כושר ואושר

קראתי באיזה מקום שאם אתה רוצה להיות מאושר אתה צריך לעבוד במשהו שהוא התחביב שלך. מסתבר שאם תעבוד במשהו שאתה אוהב לעשות תצליח לפתח לך קריירה, תרוויח כסף ותהיה מרוצה מחייך.


יש בזה משהו, עובדה שדווקא העיסוק שלי באינטרנט שנתפס עד היום כתחביב מיותר ולא מועיל, בזבוז זמן פושע, מועיל לי ומביא לי כיום הצעות עבודה.


התברר לי שכמעט בלי כוונה למדתי להקליד מהר הקלדה עיוורת שזה יתרון חשוב ולא לפחד מגלישה באינטרנט ולהתמצא בנושא מחשבים, משהו שמעסיקים מעריכים מאוד והבקיאות שלי בעניין קזזת את החיסרון של גילי המתקדם.


למרות חששותי שאני מבוגרת מכדי להשתלב בשוק העבודה התברר שהשד לא נורא כל כך. יש מקומות עבודה שדווקא מעדיפים אנשים שכבר הורידו מעליהם את נטל גידול הילדים ויש להם יותר זמן ואנרגיות לעבודה.


מי שסיפרה לי את זה זו המזכירה הוותיקה במקום אליו אני מנסה להתקבל שגילי המבוגר יחסית נתפס אצלה כיתרון. היא אולי לא הבוס ורשמית לא קובעת כלום אבל דעתה מאוד נחשבת מפני שהיא הכי ותיקה שם והיא זאת שצריכה לשתף פעולה עם המזכירה החדשה (שאולי תהיה אני) התחברתי אליה כשעבדתי שם כמה ימים לניסיון, קשקשנו לנו קצת בנחת והיא סיפרה לה איך לא היה להם מזל עד כה עם אף אחת ואמרה ישר שהיא מעדיפה מישהי שהילדים שלה כבר גדולים ולא צריך לדאוג להם ולטפל בהם כל הזמן.


היא גם רוצה לעבוד פחות שעות מה שיגדיל את המשרה של המזכירה השנייה וזה ממש מתאים לי.


ביום שני בבוקר אני הולכת לראיון עם הבוס הגדול שמנהל את כל העסק ואז נדע.


אני מקווה שהקשרים הטובים שיצרתי איתה והרושם שעשיתי יטו את הכף לטובתי ואם לא אז אצטרך לחפש שוב, אם זה יקרה אני אתבאס קצת אבל לא נורא, אני אשאר בחיים.


בינתיים אני נהנית מקצת חופש ומנצלת את הזמן לחזור לעצמי, התחלתי שוב ללכת ברגל כל בוקר עם הג'ינג'י וגיליתי שאני ממש לא בכושר, בימים הראשונים ממש זחלתי והזעתי והייתי איטית מאוד, אבל תוך כמה ימים השתפרתי בצורה שהפתיעה אפילו אותי. היה תענוג להרגיש איך השרירים שלי מתחילים שוב לתפקד ואיך אני מצליחה ללכת מהר יותר ויותר.


הפעילות הגופנית שיפרה מאוד את מצב רוחי ואת הביטחון העצמי שלי והפיחה בי רוח אופטימית. עד שלא עזבתי את העבודה הקודמת לא הבנתי עד כמה אני מדוכאת וחסרת מרץ. רק עכשיו אני קולטת עד כמה המקום הזה ינק ממני את שמחת החיים שלי.


בינתיים אני עסוקה כל הזמן, מתרוצצת לפה ולשם, עושה המון דברים שדחיתי עד כה ופשוט פורחת. רק לשבת ולכתוב אין לי זמן לאחרונה, לא נורא, גם זה יגיע. 


חוץ מזה אחי קפץ לביקור מארה"ב וביום שלישי הורי מזמינים את כל המשפחה לארוחה במסעדה ותהיה לי הזדמנות להשוויץ קצת בבגדים החדשים שאימא קנתה לי ברוחב יד לכבוד יום הולדתי.


 


יכול להיות שהחיים באמת מתחילים בגיל חמישים?

24 תגובות בנושא “כושר ואושר

  1. גם אני שמעתי שמקום עבודה שעוסק במשהו שאנחנו אוהבים יכול לשפר את החיים (: כשאהיה בגיל שאפשר יהיה לעסוק בעבודה רצינית, אני מקווה שאמצא משהו שאני אוהבת. ואני גם מקווה שאת תתקבלי לעבודה הזו. בהצלחה ביום שני (:
    כושר זה דבר מרענן וכיפי, בייחוד אם הולכים בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המוקדמות. יש משהו נעים באוויר באותן השעות.

    אהבתי

  2. בונה, זה ממש מדהים!
    אבל אני הגעתי לתובנה הזאת כבר מזמן. ממש במילים אלה. קינאתי במי שהתחביב שלהם הוא גם העיסוק. יכול להיות שאני כתבתי את זה?

    למשל מישהו שבמקצועו הוא צייר.
    האמפ.
    אמנם גם אמנים משקיעים 90% מהזמן בדברים שהם לא ממש אוהבים לעשות, כמו יחסי ציבור, לקטלג את העבודות או לנהל חשבונות, אבל בכל זאת.

    זה פשוט מאוד: אם אתה אוהב את העבודה שלך, זה קצת יותר טוב ממצב שבו אתה לא סובל אותה.
    אשמח לדעת שבגיל חמישים החיים נפלאים.

    אהבתי

    1. הם נפלאים כל זמן שאתה בריא ומרגיש טוב ומקפיד לא להביט בראי
      אבל באמת, אם חיית טוב גם קודם ויש לך משפחה אוהבת ועבודה טובה ותחביבים ובריאות ושמחת חיים אין סיבה שלא תמשיך להרגיש טוב גם בגיל חמישים ושישים וגם אחר כך, אבל אם בגיל צעיר בחרת בחירות לא טובות או לא היה לך מזל או צירוף אומלל אחר של נסיבות גיל חמישים עלול להיות מדכא מאוד.
      וכושר גופני טוב ועיסוק בספורט תמיד טוב ובגיל חמישים גם נחוץ וחיוני וממלא, אותי לפחות, אנרגיות, ומאחר ואני עושה את ההליכות עם בעלי העיסוק כזה גם משפר את הקשר שלנו ונותן לנו הזדמנות לבלות יחד בנעימים.

      אהבתי

  3. איזה יופי של פוסט , המשדר מצב רוח טוב (:
    אני עבדתי בעבודה שאם יש גלגול הבא מקווה לעבוד בה שוב !

    ואין כמו הליכה – המשיכי כך !

    ~בהצלחה~

    אהבתי

    1. עבודה שממלאת אותך סיפוק והנאה היא בסיס לחיים מאושרים.
      אני מתפלאת איך החזקתי מעמד כל כך הרבה זמן במקום המשמים ההוא, אולי בגלל שחיבבתי את הקולגות שלי.
      את העבודה חיבבתי פחות ואת המקום בכלל לא.

      אהבתי

  4. שיהיה ממש בהצלחה, ושתהני ותתענייני בכל מה שתעשי! איך שרו רבקה מיכאלי ויוסי בנאי "החיים הממשים, מתחילים בגיל ששים"… אז יש גם לאן לשאוף…אני מתעצלת ולא צועדת, אבל כשכן עשיתי את זה יום יום, קיבלתי תגובות רבות : הבן שלי למשל אמר לי שאני נראית הרבה יותר מחייכת פתאום! זה ממש עושה טוב. כל הכבוד, הלוואי שגם אני אצליח להזיז את עצמי..

    אהבתי

  5. ידוע כי ספורט עושה נפלאות למצב הרוח..רק צריך להתחיל בו. ואני מדברת אל עצמי. לפעמים אני פשוט שוקעה בעייפות בבית ו..אין לי כח ללכת ברגל או לחדר הכושר והבריכה…

    ו..אנו באותו גיל. אין סיבה שבגיל שכזה לא נרגיש טוב.
    אפילו יותר טוב מלפני…הרי התובנות שלנו רק משתפרות.
    שבוע נפלא !!

    אהבתי

  6. ספורט גורם להפרשת סרוטונין שאחראי על מצב הרוח. אני חושבת שזאת הסיבה שאנשים מתמכרים לספורט. זה כמו סמים אבל בלי כימיקלים, ובתור בונוס מקבלים גוף חטוב, מה רע?

    אהבתי

  7. איזה יופי של פוסט, איזה הבדל מהמקום בו היית כששנאת את מקום העבודה הישן והרגשת כבולה אליו. זה כיף לקרוא אותך ככה, ואני מסכימה איתך, אני חושבת שהגיל שלך מביא איתו הרבה מאוד יתרונות, ומכיוון שיש לא מעט שיח בנושא זה בזמן האחרון, אני חושבת שמעבידים הופכים ליותר ויותר מודעים אליו. אבל, בעיקר, נדמה כאילו את מתחילה להבין באמת את ערכך בחודשים האחרונים, כמה בטוחה בעצמך את כאן, תענוג אמיתי. תמשיכי ללכת, כי זה באמת מחזק את הגוף והנפש, ואני מחזיקה לך אצבעות עם הראיון החשוב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s