אל תעלבי

"אפשר להגיד לך משהו בלי שתעלבי?" שאלה אותי ל' – חברתי מהעבודה.


אמרתי שכן למרות שידעתי מיד מה היא רוצה להגיד, אני מכירה אותה כבר כמעט עשר שנים ויודעת איך הראש שלה עובד, ובטח רוב הקוראות שלי יסכימו איתה, אבל משהו בתוכי התקומם ונאטם נגד המילים העדינות שלה שנאמרו באמת מכל הלב ומתוך כוונה טובה וידידות כנה.


ל' צעירה ממני בשלוש שנים בערך, כמוני היא בת בכורה להורים פולנים וכמוני יש לה אח צעיר במקצת ממנה.


יש לנו המון דברים משותפים, היא גרה בישוב סמוך לישוב שלי, גם לה יש שלושה ילדים שהיא אוהבת מאוד, והיא עקרת בית למופת, נשואה שנים רבות לאלוף נעוריה, אישה נחמדה מאוד, ובגלל השנים הרבות של ההכרות שלנו והרקע המשותף אני יודעת בדרך כלל מה היא עומדת להגיד עוד לפני שהיא פוצה את פיה.


בניגוד אלי ל' מקפידה מאוד על הופעתה, מטפחת את עצמה ואת ביתה בקנאות, ומקדישה לתסרוקתה את אותו הזמן והלהט שהיא מקדישה לניקיון ביתה.


לל' חשוב לה מאוד שהכול בבית שלה יהיה נקי וחדש ומצוחצח וששערה יהיה תמיד מסופר יפה. אין חודש שבו היא לא משקיעה כסף וזמן על עשיית גוונים ופן. המרץ והמאמץ שהיא מקדישה להופעתה המטופחת ולריהוט ולגינה שלה תמיד מפתיעים אותי ומעוררים בי קנאה, למרות שאני יודעת היטב שאני בחיים לא אוכל להיות כזו, זה פשוט לא חשוב לי מספיק.


לכן הבית שלי מעט מוזנח ופחות מוקפד, והתסרוקת שלי, אבוי… קשה להגדירה כתסרוקת.


זה לא שאני לכלוכית מרושלת, אני מתקלחת כל יום, שמה דיאודורנט ולפעמים בושם, מחליפה תחתונים כל יום ובגדי תמיד נקיים ומגוהצים, אבל קשה להגיד שאני אלגנטית או משקיעה יותר מידי בעצמי.


שערי קצוץ קצר וכבר שנה שלמה לא צבעתי אותו. לאחרונה הנחתי לו לחזור לגונו הטבעי שהוא כיום אפור כסוף, ואם כי לעניות דעתי הוא נראה בסדר גמור, תמיד נקי ומסורק כהלכה, קשה להגדיר אותי כאישה מטופחת. ציפורני קצרות ולא צבועות, בגדי פשוטים מאוד ולא יקרים, ואני לא מתאפרת, וכמובן שלא מעלה בדעתי להתענות בעקבים גבוהים או להשקיע כסף באביזרי אופנה ממותגים.


ל' מכירה אותי ומחבבת אותי מאוד כמו שאני, אבל מרגע שנודע לה שאני מחפשת עבודה סקרה אותי בביקורתיות והודיעה לי שאין ברירה, יהיה עלי להשקיע מאמץ ולצבוע שוב את שערותיי כי התסרוקת שלי מבגרת אותי מאוד, וכדאי שאשקיע ואקנה נעלים יקרות והדורות, ובגדים אלגנטיים, ושלא אעז להופיע בהופעתי הרגילה לראיונות עבודה כי כמו שאני נראית עכשיו אין מצב שמישהו יעסיק אותי.


היא לא היחידה שאוחזת בדעה הזו,  מהרגע שהחלטתי לחפש עבודה כולם מתייחסים אלי כמו אל רווקה שרוצה להשתדך ולכן עליה לשפץ ולשפר את הופעתה ואת קורות החיים שלה.


יש לי קורות חיים שכתבתי לפני כמה שנים, והשבוע ערכתי מחדש אבל בעיקרון הן פשוטים ותמציתיים. אני מפרטת בקצרה את תאריך הולדתי, מקום מגורי, מצבי המשפחתי ומספר הנייד שלי.


מספרת בתמציתיות על הלימודים שלמדתי, והניסיון שרכשתי בעבודה, ומוסיפה מספר פרטים חיוניים על עצמי – אני בעלת רישיון נהיגה ורכב פרטי, אני מקלידה מהר בהקלדה עיוורת, אני מתמצאת באינטרנט ומרגישה נוח בסביבה ממוחשבת, דוברת אנגלית סבירה ועברית טובה.  חרוצה ובעלת מוסר עבודה גבוה, חברותית ומשתלבת בקלות בעבודת צוות, כישורי אנוש טובים, יכולת התנסחות רהוטה בכתב ובדיבור.


נשמע פשוט, לא?


מסתבר שלא.


 


מתברר שאני אמורה לתת למישהו מקצועי לערוך את קורות החיים שלי, וצריך שיהיו לי לפחות ארבעה נוסחים שונים, תלוי בטיב העבודה אליה אני רוצה להתקבל, וזה יעלה לי 250 ש"ח ואם לא אסכים קורות החיים האומללים שלי יזנחו בסוף הערמה ואף אחד לא יטרח לקרוא בהם.


אני באמת לא מבינה איך זה קרה לי, אני מחפשת עבודה ברצינות פחות משבוע וכבר אני מרגישה חסרת ערך כמו דולר מזויף.


מסתבר שאני כמו שאני על הופעתי הצנועה, וקורות החיים האמיתיים שלי לא מספיק טובים כדי שמישהו יואיל בטובו להעסיק אותי ולשלם לי שכר מינימום עבוד חלק נכבד מזמני וממאמצי.


על פי דעת המומחים לדבר עלי להיראות צעירה, זוהרת ואלגנטית, ובעלת כישורים שסופר וומן תתקנא בהם אפילו אם המעסיק שלי הוא רק בעל מוסך, או מחסן חלפים שצריך מישהי שתענה לטלפונים ותתייק חשבוניות בירכתי משרד טחוב.





עשיתי חישוב שאם אני באמת אלך ואשפר את עצמי ואת קורות חיי כפי שנדרש ממני כל המשכורת שטרם הרווחתי תתבזבז על עשיית רושם מוטעה על הבוס ההיפותטי שלי. ומה יקרה אם זה באמת יעבוד ואקבל עבודה אבל אחרי כמה שבועות מאומצים ומתישים של העמדת פנים האישיות האמיתית שלי תבצבץ ואחזור לעצמי הרגיל וחסר הרושם?


האם יכנו אותי אז רמאית ויפטרו אותי?


האם כדי לשמור על מקום עבודתי יהיה עלי להציג כל הזמן הצגה ולהיות בן אדם אחר ממי שאני באמת?


אם ככה אז אולי כבר עדיף להישאר מובטלת

109 תגובות בנושא “אל תעלבי

  1. אי אפשר לשנות אופי ודעות וכמובן חיצוניות בגלל ש"החברה מכתיבה את זה ואם לא נחיה לפי אותם קודים אז אוי אוי אוי"
    כמובן שיש להיראות מטופחים, זה משדר משהו [מלבד כל הקטע הסקסיסטי], אבל לא עד כדי סגידה למראה ולמותגים ואורח חיים חדש ולא נוח.
    אני בטוח שיש מקומות עבודה שלא יתמקדו באישה שיותר מדי מקפידה על אביזרים וקישוטים,
    יש מעסיקים שמעדיפים את הפשוט ולא את האובר ניסיון להרשים.

    שיהיה לך בהצלחה,
    רועי

    אהבתי

    1. זה לא שאני איזה מוזנחת ומסריחה אבל נוח לי לא לצבוע את השערות, זה נראה לי יפה וטבעי וממש לא מתחשק לי לחזור לקטע הזה של צביעת השערות שפשוט נמאס עלי.
      הגיל שלי הוא לא סוד ולא בושה, הרווחתי אותו ביושר, למה עלי להעמיד פנים שאני צעירה יותר?
      ולמה זו עבודה קשה כל כך?

      אהבתי

  2. את כמעט כרגיל מקצינה את המצב
    זאת שעובדת איתך צודקת,אין מה לעשות ,שם המשחק והמשחק עצמו השתנו
    את רוצה להשתתף? עשי מה שאומרים לך
    אחרי ששתקבלי אף אחד לא יאשים אותך  בשום דבר
    כי אחכ איכות העבודה והתוצרת חשובים הרבה יותר מאיך שאת נראית
    אז  עזבי דרמות,לכי עשי מה שהחברה הציעה ותמצאי עבודה

    אהבתי

  3. אני בעד האמיתות. בטח לא לתת למישהו ששפץ את קורות החיים שלך. את זו את. טוב..ללכת לראיון עם ג’ינס  מהוה וקבקי טבע – אולי לא לעניין (סתם המצאתי) אבל להיות את. בטח לא לקנות חליפה מפוארת נעלי עקב ושיער בלונדי…כי לא תרגישי נוח.
    אז..אולי קצת להשתדל במראה (ששוב – איני מכירה ואיני יודעת) ותהיי את !!!
    רק את יודעת מה טוב עבורך !!

    בהצלחה !!

    אהבתי

  4. לצערינו החברה צודקת. למסור את קורות החיים למומחה או לבקש למשהו שישכתב אותם, צעד חשוב ונכון. כתיבת קורות חיים זה מקצוע. אגב, יש באינטרנט, אני חושבת באתרי חיפוש עבודה הדרכה לכך. לדעתי, 250 ש"ח זה לא הרבה אם השכתוב יעשה את שלו. קורות החיים צריכים להיות כתובים כך, שירצו להזמין אותך לראיון, ומותאמים למשרה. כל אחד יש לו כמה יכולות, ומבליטים את מה שדורשים. לעבודה משרדתית לא כותבים שאת יודעת לעשות גלופות, ולמקום שבו דורשים מזכירה מבליטים את יכולת השימוש במחשב וההדפסה.

    אהבתי

  5. המשך תגובה, כי יש לי המון דברים להגיד:
    בקשר להופעה, גם אני הפסקתי לצבוע שער מפני שאני פתחתי אלרגיה לצבע. אבל ראיתי אשה עם שיער לבן עם קרה מקסים ונראתה מיליון דולר. הקצוץ, שאגב אני כעת מסופרת, ואני מתה עליו, בשלב זה, לא הכי נשי. הוא מתאים יותר לצעירות עם פנים מחוטבות. וצריכים לרענן את המלתחה. אין מה לעשות. זו השקעה לעתיד. עד עכשיו הייתה סופעונה, מחירים היסטריים לבגדים שמתאימים כמעט לכל השנה. תקני כמה חולצות, תעשה בדיקה בבית, והכל יהיה נהדר. אני בשנה הקודמת כמט כל השנה הלכתי בגופיות שקניתי 3 במאה בעונות, כי אני חייבת 100% כותנה, אמרתי שאני אלרגית, ובניתי לי אחלה סגנון. במקרה שלי, שחרו הולך טוב, ומשהו יודע שהחולצה השחורה עלתה לי 33 שקלים?
    הופעה היא צורכת זמן וחשיבה ולא כסף. ככה אמרה פרופסור אחת כשעשיתי את התואר השני, ותאמיני לי שהיא ידעה מה שהיא מדברת. מדובר בספרנות של פעם, איך נראות הספרניות בספריה הציבורית? אצלנו זה טרגדיה.
    אני מאחלת לך בהצלחה.והערה הכי חשובה, תלמדי את הילדים שלך, אף פעם, אבל אף פעם לא מודיעים על כוונות עזיבת מקום עבודה לפני שהכל מאורגן במקום החדש. ומשאירים אופציות לחזור.

    אהבתי

    1. לא אמרתי שאני לא משקיעה בבגדים שלי, אני לבושה יפה, בבגדים נקיים ומסודרים, אבל פשוטים.
      אני לא מגונדרת, זה פשוט לא הסגנון שלי.
      ולדעתי השערות הלבנות שלי נראות דווקא בסדר, אפילו יפות. למה לי להתאמץ ולהראות צעירה יותר מהגיל האמיתי שלי?
      זה נראה פתטי ועולה המון כסף, עצם הרעיון שאני צריכה לעשות מאמצים, להשקיע כסף וזמן כדי להסתיר את הגיל שלי מרגיז אותי.

      אהבתי

  6. גמני מסכימה עם החברה.  ככה זה – בהתחלה צריך להרשים.  אחר כך כבר לאף אחד לא יהיה אכפת.
    ועוד משהו שגיליתי – כשמחפשים עבודה צריך להוציא כסף.  אחר כך העבודה מכסה הוצאות כמו צילום קורות חיים, טלפונים וכו’.

    שיהיה לך בהצלחה! אני הייתי שוכרת אותך בתור מטפלת לאפרוחית שלי, אבל נראה לי הנסיעות יתישו אותך(-;

    אהבתי

    1. זו באמת אופציה שאני שוקלת ברצינות. אף אחד לא יכול לטעון שאין לי ניסיון בטיפול בילדים, ולילדים לא אכפת שאין לך איפור וגוונים בשערות.
      נדמה לי שכמטפלת מראה הסבתא המנוסה והנמרצת הוא יתרון

      אהבתי

  7. היא רוצה לעשות לך makeover! בטח מישי תהנה מזה (היא…) ואולי גם את.
    אני בטוחה שתמצאי שביל זהב. לקנות בגדים שהם יפים מכובדים ועדיין את.
    לגבי קורות החיים באמת כדאי להתאים למשראה שאת מחפשת. נראה לי שאת יכולה לעשות את רוב העבודה לבד ולמצוא 2-3 חברים שיתנו פידבאק.

    אהבתי

    1. לל’ המסכנה יש בארון אימא פולניה, אני לגמרי מבינה אותה ומזדהה עם רגשותיה אבל אני אישית פרשתי מהמאמץ לרצות את הפולניה שבי, זה דורש יותר מידי אנרגיות ולא שווה את המאמץ.

      אהבתי

  8. כשאת מחפשת עבודה את בעצם צריכה "למכור" את עצמך למעסיק פוטנציאלי. הדבר הראשון שאת מוכרת הם קורות החיים שלך, והם צריכים להיות כאלו שימשכו את עינו של המעסיק. דמייני את עצמך במקום המעסיק. את מקבלת מאות קורות חיים ביום. איך את ממיינת את כולם? לפי מה את מחליטה את מי להזמין לראיון ואת מי לא?
    מחקרים מוכיחים שמעסיקים רק מרפרפים על קורות החיים שהם מקבלים, חלקם מסננים רק לפי סעיף הגיל, המצב המשפחתי או אזור המגורים. את יכולה להיות מוכשרת רצח ומתאימה בול לתפקיד אבל סיננו אותך מראש בגלל פרט שולי.
    אז עדיף שהפרטים האלו לא יהיו כתובים בקורות החיים. עדיף להדגיש בכתב גדול ובולט את הפרטים שאת רוצה שיקראו ראשונים, כי העיניים נמשכות מיד לפונט גדול.
    לדעתי את מספיק מוכשרת בכתיבה כדי לשפץ את קורות החיים שלך בעצמך. תחפשי באינטרנט, יש המון כתבות שמסבירות מה לעשות ואיך לייצר קורות חיים סקסיים.

    אהבתי

    1. כבר עשיתי את זה, וגם אני רוצה מקום עבודה שלא יחייב אותי לנסוע רחוק מידי או יפריע לסדר היום של המשפחה שלי.
      גם העובדים ממיינים מקומות עבודה ובוחנים את המעסיקים בדיוק כמו שהמעסיקים בוחנים אותם.
      נקווה שאמצא משהו שיתאים לי ואני אתאים לו.

      אהבתי

    2. ובאשר לשיפור ההופעה – אני אספר לך סיפור.
      אני כוססת צפורניים, ופעם לפני איזה 12 שנים החלטתי לעשות בניית צפורניים. זה החזיק למשך תקופה קצרה, אבל יצא שחיפשתי עבודה בדיוק בתקופה הזאת. הגעתי לראיון עבודה לתפקיד שממש ישב עלי בול, אבל המנכ"לית שראיינה אותי נתנה מבט אחד בצפורניים האדומות שלי, וחשבה שהיא יודעת בדיוק מי אני. על סמך זה היא שפטה אותי, ואחר כך היא התעלמה מדברים שאמרתי ולא התאימו לתדמית שהיא בנתה לי. 
      אנשים מסויימים יירתעו מנשים מטופחות מדי, אנשים אחרים יירתעו מנשים שאינן מטופחות מספיק לטעמם. את לא יכולה לדעת על איזה מראיין תפלי (אלא אם יש לך חוש נבואי).
      אני חושבת שאם תגיעי לראיון עבודה לבושה ומפורכסת בדרך שלא נוחה לך זה ישתקף בראיון. מצד שני, אם תגיעי כשאת בטוחה בעצמך ומרגישה שאת נראית מליון דולר יהיה לזה אפקט חיובי. אז זאת העצה שלי – לכי לראיון בהופעה שאת מרגישה שהכי הולמת אותך, ואם זה דורש ביקור אצל הספרית, אז לכי אליה (או אליו). אמנם זו הוצאה, אבל אם היא תגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך אז היא שווה!
      שבת שלום 🙂  

      אהבתי

      1. אני שמחה להגיד לך ששמעתי לעצתך ולא עצרתי אצל הספרית בדרך לראיון והתקבלתי מיד!
        בכל זאת עשיתי מאמץ, באתי לבושה יפה במכנס הדוק, ואפילו שמתי אודם אבל גיליתי שמקום העבודה הזה הוא ענייני מאוד והכישורים המקצועיים חשובים שם יותר מהרושם החיצוני, מתאים לי בדיוק, ולשמחתי גם אני מתאימה להם

        אהבתי

      2. בשבוע הבא, יהיה לי שבוע לחוץ שבו אתמרן בין מקום העבודה הישן והחדש וזה יהיה טיפה קשה.
         לא נורא, אני אחזיק מעמד.
        אני רק מקווה שהכל יסתדר ואפתח דף חדש

        אהבתי

  9. וכי מה עוד חדש תחת השמש?
    אנחנו הרי חיים בתקופה שמה שחשוב הוא החיצוניות ואילו הפנימיות יכולה להידרס ולהירמס.
    לכן את "חייבת" להיות צעירה יותר, יפה יותר, זוהרת יותר ולכן עלייך לצבוע שיער וללבוש מחשופים ולענתז ולעשות עיניים קרועות בפוך.
    כל שאר קישורייך המקצועיים מתגמדים לנוכח השמלונת החושפת שתלבשי לקראת הראיון הבא.
    זו הסיבה שכל כך קשה למצוא עבודה מעבר לגיל מסוים על אף הניסיון הרב, כל כך קשה להתקבל למקום חדש, כל כך מסובך לערוך שינויים בחיים.

    ואוסיף בלחש בלי שאיש ישמע שאצלנו, בחוגים "העליזים", זה הפך להיות מוטו בחיים. אם הוא צעיר, חטוב ויפה (וטיפש כמו בלטה) – כל העולם ההומואי ישתטח לרגליו (תרתי משמע).
    אם הוא מבוגר, לא ממש חטוב ויפה (רק חכם ומעניין) רוב הסיכויים שהדברים היחידים שיהיו לו לחברה הם ארבע קירות חדרו.

    אהבתי

    1. לא לבשתי שמלונת חושפת עם מחשוף כבר שלושים שנה וגם אז הרגשתי לא נוח

      לשמחתי באתי כמו שאני, על שערי הלבן ונעלי השטוחות וקיבלו אותי.
      בדיוק מה שרציתי ומתאים לי, מקום עבודה שישאיר לי בקרים פנויים לכתיבה או לשינה, רחוק מאזור התעשייה המסריח, שלוש פעמים בשבוע בשעות אחרי הצהרים והערב ובדיוק באותה משכורת כמו קודם.
       כנראה שהאנרגיות החיוביות ששלחת לי עזרו

      אהבתי

  10. ראשית, מזל טוב על מציאת העבודה – השד לא היה נורא כל כך אחרי הכל, לא?
    שנית, סלחו לי לרגע, אבל אני חייבת לכמה שניות לצאת להגנת הנשים המטופחות:
    בחלק מהתגובות פה התגובות הן ארסיות ממש. סלחו לי, אבל לעניות דעתי, אישה שמטפחת את עצמה ונשיותה, שמרגישה נוח עם גופה, שדואגת לכך שציפורניה יהיו מסודרות, שנהנית להרגיש שהיא נראית יפה, ראויה לקצת יותר כבוד מהבוז שאני מרגישה שרוחש פה. בסופו של היום – אנחנו נשים. לא גברים. הם עושים את שלהם על מנת להרגיש נוח עם עצמם, גופם וגבריותם, וזה לחלוטין לגיטימי שאשה תעשה את שגורם לה להרגיש נוח עם עצמה, גופה ונשיותה. אצל חלק מהנשים זה מתבטא בצורה הפשוטה ביותר, ואצל חלק בהעצמה מסויימת. אף אחד משני הדברים אינו ראוי לבוז, לקלס או לתשבוחות. יחד עם זאת, אני חייבת להודות – אשה שמראה מטופח, שמראה מסודר, לא מפורכס, (וגם אני, שמסדרת ציפורנים יום יום לא אגיע לעולם לראיון עבודה עם ציפורניים אדומות), עושה רושם מסודר, החלטי, ומרשים יותר.

    אהבתי

    1. תודה, השד באמת לא היה נורא כל כך, אולי כי הדרישות שלי צנועות למדי ואולי כי פשוט היה לי מזל, או שאולי הג’ינס החדשים שלי השפיעו על המראיין שלי שהיה בחור צעיר ונחמד ואני חושבת שהיה מקבל כל אחד בתנאי שהיה לו דופק ושתי ידיים
      ואין לי שום דבר נגד טיפוח, גם גברי וגם נשי, ואני לא טיפוס מוזנח בכלל, אבל אני לא מוכנה להתאמץ ולשנות את הסגנון האישי הנינוח שלי ולנסות להראות צעירה יותר ממי שאני באמת.
      זה תמיד יוצא פתטי ועולה יותר מידי כסף ומאמצים ולמה זה טוב בכלל?
      וגם אני דואגת שהציפורניים שלי תמיד יהיו נקיות  
      קצרות ומסודרות ונקיות, ככה הכי יפה ונוח לי.

      אהבתי

  11. אין לי שומדבר חכם להגיד חוצמיזה שאני מחזיקה אצבעות חזק חזק (בקשר למייקאובר- לכי עם מה שאת מרגישה)

    אהבתי

  12. גם אני רוצה להיות עורכת לשונית כשאהיה גדולה. בהתחלה חשבתי שצריך תואר ראשון בלשון ואז לעשות תעודה בעריכה לשונית, אבל אחר כך גיליתי שיקבלו לעשות את התעודה הזאת כל מי שיש לו תואר ראשון כלשהו, ואז רק צריך לעשות קצת השלמות.
    איך זה שהלימודים שמצאת הם רק פעם בשבוע? כמה זמן הם ימשכו? יש לך תואר?

    אני חושבת שלהיות עורכת לשונית זה מקצוע נהדר כי צריכים עורכים לשוניים בהוצאות ספרים וברדיו ובכתוביות לספרים ובעצם בכל מקום שיש בו מלל, ולכן תמיד יש עבודה. בבקשה תעדכני אותי לגבי איך הולך בלימודים ומה לומדים שם, כי זה כנראה גם מה שצפוי לי בעוד כמה שנים.

    ממש ממש בהצלחה בהכל! גם בעבודה, גם בלימודים, גם בזוגיות ובחיי המשפחה!

    אהבתי

    1. אני באמת לא בקיאה בכל הפרטים, רק בגללך בכלל גיליתי שיש מקצוע כזה.
      דיברתי עם הפרופסורית שמלמדת בחוג הזה ומסתבר שזה נחשב לחצי חוג והם מקבלים כמעט כל אחד אם הוא עובר את הראיון האישי.
      נראה לי שמספיק שיש לך די כסף לשלם ואתה יודע לחבר כמה משפטים בצורה סבירה. מחר אקפוץ לאורנים לדבר איתה ולברר ונראה.
      הכל נפל עלי ברגע האחרון ובלי תכנון, ספונטני כזה…
      נקווה לטוב

      אהבתי

      1. רק בגללי? את ביררת על משהו רק בזכותי? אני מרגישה חשובה
        אני חושבת שהסיבה שמקבלים אותך היא שאת מבוגרת. אני חושבת שזו גם הסיבה שממני הם כנראה כן ידרשו תואר ראשון. כדי שילדים שסיימו צבא לפני עשר דקות, לא יבואו פתאום ויעשו שם בלאגן

        אני בהחלט חושבת שיהיה טוב. אין סיכוי להכחיד את כל המלל ולכן תמיד יצטרכו עורכים לשוניים. אני חושבת שעבודה תהיה מובטחת לך כשתסיימי את התעודה. כמה זמן לימודים זה בכלל?

        אהבתי

  13. וואו אשה
    סחטיין ממש
    כל הכבוד למשפחה שלך שתומכת
    וכל הכבוד לך שלא מנעת מעצך
    הללואי ובעזרת השם הכל יסתדר
    מחזיקה אצבעות

    אהבתי

  14. יופי לך!!

    "לך נשבעתי,אל עליון
    ולא אדע-האקיים?
    איך אעמוד בנסיון
    נסיון האושר השלם"

    -זה ציטוט קצת מוגזם,אבל תמיד מתקשר לי לכמה שאנחנו רגילים לדאוג תמיד…

    לאה גולדברג היתה מדהימה.

    שירי.

    אהבתי

  15. את מלכה. התחושה שלי היא שמשהו נפתח אצלך וברגע שאת מתחילה להעיז ולרצות ולהכיר בערך עצמך החיים נפתחים אליך בחזרה.
    עריכה לשונית זה רעיון מצוין וזה אכן מקצוע נדרש שניתן לפעמים לעבוד בו מהבית.

    בהצלחה!!!!

    אהבתי

    1. אין ספק שיגיעו גם ימים קשים, הם תמיד מגיעים, לא נורא, בלעדיהם קשה יהיה להעריך את הדברים הטובים בחיים.
      צריך גם אור וגם חושך, הלכתי בחושך כל כך הרבה זמן, אולי הגיע הזמן שלי להתחמם קצת באור

      אהבתי

  16. איזה כיף לקרוא!
    זה כזה תענוג כשלוקחים צ’אנס, מצפים לגרוע ביותר ומופתעים לטובה. תני לעצמך את כל הקרדיט על התפנית החיובית. אמנם יש גם אלמנט של מזל, אבל בסך הכל אזרת אומץ גדול ועשית שינוי למרות הפחדים, וזה השתלם.
    אני מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם. ללא ספק זה מגיע לך.

    אהבתי

  17. לי נראה הכי הגיוני (והגון) ללכת בדרך שבה את מרגישה הכי נוח עם עצמך. שמחתי לקרוא שבאמת מצאת עבודה בלי לנסות להיראות אחרת ממה שאת. 
    בעניין צביעת השיער:  אם מרגישים טבעי ונוח בלי לצבוע אותו,  אני לא רואה בשביל מה צריך להתעקש כן לצבוע.  אני גם לא מבינה את הטענה שזה "מבגר".  זה לא מבגר  –  זה רק מגלה את הגיל האמיתי,  שאותו,  כפי שציינת,  הרווחת ביושר.
    בהצלחה בעבודה ובלימודים החדשים!

    אהבתי

    1. לדעתי השערות הלבנות שלי נראות יפה מאוד, כסופות ואלגנטיות מאוד.
      אני אוהבת אותן ככה.
      לא מבינה את אלה שסוגדים לנעורים ופוחדים מזקנה. בגלל הדעה המפגרת הזו כולן מתעקשות לצבוע את שערן עד הקבר גם אם זה נראה נורא ורק מבליט את גילן האמיתי.

      אהבתי

  18. אני מסכימה איתך. זה דבילי להתנהג כמו מישהי אחרת, במיוחד בשביל כסף. נסחי את זה מעט אחרת, ואת תראי עד כמה באמת זה יכול להשמע רע… אבל אם תמשיכי להיות את עצמך מחוץ לשעות העבודה(שבואי נודה – בסופו של דבר את באמת חייבת אותה בשביל לממן את עצמך ואת המשפחה), אז מה טוב. ההחלטה בידייך. אני יודעת שאת לא תשני את האישיות שלך בשביל אף אחד אחר, במיוחד לא בשביל איזה מעסיק זר.

    אהבתי

    1. למזלי בעבודה שאני עושה לא אכפת לאיש איך אני נראית, רק אם אני זריזה ויעילה ועושה מה שצריך.
      ככה זה צריך להיות בכל מקום עבודה, חבל שיש מעסיקים שמתעקשים להידחף לך לחיים ולהציק, אם את לא דוגמנית אז זה באמת מיותר וחסר טעם.

      אהבתי

      1. ברור, יש את אלה שנותנים לעולם להכתיב להם את החיים, למנהלים. הדור של היום מכתיב שאם את לא דוגמנית אז את לא מקובלת, והם חיים על פי האימרה הזו. מה אני אגיד לך.. הפסד שלהם.

        אהבתי

  19. שינית תמונה!
    תתחדשי!!!
    ואם בארבע בבוקר וקצת, טרום זריחה את מסוגלת לסלוח לפרופ’ את כנראה קדושה 🙂
    שיהיה בהצלחה ואין ספק שהפחדים שלנו הם רק שלנו 🙂

    אהבתי

    1. לא יודעת למה התעוררתי כל כך מוקדם, שעות השינה שלי התבלבלו לגמרי מאז שעזבתי את העבודה.
      ואין על מה לסלוח, היא אמרה את דעתה וזו זכותה, אני לא סופרת ולא ביקשתי ממנה חוות דעת על כישרון הכתיבה שלי, רק רציתי ללמוד אצלה, זה הכל.
      ובכל זאת מוזר שאלף מחמאות נלהבות וכנות לא משפיעות עלי כמו שמשפיעה ביקורת אחת שנאמרת כלאחר יד

      אהבתי

    1. האמת, זה לא היה ממש ראיון, דיברנו עד כה רק בנייד כשהיא תוך כדי נסיעה ולא ממש מרוכזת.
      היא אישה משכילה מאוד ורבת פעלים ובטח גם מאוד חכמה והכל, אבל מההתרשמות שלי ממנה כאישיות אני יכולה להגיד שאין לי שום רצון שהיא תהיה חברה שלי.
      היא אוהבת להקשיב בעיקר לעצמה ולא לאחרים ויש בה מין קוצר רוח ופיזור נפש רטנוני כזה שלא מוצא חן בעיני.
      היא מלחיצה אותי וגורמת לי להרגיש שקופה.
      דווקא המורה לדקדוק חביבה עלי יותר, היא פשוט מתוקה וגם המורה שמלמדת עריכה במחשב נחמדה ואנושית מאוד.

      אהבתי

  20. הפגיעה שלך מובנת, ובכל זאת, קחי אותה בערבון מוגבל מאד.
    ראשית, כי כתיבה היא משהו מאד סובייקטיבי, ומה שמעקם את אפה של הפרופסורית הנכבדה, עשוי מאד מאד למצוא חן בעיני רבים אחרים. ככה זה גם לגבי כתיבה של סופרים מוערכים ומקובלים.
    שגיאה דקדוקית גם היא תופעה נפוצה שתופיע בכתביהם של רבים וטובים, ותכוסח בקלילות בידי עורכים לשוניים ואחרים. אז מה קרה? אישית, ידוע לי לפחות על סופר מוערך אחד, שכל, כן, כל, ספריו משוכתבים! 
    האמיני לי שגם הפרופסורית הרטנונית שלך יודעת את זה היטב, אבל יש כאלה שהם גיבורים על חלשים.
    אז בואי תהיי כמו שאת, תזקפי את הראש למעלה, תלמדי מה שראוי ללמוד,(אני רק מקווה בשבילך שהיא לפחות טובה במקצועה, כי יש המון שרלטנים בתחום), ותזכרי שיש לך את זה, והכלבים ימשיכו לנבוח, והשיירה שלך עבור תעבור.

    אהבתי

  21. אמן!

    (תחשבי שגם לפרופסורית הרטנונית יש דאגות פרנסה, וילדים שמעצבנים אותה, ובעל שהוא עוד ילד שצריך לטפל בו. אין לה כוח לכל הסטודנטים שבאים עם כל מיני דרישות שגורמות לה לעבוד שעות נוספות שעליהן היא מקבלת עוד כסף. תחשבי על כל אלה ותביני מדוע היא רטנונית. זה לא פייר, כמובן. לא מגיע לך שהיא תוציא עליך את המרירות שלה. את יודעת איך אפשר להתמודד עם זה?
    כשהיא התרטננה עליך היא הפכה גם אותך לרטנונית, ואת בתורך העברת את הרטנוניות למישהו אחר שהעביר אותה הלאה ובסוף היא תגיע בחזרה אל הפרופסורית הנכבדה)

    שיהיה בהצלחה. מקווה שתיהני מהלימודים.

    אהבתי

    1. היא באמת עושה עלי רושם של אישה שמנסה להספיק לעשות יותר מידי דברים בבת אחת, מתחשק לתת לה כוס תה עם דבש ולבקש ממנה להירגע ולנוח קצת, לנשום עמוק ולהסתכל קצת על יופיו של העולם ולהפסיק לרוץ כל הזמן, בין כה וכה לא נספיק אף פעם כל מה שנרצה.
      אני הולכת ללמוד בשביל הנשמה והעניין והכיף, מקווה שמתוך שלא לשמה אגיע לשמה

      אהבתי

    1. איזה יופי!
      על זה עוד לא חשבתי, להפוך פחד לדחף, נהדר  

      והאמת שכן, עזבתי מרוב פחד שאגמור את חיי כמו המזכירה המסכנה שלנו שהלכה לעולמה בייסורים גדולים ועזבה את ילדיה בגיל כל כך צעיר.
      החלטתי שאם לא עכשיו אימתי וקפצתי קפיצת ראש אל הלא נודע (בידיעה הברורה שבכל מקרה הג’ינג’י והורי תמיד יהיו שם כדי לתפוס אותי שלא אתרסק ואתפרק).

      אהבתי

  22. אני רוצה לקחת הרבה ממה שכתבת כאן (במיוחד בחלק האחרון) ולישם אותו בחיים שלי.
    אני חושבת שאת ממש יכולה להיות גאה בעצמך! (ולא רק ליום אחד…)

    אהבתי

  23. למה את לוקחת אותה קשה? כשקראתי את תחילת הפוסט כבר חשבתי שקרה אסון. לי בהחלט נשמע שאת בתקופה טובה בהחלט – עבודה חדשה שמצאת בפרק זמן קצר, קבלה ללימוד דבר שישמש אותך מאד בעוד שנתיים ושתמיד תהיה בו עבודה ופרנסה (הרי בכל מקום שיש מלל – צריך עורכת לשונית). גם בלימודים יעירו לך. אז מה? הרי את יודעת וגם בעצמך כתבת, שאם היינו יודעים הכול, לא היינו נרשמים ללימודים והולכים ללמוד דברים חדשים

    אהבתי

  24. מאוד שמחתי שהתקבלת לעבודה אבל גם חששתי שמשמחה גדולה שבאה פתאום יכולה גם להתפקשש על ידי משהו כזה פתאומי שיצליח להרוס אותה. לרגע הנתון ההוא, החלטתי לא לומר את זה, לא רציתי שהשמחה שלך תיגמר בתרם משהו באמת יקרה, ובכלל לא ידעתי מה יקרה וכמה קרוב או רחוק.

    בכל מקרה, יש נשים כמוה שתמיד שואפות להיות מעל כולם, הן משיגות תארים מפוארים של פרופסורים גדולים אבל כשמופיע אדם רגיל ומגניב מטבעו כמוך, הן מבינות שכל מה שתלוי להן על הקיר בחיים לא ישתווה אליך. אז הן מקנאות ומנסות להוכיח את ההפך אבל כל מה שהן עושות זה רק לעבוד על עצמן.

    מיותר לומר שלא תתרגשי מזה, העובדה שכתבת על זה אומרת שזה כבר ריגש אותך וכבר הפריע לך וכבר חווית את זה, אז אני רק מאחלת לך להצליח להתמודד איתה בקור רוח לפעמים הבאות כי בכל זאת תצטרכי לראות אותה הרבה מאחר ואתן עובדות באותו מקום העבודה.

    תמיד איתך,
    דיאנה.

    אהבתי

      1. כל הכבוד   אני שמחה שאת לוקחת את זה ככה
        יש אנשים שאם לא מצליח להם פעם אחת או אם מישהו מלחיץ אותם לרגע קטנטן הם מיד עוזבים

        אהבתי

    1. כן אבל יש לך מושג כמה זה מפחיד, אני לא מפסיקה לדאוג שאפשל ובעוד חודש אשב ואבכה למה עזבתי את המקום הבטוח שלי ומה עשיתי לעצמי.
      המלחמה בפחד ובספקות העצמיים לא נגמרת אף פעם

      אהבתי

  25.  
    מחצית מחיינו אנו מבלים בעבודה וחשוב שנרגיש שם טוב צעד נבון לשנות ולקחת יוזמה להתגבר על הפחד זה צעד של אומץ בהצלחה במקום החדש וגם בלימודים    

    אהבתי

  26. היי יקירתי
    אני שמחה מאד שהכל מסתדר לך , על הצד הטוב ביותר , את נשמעת שונה לטובה.

    מזמן לא נכנסתי לתפוז , זה כבר לא תפוז של פעם.כותבים בשביל ה"רייטינג" ולא כמו פעם.

    אצלי הכל הולך עקום, סיימתי לטפל בתינוקת , היא נכנסה למעון ואני כבר חודשיים בבית , מצב שלא עושה לי טוב.
    לא העזתי לשלוח קורות חיים מי יקבל אותי לעבודה בגילי, אז אני עדיין מנסה לחפש בטיפול בילדים , בינתיים למרות הצמצומים אני משתמשת ברזרבה, שהיתה לי אשליה ,שאולי פעם אוכל לקנות איזו דירה קטנה.כל עצה או עזרה איך לצאת מהלוף הזה ,שבו אני נמצאת תתקבל בברכה.
    בלעדיך תפוז בשבילי רדוד, ולא בא לי לכתוב.
    בהצלחה בעבודה החדשה
    מתגעגעת מאד
    חיבוק מכל הלב
    הופ

    אהבתי

  27. הופ יש המון אתרים באינטרנט שאפשר להירשם אליהם כדי לקבל הצעות עבודה.
    לדרושים למשל יש מדור מיוחד בשביל אנשים מעל גיל חמישים ויש דרישה לאנשים שיודעים להשתמש באינטרנט, אל תזלזלי בעצמך, תיכנסי לאתרים לבקשת עבודה ותגלי שגם בגילנו אפשר למצוא עבודה.
    פשוט תקלידי בגוגל דרושים ותירשמי, חוץ מאול ג’וב כול האחרים בחינם, זה לא יעלה לך כלום ואם תתמידי בטח תמצאי משהו, יש גם טיפול בילדים ואין לי ספק שאישה דוברת גרמנית ובעלת רישיון נהיגה שלא פוחדת ממחשב תוכל למצוא תעסוקה.
    תנסי, מה יש לך להפסיד?

    אהבתי

  28. בתיה יקרה שלי
    שמחתי כל כך לראות את תגובתך.
    אני די שפופה נפשית,כאילו ואין לי בשביל מה לקום בבוקר.
    ביום חמישי האחרון נסעתי לחיפה להדביק מודעה בטיפות חלב בחיפה.בינתיים אני יורדת מהפסים , הבעיה שאני מאבדת את הבטחון העצמי שלי , התחלתי לפני חודשיים טיפול פסיכולוגי ,כדי להשתחרר מהעבר ולהתחיל דף חדש אבל זה לוקח זמן אני לא יכולה להרשות לעצמי טיפול כל שבוע אלא רק פעם בשבועיים ,דרך קופ"ח.אני בוכה הרבה והבת הגדולה שלי שדומה לאביה באופי לא מבינה מה עובר עלי וטוענת שאני פסיבית , אולי היא צודקת?
    אני לא יודעת איך זה הולך בישרא בלוג, פותחים בלוג ,האם אפשר להעביר רשומות מתפוז, ספרי לי קצת על ישרא בלוג.
    ראיתי ששינית שם.
    החודש אהיה בת 60 וזה מבאס נורא, מי יקח לעבודה מישהי בת 60, זה החשש שלי.
    כמה שהיה לי רע עם בעלי , הוא מאד חסר לי . הפסיכולוגית שלי אומרת , שיותר קשה להמשיך הלאה דווקא ממערכת יחסים שהיתה קשה.
    סליחה שהארכתי בדברי , אין לי הרבה עם מי לדבר.
    יום טוב
    אוהבת
    הופ

    אהבתי

    1. קודם כל מזל טוב על היום הולדת, גם אני חוגגת מחר יום הולדת 53.
      לצערי איבדתי את הנייד עם מספר הטלפון שלך, אני בהחלט מבינה את הרגשת חוסר הביטחון והייאוש שתקפו אותך.
      אנחנו חיים בתקופה לא נעימה לאנשים מבוגרים אבל אסור לך לאבד את האומץ, יש לפניך עוד המון שנות חיים וחבל לבלות אותן בבכי.
      עד כמה שידוע לי אי אפשר להעביר בלוג מתפוז לישראבלוג, לפתוח בלוג בישראבלוג זה קל מאוד, קל כמו בתפוז ואפשר לשים לינק לבלוג הישן וגם לינקים לפוסטים נבחרים.
      תנסי, זה יעודד אותך ותירשמי לאתרים של חיפוש עבודה, להזיק זה לא יזיק, יש להם גם טיפים איך להכין קורות חיים ולהתכונן לראיון עבודה.
       

      אהבתי

      1. רק עכשיו ראיתי את התגובה וליתר ביטחון מחקתי את המספר שלך אחרי שהעתקתי אותו כי לך תדע…
        התקשרתי אבל כנראה שלא שמעת.
        אני אנסה שוב בערב.
        עובר עלי שבוע מטורף, הכל מתהפך כל הזמן וגם הגשם הזה שמסבך הכל.
        בסוף הכל יסתדר, אני מקווה.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s