היום הגעתי למקום העבודה הנחשק שכל כך הצטערתי שדחה אותי בזמנו. נכון, זה היה מעליב, וממש נשבר לי הלב, (והריבאונד שעשיתי אחר כך היה ממש גרוע) ובכל זאת הייתי שמחה למחול על כבודי, לסלוח ולשכוח ולפתוח בשמחה דף חדש, אבל שם משחקים אותה קשים להשגה… כן רוצים ולא רוצים, אולי אבל לא בטוח… זה מתחיל להרגיש לי כמו מערכת יחסית מגמגמת שבה צד אחד רוצה מאוד, והשני גם רוצה, אבל בכל זאת מהסס, מתלבט ומושך זמן.
מצד אחד אין לו תלונות רציניות, ובעצם לא רע לו, אבל מצד שני הוא לא מוכן להתחייב למקרה שאולי פתאום יגיע מישהו יותר טוב.
ההססנות הזו מתחילה להימאס עלי ולשחוק את רצוני הטוב, אני לא חושבת שהם מבינים כמה לא נעים להיות תלוי באוויר ולהמתין עד שתיפול נעל השנייה, לא מתאים לי המצב הזה, ונכון לעכשיו כבר לא אכפת לי אם כן או לא, רק שיחליטו כבר סוף סוף!
אבל מספיק לקטר, הגיע הזמן להסביר מה קרה – היום הגעתי לשם לבושה יפה, עם ראש חפוף, ואפילו שמתי מעט בושם! הפצעתי שם חצי שעה לפני הזמן (בגלל אי הבנה קטנה ולא חשובה) כולי מלאת התלהבות לפצוח בקריירה חדשה ואיכשהו העניין התמסמס למשהו לא ברור.
נכון, התקבלתי יפה, לא ביותר מידי התלהבות, אבל בנימוס, ודבר ראשון הבוסית אמרה לי גלויות שהיא עדיין מראיינת אנשים ואחר כך העדיפה לקשקש עם מישהי במקום להסביר לי מה ואיך.
בכל זאת לא נתתי לזה להפריע לי ועשיתי מאמץ להבין ולקלוט הכול כמה שיותר מהר, והאמת, לא התקשיתי בזה יותר מידי כי לא מדובר בעבודה מאוד מסובכת.
זו עבודת מזכירות רגילה, אולי טיפה מנג'סת, אבל מצד שני איזה עבודה היא לא כזו?
המשרד קטן, אבל נחמד ורוב הזמן צריך להתעסק עם בירוקרטיה של רישומים וכל זה, לעקוב אחרי רשימות נוכחות בשיעורי המחול ולהשגיח על תשלומי ההורים, בין לבין צריך לענות לטלפונים ולשלוח תזכורות למי שלא מקפיד לשלם בזמן, ובגדול מצפים ממך להיות אדיב ונעים הליכות, אבל תקיף, עדין ,אבל לא פראייר ולשמור על שלוות נפש וריכוז גם כשיש לחץ.
קטן עלי!
בין לבין התברר שהיקף המשרה גדל קצת כי המזכירה השנייה הוותיקה מאוד (היא זקנה אפילו יותר ממני) שעל פיה יישק דבר החליטה פתאום להקטין את המשרה שלה.
כששאלתי למה היא הסבירה לי שהיא מותשת מהעבודה והיא רוצה להוריד הילוך, ובכל זאת לקראת הצהרים שלחה אותי הבוסית הביתה בטענה שהיא לא רוצה להקשות עלי, ונראה לה שיום עבודה ראשון בן עשר שעות זה יותר מידי. האמת, לשבת על כסא מרופד ליד שולחן ולשחק עם המחשב לא נראה לי עבודה כל כך קשה, אבל לא התווכחתי ואחרי שקבענו שאגיע מחר בתשע בבוקר פרשתי לי הביתה.
חשבתי על זה קצת בדרך ולדעתי היא כנראה קבעה ראיונות לאחרי הצהרים ולכן העדיפה לסלק אותי מהמשרד. מה שאני לא מבינה זה למה היא ציינה על הבוקר שהיא רוצה מישהי שתעבוד איתה ותעזור לה ולא תעשה לה טובות?
אין לי מושג למה היא התכוונה, אני לא עושה לאיש טובה כשאני הולכת לעבודה, אני עובדת בשביל משכורת ומי שמשלם לי מקבל את המקסימום שלי מבחינה מקצועית ואם אפשר ומתאים אני מוסיפה גם חמימות אישית ואולי אפילו ידידות, אבל מה עניין טובות לכאן?
הגברת הזו מזכירה לי מישהי שנשבר לה הלב ועכשיו היא מתאמצת להיות קשוחה ונורא מהססת להתמסר שוב … סליחה על המטאפורות מחיי הרגש והרומנטיקה, (שאולי לא כל כך הולמות מקום עבודה רציני), אבל זה הרושם שקיבלתי.
טוב לא משנה, מבחינתי זו רק עבודה, לא מערכת יחסים, ונכון שאני רצינית בקשר לעבודה הזו ומוכנה להתאמץ ולהשקיע, אבל כמה אפשר להתלבט?
היום נכנסה המשכורת האחרונה שלי מהמקום הקודם ואני מתחילה כבר לדאוג מה יהיה בחודש הבא. הלוואי שיפסיקו לגרור אותי ויגידו מה הם רוצים.
בא לי להזכיר להם שיש עוד הרבה דגים בים התעסוקה, אם כן אז כן, ואם לא אז לא, העיקר שתגידו לי סוף סוף איפה אני עומדת.
ממש מעצבנים !!!!
מקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום
אהבתיאהבתי
אני נותנת להם זמן עד סוף השבוע, העצבים שלי כבר לא עומדים בסחבת הזו
אהבתיאהבתי
בתקווה שתתקבלי לעבודה !
בכל מקרה חצי שנה יש לך דמי אבטלה- לא?
אהבתיאהבתי
אני ממש לא רוצה להכנס למעגל האבטלה, חתימה בלשכה זו האופציה האחרונה שאני שוקלת.
אהבתיאהבתי
אפשר להציע משהו?
אם את רוצה תקחי, אם את לא רוצה תזרקי את ההצעה לפח, אבל אם אני הייתי במקומך הייתי באה מחר בבוקר עם עוגה או עוגיות ביתיות. בעיני זאת מחווה יפה. זה מראה שאת משקיענית ורוצה להתידד. וחוץ מזה, אולי עוגת שוקולד תעזור לאחות את הלב השבור של הבוסית…
מאחלת לך הצלחה, והשתלבות קלה.
אהבתיאהבתי
אני חוששת שהיא לא הטיפוס שממתקים ירכו אותו, האמת שאין לי מושג מה בדיוק הבעיה שלה, אני פשוט רוצה לעבוד ולהרוויח את לחמי בכבוד, לא יותר.
אהבתיאהבתי
לא לא,אל תעשי כדברי המגיבה מעלי
לא צריך להתחנף לאף אחד בשביל לקבל עבודה
לדעתי את צריכה לדרוש תשובה
יש עוד עבודות ובובמייסס שיספרו למישהו אחר
אהבתיאהבתי
אני מנסה לזרום ולהיות סבלנית אבל עד סוף השבוע אני חייבת לדעת איפה אני עומדת, סבלנותי מתחילה לאזול.
אהבתיאהבתי
אני כמו טליק
לא צריך להחחנף לא אחד
הם לא עושים לך טובות
אהבתיאהבתי
אני חוששת שהם עדיין בהלם מהעזיבה הלא צפויה של הבחורה שקיבלו במקומי ועכשיו הם נורא מבולבלים ומהססים, זו לא אשמתי אבל זה המצב.
אהבתיאהבתי
הכי חשוב שתדעי היכן את עומדת. כי אם כל פעם תעבדי פה יום ושם יום, תחסלי להם פיגורים חינם. אין לזה עתיד. נורא חשוב שתדעי היכן את עובדת שאם חלילה את מובטלת תרשמי בלשכת עבודה כדי לקבל דמי אבטלה כפי שמגיע לך.
מאחלת לך הרבה הצלחה.
אגב, ככה זה בוסיות נשים. נורא.
אהבתיאהבתי
גם בוסים גברים זה לא פיקניק
אני כל כך מתעבת את כל הפוליטיקה המשרדית הזו, תמיד ברחתי ממנה ואני מקווה שאתחמק מזה גם כיום.
אהבתיאהבתי
יש באמת הרבה דברים דומים במערכות יחסים ובמערכות עבודה.
תזקפי את הראש, תחייכי, תני את המקסימום כמו שאת יודעת, צפי לטוב, ואם הם מתחרפנים ומעדיפים מישהי אחרת עליי, הפסד שלהם!
את תסתדרי ועוד איך.
ומזל טוב ליומולדת.
אהבתיאהבתי
אני מקווה שהמקום הזה יאהב אותי כמו שאני אוהבת אותו ואם לא נמשיך לחפש שידוך אחר.
תודה
אהבתיאהבתי
מסכים בהחלט עם אלה שמעלי – עלייך להיות החלטית ולברר מה ולמה והיכן את עומדת.
מקווה שהדברים יסתדרו.
אהבתיאהבתי
ביום שני יש לי ראיון עם הבוס הגדול, אם אשא חן בעיניו – ואם אין מישהי אחרת שהוא כבר הבטיח לה את המשרה – כנראה שאתקבל.
אני אופטימית אבל גם אם זה לא יסתדר בטח תגיע משרה אחרת, יהיה טוב
אהבתיאהבתי
תעשי בדיוק מה שאני הייתי עושה.
תני להם זמן עד סוף השבוע, ום זה לא מספיק, אז אפשר עוד הארכה קטנה…
בסוף יהיה טוב, אנחנו יודעים, רק חבל שהדרך קצת נאחסית….
אהבתיאהבתי
לא נורא, עד יום שני או שלישי אדע איפה אני עומדת, ובינתיים אני מבלה ונחה וחוזרת לכושר.
אהבתיאהבתי
זה באמת מציק, הטלטלת הזאת. שתחליט, אני לא מבינה מה הבעיה. היא לא תקבל עובדת טובה יותר ממך גם ככה. האנשים של היום לא מתמסרים לעבודה באותה רמת המסירות שאת מוכנה לתת לה. מקווה שהיא תבין עם המוח מה היא רוצה בקרוב. זה לא פייר להעמיד אותך בסיטואציה כזו, יש לך ילדים ומשפחה שאת צריכה לפרנס, והיא עדיין מתלבטת… בזמן הזה כבר יכלת לשלוח את עצמך לראיונות עבודה אחרים.
אהבתיאהבתי
הבעיה שזה מקום שהוא עמותה וצריך מכרז וראיונות, זה לוקח זמן, לא נורא, בינתיים גם אני ממשיכה לחפש.
אני לא מתעצבנת, הכל יסתדר בסופו של דבר.
אהבתיאהבתי
היי..זה באמת מצב לא נעים, להיות תלויה באויר…אבל לפחות את מרוויחה כסף כרגע על הימים האלו, והימים של חוסר הודאות הולכים ומתקצרים במקום הזה.
אהבתיאהבתי
אני אופטימית ומקווה שזה רק עניין רשמי שיסתדר בסופו של דבר.
אהבתיאהבתי
מאחלת לך שהם יחליטו במהרה.
אני תמיד אומרת שאני אדע להתמודד עם כל דבר (ואלוהים וגם את עדים שנבחנתי מספיק בשנה האחרונה…) אבל עם חוסר ודאות אני לא יודעת להתמודד.
לא קל בכלל שוק העבודה היום. הכל מוצף ותמיד חושבים אולי בדיוק יגיע האדם המושלם..
אהבתיאהבתי
בינתיים אני כל כך מאושרת שהפסקתי לעבוד במקום הקודם וכל כך מרוצה מהחופש שנפל עלי באמצע החיים עד ששום דבר לא ישבור אותי.
יש לי הרגשה שהכל יסתדר לטובתי.
אהבתיאהבתי
אכן, סיטואציה לא רגילה מתוארת כאן…
מניח שהם מחפשים עדיין – הרגישי בנוח לחפש בדיסקרטיות, גם את…
שבת שלום לך…
אהבתיאהבתי
אני עדיין רשומה בכמה אתרים ששולחים לי כל הזמן הצעות, הכל פתוח עדיין ויש בזה דווקא משהו מעודד.
אהבתיאהבתי
השאלה אם יש לך ברירה?? האם את יכולה לוותר עליהם??
אהבתיאהבתי
תמיד יש ברירה, אין שום דבר שאי אפשר לוותר עליו, אם זו לא תהיה המשרה הזו תהיה אחרת, אני אופטימית
אהבתיאהבתי
יקירה היי רגועה , מקום שלא מזהה את רצון הנתינה ומידת ההשקעה שלך יתגלה כמקום שאיננו ראוי בשבילך, בעיניי כדאי שתמשיכי הלאה למרות שכרגע את נורא רוצה להיות שם, בכל אופן – המון הצלחה
אהבתיאהבתי
אני אמנם חושבת שהמשרה הזו הולמת אותי אבל ברור לי שיש שיקולים ונתונים שאני לא יודעת עליהם ועלולים לפעול לרעתי, לא נורא, תמיד יש עוד אופציות ועוד הזדמנויות, אסור להתקבע על מקום אחד.
אהבתיאהבתי