תקציר סיכום

אני לא אסכם את העשור הזה, עשו את זה מספיק ודי גם בראש השנה האמיתי, וגם עכשיו, אבל אני רוצה לציין שמפליא אותי איך העשור הזה התחיל בחרדה ובמתח גדולים בגלל באג אלפיים – שבסוף לא יצא ממנו שום דבר חוץ מרווח נאה למעוררי הפאניקה – ונגמר בחרדה ובמתח בגלל הילד עדי בנצ'ל שנעלם פתאום.

הוא גר לא רחוק מאיתנו ולומד עם צץרץ בבית הספר והיום כל תלמידי השכבה שלו יצאו למסע חיפושים ברחבי הקריה בתקווה שאולי יצליחו למצוא אותו.

הוא לא אותר, אבל לפחות כולם התגייסו למאמץ וזה יפה. אני מקווה שהשנה האזרחית החדשה תתחיל בשביל משפחתו בבשורות טובות.

גם אני אישית לא נהניתי מחגיגות הכריסמס, לא אז, כי שתיתי יותר מידי – כוס וחצי יין לבן – כן, בשבילי זה ממש סביאה לשוכרה, וכשכולם התנשקו וקפצו בשמחה והתפעלו מהזיקוקים שכבתי על הספה ורציתי למות, (ומאז לא נגעתי יותר ביין ולא במשהו חזק יותר כמובן), וגם השנה אני לא אקפץ ואשמח כי אני תקועה בגבס.

השנה אני אוכל לפחות להתנשק עם הג'ינג'י, אם הוא לא יירדם קודם, המסכן, כל עבודות הבית שנחתו על ראשו מתישות אותו.

שנה אזרחית טובה לכל מי שחוגג.