עושה תיקון

"ואני שחשבתי שמזכירה יושבת כל היום בנחת על התחת, מקשקשת בטלפון ומשייפת את הציפורנים." צחקתי, כשדהרתי בפעם העשירית בערך לקומה השנייה, הפעם עם קרטון עמוס סופגניות, וביקשתי מאב הבית – שרק רצה לעשן בנחת סיגריה עם הקפה שלו – שירוץ מהר עם הסופגניות לאולם למעלה כדי להביא אותן לבנות שעושות חזרה כי כל הזמן באים אנשים לקנות כרטיסים להופעה ואני לא מצליחה להיות בשני מקומות באותו הזמן.


"זה מה שחשבת?" שאלה אותי המזכירה הבכירה שמלמדת אותי את העבודה, וצחקה מכל הלב.


היא אישה נחמדה, מבוגרת ממני בכמה שנים, ואלופת הארץ בלעשות כמה דברים בבת אחת בלי להתעצבן ובלי להתבלבל. כל פעם שאני מסתבכת אני רצה אליה לבקש עצה ועל הדרך גומאת ק"מ של מדרגות ונהנית מכל רגע.



העבודה החדשה שלי בכלל לא רגועה ואנמית כמו שחשבתי בהתחלה, אין רגע דל, כל שנייה יש משהו חדש, אני לומדת המון דברים ומתמודדת עם החששות שלי מעיסוק בכספים בהצלחה שמפתיעה אותי. ביום ראשון יש לי יום עבודה של עשר שעות והוא עובר לי כהרף עין – הסימן הכי טוב לזה שזו עבודה מוצלחת כי מבחינתי עבודה משעממת שהזמן לא עובר לי זה העונש הכי גדול בעולם.


העבודה הזאת מאלצת אותי להתגבר על נושאים שברחתי מהם שנים רבות. פתאום אני מתעסקת בכסף ובתשלומים, מתחילה סוף סוף להבין איך עובדות חברות אשראי, וביום שבת בערב אעמוד שוב מול הסיוט הגדול של חיי שמאז שמכרתי כרטיסים כחיילת חמקתי ממנו בחלחלה –


במוצ"ש אני שוב אהיה קופאית שמוכרת כרטיסים להופעה, בתקווה שהפעם זה לא ייגמר במשפט ובקנס כמו פעם, כשהייתי חיילת.


לפני יותר משלושים שנה, אי אז בתחילת שנות השבעים לפני שהמציאו את הריאליטי ובטלוויזיה היה רק ערוץ אחד בשחור לבן שירתי בחיל האוויר ואז היה נהוג להקרין כל ערב סרט לטובת החיילים שנשארו בבסיס. כמו על כל הרב"טיות הטילו עלי לעשות פעם בכמה חודשים תורנות קולנוע ולמכור כרטיסים לקולנוע.


משום מה שכחתי להגיע לאולם הקולנוע, נרדמתי או משהו, נשפטתי בפני קצינת הח"ן וכעונש הטילו עלי למכור כרטיסים במשך שבוע שלם.


זה היה כישלון נוראי – למרות שכל כרטיס עלה רק לירה, ולאנשי קבע לירה וחצי, וכמה מסובך זה יכול להיות? עובדה שפישלתי, באו המון אנשים בבת אחת ואני הסתבכתי עם העודף והחישובים, והפסדתי כסף שירד מהמשכורת הדלה שלי, שעמדה על סך מאה לירות לחודש.


ואם מדברים על משכורות – לחיילים לא היה אז חשבון בנק וכרטיסי אשראי היו בבחינת מדע בדיוני ולכן כל חודש היה מגיע השלם, נושא קופה אפורה מפלדה, מתיישב מול שולחן קטן עם חוברת גדולה של תלושי משכורת (המכונים לוקשים), והחיילים היו עומדים בתור ומקבלים איש איש בתורו את משכורתו בכסף בלי שהבנק יתערב ויגבה את חלקו – אני מתגעגעת לימים האלו.


אז תחזיקו לי אצבעות ובואו נקווה שהתבגרתי מאז וכישורי מתן העודף שלי השתפרו והמשכורת שלי תישאר שלמה הפעם.   

24 תגובות בנושא “עושה תיקון

  1. סבבה.
    אני שמח שאת שמחה.

    אני רק מקווה שאת לא נוגעת בסופגניות.

    ובאשר לנוסטלגיה – אם היו ממשיכים היום את שיטת "השלם" המגיע עם קופסת מזומנים, רוב הסיכויים שהוא לא היה מגיע…

    אהבתי

  2. וואי,אני זוכר את הקטע עם השלם וקופתו האפורה
    היה מוציא כסף בכל חודש ונותן לנו,אני חושב שהמשכורת עמדה על 70 שח’ או משהו כזה

    אהבתי

  3. מצחיק ששנינו כתבנו פוסטים כל כך שונים על אירועים צבאיים דומים …
    היה ממש כיף לקרוא את הפוסט הזה. הרבה שמחה יש בו. מאחלת לך שתמשיכי להינות בעבודה החדשה, ושיהיה חנוכה שמח ומאיר 🙂

    אהבתי

    1. אני מניחה שכתבת על הבת שלך ומצער לשמוע שגם כיום יש בנות שיוצאות מהשירות הצבאי עם שריטה בלב.
      חשבתי שזה היה רק בתקופה שלי.
      אני מקווה שיום אחד היא תוכל להיזכר בתקופה הזו בחיוך ולהגיד שהיא התגברה.

      אהבתי

  4. שמחה בשבילך על העבודה החדשה
    שהיא לא משעממת
    אצלי הזמן רץ למרות שעובדת רק 6 שעות
    שיהיה לך חג שמח

    אהבתי

  5. יופי של עבודה. כוללת "חדר כושר". טוב, בקשר לכסף, עכשיו יש לך יותר ניסיון עם כסף מאשר אז. בזמנו אנחנו לא ידענו כלום על כסף. זה היה חינוך כזה. לא מדבריםעם ילדים על כסף. אני מדברת.

    חג שמח
    ברני

    אהבתי

    1. אני מפתיעה את עצמי כשאני מגלה כמה אני נהנית לעבוד שם ועד כמה העבודה שפעם הייתה משהו שעשיתי כי הייתי חייבת להרוויח כסף הפכה לאתגר ולתענוג אמיתי.

      אהבתי

  6. הפוסט הזה הזכיר לי נשכחות, כי גם אני הייתי בחיל האוויר וגם אני תפקדתי כמה ערבים בתור קופאית בקולנוע… אמנם בתקופתי כבר היו שקלים ולא לירות, אבל גם אני עשיתי טעויות (אבל לא שילמתי עליהן מהמשכורת הצבאית הדלה). שכחתי מהסיטואציה הזאת לגמרי, עד עכשיו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s