תודה לכל המברכים והמאחלים

קשה לי לשבת זמן ארוך מול המחשב ואת הלפטופ שאבא הביא לי עוגי סחב לעצמו.

אני מקווה שהוא יגלה גם אותה התלהבות לתלות כביסה ולנקות את השירותים ושאר משימות שאני מבצעת בדרך כלל בלי לחשוב עליהן קודם.

קופת חולים שלנו שוב התגלתה במלא גדולתה, התרופה שאני צריכה בשביל דילול הדם כמו שאמר הרופא במיון לא נמצאת, האחות שצריכה להזריק אותה עסוקה, נשלחנו לנסוע לקנות לבד ולהזריק אותה לפי הוראות בחוברת.

מזל שלא אמרו לי לשים לעצמי גבס בבית כי אין להם זמן אלי.

והנה הדיסק של השבר שלי, מי אמר שאין התקדמות אפילו בקופת חולים, פעם כשאני למדתי רנטגן היו נגטיבים ענקיים ומגושמים שתפסו המון מקום. גם זה משהו.