרופא מזבולון שכח להביא את הצילום שלי ואולי זה היה רק לטובה כי נשלחתי חיש לעשות צילום סי. טי – הסי. טי. הוא גם צילום רנטגן אבל משודרג מאוד והוא כאילו חותך פרוסות בגוף החולה ומציג גם רקמות רכות ומאפשר הצצה לתוך האבר הפגוע בלי לחתוך אותו.


פעם ראשונה שעשיתי צילום כזה ושמחתי לראות שהחולה יכול להביט תוך כדי הצילום על צג מחשב גדול שתלוי בצד ולראות את עצמו במו עיניו. מרתק ביותר אם כי מעט מעורר חלחלה כשמדובר בגוף הפרטי שלך.


לפני שצילמו אותי הסירו את סד הגבס ואיזה כיף זה היה וכמה טוב לראות שהרגל פחות נפוחה ומצבה השתפר  יחסית לאיך שהיא הייתה ביום ראשון בזבולון.


לא אלאה את קוראי בתיאור עלילותי בכרמל ובתיאורי הרופאים שם אם כי בטח אצחק עוד הרבה זמן בגלל  האורטופד המצחיק של המיון והמריבות המשונות שלו עם האחות שהוצמדה אליו, אבל בסופו של עניין מתברר שיש לי בעיה לא פשוטה – האיחוי של השבר הוא תת אופטימלי, כלומר העצם השבורה התאחתה מחדש כמעט לגמרי, אבל טיפה עקום.


אפשר לתקן את זה בניתוח, אבל מדובר בניתוח קשה ומורכב שבו שוברים את הרגל שוב, לוקחים קצת עצם מהאגן ומנסים לתקן.


אמרתי לרופא שממש לא בא לי על ניתוח כזה ואני מעדיפה לחכות עוד קצת ולראות מה המצב ואנסה לתפקד גם עם איחוי תת אופטימלי. אם אחליט שזה בלתי נסבל אבקש שיתקנו, אבל לא בוער לי כלום ונכון לעכשיו אני רוצה קצת שקט.


בין לבין גם שוחחתי שיחה מאוד מדכאת עם הבוסית הישירה שלי שניסתה לפטר אותי בלי להגיד את זה מפורשות. אמרתי לה שמהשבוע הבא כבר יהיה לי גבס הליכה ואוכל לחזור לעבודה אבל היא לא מסכימה.


לא מתאים לה שבן אדם פצוע יסתובב אצלה במשרד, גם אם אביא אישור רפואי שאני יכולה שוב לעבוד לא מתאים לה, היא לא מוכנה לחכות יותר, יש לה כבר מחליפה ומאחר ולא ידוע מה יקרה איתי בעתיד אז ….


ניסיתי להתווכח ולהגיד שלא צריך כושר גופני פראי בשביל לשבת ליד מחשב ולענות לטלפונים אבל היא פשוט סירבה להקשיב ופתאום העניין הטכני הקטן של זה שלא חתמתי עדיין על חוזה עם המתנ"ס בגלל חופש חנוכה נעשה עקרוני ופועל לרעתי.


זה כולה מתנ"ס, זה לא שהעבודה שם בוערת ונגרמים נזקים איומים בגלל העדרותי, אבל עוד מההתחלה אני הייתי ברירת המחדל שלה בגלל שהמזכירה שהיא כן רצתה ברחה אחרי יומיים ועכשיו היא פשוט מנצלת את התאונה שעברתי כדי להיפטר ממני.


חוץ מזה, מההכרות איתה אני יודעת שהיא בן אדם שעיצוב ואסתטיקה מאוד חשובים לו, והרעיון שאצלע בסביבתה בטח מגעיל אותה. במחשבה שנייה גם אם בעוד שבועיים שלושה אתחיל להתרוצץ כאילה שלוחה אני לא רוצה לעבוד יותר עם האישה הזו ואני רק מאחלת לה שיום אחד גם היא תעבור תאונה ואז תבין על בשרה איזה הרגשה איומה זו להיות מושלך הצידה כמו צעצוע שבור בגלל משהו שאין לך שליטה עליו.


היום אני בבית, בלי הסד הכבד שהחזירו לי ושקצת נסדק בגלל כל התלאות שעבר, ומחר אגיע שוב לזבולון ואקבל מרשם לגבס הליכה.


לא די שעלי להתמודד עם הבעיה של הנכות שכנראה אסבול ממנה עכשיו אני גם מובטלת.


איזה חיים נפלאים.

18 תגובות בנושא “גבס הליכה

  1. חיים נפלאים!
    ושלא תעיזי לחשוב אחרת! רק תחשבי על מה שעבר על מומו, שגם כותבת כאן ותזכרי שיכול להיות הרבה יותר גרוע. זה נכון שהמצב לא מזהיר, אבל – "תחשוב טוב יהיה טוב"

    אהבתי

    1. החלטתי לפנות למנהל המתנס שהוא בעצם הבוס שלי והוא זה ששכר אותי לעבודה.
      אני מזכירה של מישהי שמנהלת אגף במתנס אבל גם היא שכירה ואין לה בעצם סמכות לפטר איתי, מצד שני מאוד לא נעים לעבוד עם בן אדם שמתייחס אליך ככה

      אהבתי

  2. איזה מעצבן זה כשמוצאים סתם סיבה לפיטורים.. ועוד בצורה כזו!!!

    כשאמא שלי נכנסה להיריון, אחרי הלידה, עשו לה דברים מוזרים, סוג של הורידו אותה בדרגה, וכל היחס השתנה.. לא ברור למה? מקנאה? מהולדת הילד?
    ואמא שלי הייתה בחורה צעירה וחרוצה בזמנו.. גם עכשיו..

    וגם אותי, פשוט סיננו אותי ולא חזרו אלי.. מה שעיקב בקבלת התלוש משכורת..

    יש כאלו יצורים בעולם.. למנהל צריך שיהיה קצת יחס אנוש, לדעת איך לעמוד מול אנשים.. ואם כבר לפטר, אז לפחות לומר ישירות ולא בעקיפין..

    בתיה! מאחלת לך רפואה שלמה!!

    אהבתי

    1. לצערי עדיין לא חתמתי על חוזה עבודה כי חשבתי שמדובר במקום מסודר ובאנשים אמינים.
      כששאלתי מה קורה עם החוזה דחו אותי בטענה שיש חופש חנוכה ושמנהלת כוח האדם היא חדשה והיא עוד לא התארגנה…. אמרו שיש זמן ואין מה להילחץ ואני האמנתי ועכשיו זה משחק לטובתם.
      עבדתי רק חודש וקיבלתי משכורת כעובדת לפי שעות. ככה מקובל אצלם בשלושת החודשים הראשונים.
      ברור לי שהתאונה שלי פגעה בעבודה אבל האם זו סיבה להיפטר ממני ככה?
      היחס הזה מאוד מעליב וזו גם בעיה רצינית כי לכי חפשי שוב עבודה ועוד בגילי.
      וכל כך שמחתי שהתקבלתי, נורא רציתי לעבוד שם…. חבל, ממש חבל.

      אהבתי

  3. לפחות לא צריך ניתוח בינתיים:  אלה חדשות טובות.  וייתכן שפיזיותרפיה תוכל לעזור:  לפעמים עושים שם נפלאות.
    בקשר לעבודה  –  זה באמת נשמע רע מאד. אמא שלי תמיד היתה אומרת,  שכשקורה דבר כזה,  זה בגלל שבטח מחכה בשבילך משהו יותר טוב.  זה אמנם נשמע תמים,  אבל כבר קרה לי כמה פעמים שהתברר לי שהיא צדקה.
    הרבה הצלחה ובריאות! 

    אהבתי

    1. אני מניחה שאני יכולה לעשות רעש ומהומה ולדרוש שיחזירו אותי לעבודה מפני שבעיקרון כבר ביום ראשון אוכל להתחיל לעבוד אם כי אהיה מוגבלת מעט פיזית.
      מצד שני כמה כושר גופני צריכה מזכירה שעיקר עבודתה הוא מחשב וטלפון?

      אם היה רצון טוב מצד המערכת ובעיקר מכיוון הממונה הישירה עלי שמעדיפה להיפטר ממני ולא להניח לי להחלים (אני מאחלת לה שגם היא תעבור חוויה דומה ואז תבין איזה עוול עשתה לי) כראוי זה היה נפלא אבל כיום ממש לא בא לי לעבוד צמוד לבן אדם שמתנהג ככה, ונראה לי שהכי טוב יהיה אם אחפש לי מקום חדש.
      מכאיב לי לעזוב מקום שכל כך התאים לי ונהניתי לעבוד בו אבל אם זה היחס שלהם אז אין לי מה לחפש שם.

      אהבתי

  4. זה לא חוקי בעליל! אסור לפטר בן אדם שעבר תאונה, גם אם הוא עבד רק חודש, וגם אם לא היה לו חוזה עבודה מסודר. מילאת טופס 101? קיבלת מהם משכורת אחת? אם כן, אסור להם לפטר אותך, ואת יכולה לתבוע אותם. למיטב ידיעתי תביעות בבית דין לענייני עבודה נדונות מהר מאד, ואין לי ספק שתזכי. 

    אהבתי

    1. טוב לדעת, אני מקווה שלא נגיע לתביעות, כל מה שאני רוצה זה לעבוד ולהרוויח קצת כסף, ורצוי בחברת אנשים שאני מחבבת.
      אני לא יודעת אם אפשר להגיד לבן אדם שהחלים ויש לו אישור מהרופא שהוא רשאי לחזור לעבודה שיישאר בבית כי יש לו גבס הליכה.
      זה פשוט לא נראה לי הגיוני.
      צריך לברר את זה ומצד שני אחד היתרונות של מקום העבודה הזה הייתה האווירה הנעימה שבו, המשכורת הרי לא משהו, ונשאלת השאלה כמה נעים יהיה לי לעבוד עם בוסית שנכפיתי עליה בכוח?
      ממש לא מתאים לי

      אהבתי

  5. אין סתירה בין עמידה על זכויותייך, ופנייה למי שיכול לעזור בעניין, לבין הרצון המוצדק שלך שלא לעבוד עם בוסית כזאת ובחברה כזו.
    בהצלחה!

    אהבתי

    1. תודה אבל הפעם לא יעזור לי כלום, היא כבר החליטה להיפטר ממני ודי.
      פתאום היא שלפה נגדי המון טענות שהיא נזכרה בהם רק עכשיו, אחרי ששברתי את הרגל.
      והעיקר שהיא לא שכחה לציין שכואב לה עלי בדיוק כמו שלי כואב, מה שלא הפריע לה למהר ולמצוא לי מחליפה ולהגיד לי שזו חוצפה מצידי להגיע למשרד ולנסות לדבר איתה.
      מסתבר שאני כבר המזכירה השלישית שהיא נפטרת ממנה בתואנה זו או אחרת.
      אולי בסופו של דבר הכל יצא לטובה, עכשיו רק נשאר לי למצוא עבודה חדשה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s