על חזירים ועכברים



זה התחיל עם התקררות קלה שהתפתחה חיש קל לסוג של שפעת, לא משהו מיוחד בימים כתיקונם של עונת מעבר, אבל לצערי אלו לא ימים כתיקונם, אחרי העיטוש הראשון כבר התחילו כל מיודעי להביט בי בעין עקומה, וכשהגדלתי לעשות וגם מחטתי את חוטמי והשתעלתי קלות אפילו בני משפחתי תפסו ממני מרחק.


מובן למה, אבל בכל זאת לא נעים.


ולא, אין לי מושג אם יש לי שפעת חזירים או לא, אבל אני מרגישה לא טוב, הראש כואב, האף דולף והגוף כואב.


למרות כל הצרות הללו אני קודם כל עקרת בית ואם, ולכן גררתי אתמול בערב את גופי המותש למטבח כדי להכין לצץרץ אוכל להשיב את נפשו כשיחזור רעב מהאימון, ובעוד אני פורסת לתומי לחמניות ומטגנת חביתה עם בצל וגבנ"צ ראיתי בזווית העין משהו זז על אדן החלון שמעל הכיור. הבטתי היטב וראיתי למרבה חלחלתי עכבר, אמנם רק עכברון קטן, אפור וחמוד, אבל בכל זאת עכבר!


אני גאה להגיד ששמרתי על קור רוח למופת, במקום לצרוח ולטפס על השולחן כמו שמקובל בעדת עקרות הבית פתחתי בזריזות את רשת ההזזה של החלון, וחיש קל סגרתי אותו היטב, משאירה את העכברון מחוץ למטבח, מופרד ממני בזגוגית החלון ועם פתח מילוט החוצה אל הגינה.


אחר כך גמרתי לטגן את החביתה, ואפילו פרסתי בקור רוח עגבנייה, סעדתי את ליבי והשארתי די והותר לצץרץ, ורק אז הלכתי להתמוטט במיטה.


מאחר והג'ינג'י שוהה אצל אימא שלו סיפרתי לו בטלפון על העכבר רק הבוקר, וגם את זה עשיתי בקיצור נמרץ כי גרוני כואב מאוד. קצת התאכזבתי מהאדישות שלו לגבורתי אבל זה טיבו של הג'ינג'י, הוא מקמץ במחמאות ונדיב בתלונות ובביקורות.


עכשיו אני תוהה אם כדאי להזמין מדביר או פשוט לשכוח מהעניין הזה ולנהוג כאילו לא היה מעולם.


חוץ מזה הכול בסדר, בשבוע הבא עוגי חוזר לחוות ההכשרה שלו, ואני מקווה שהוא למד היטב את הלקח ולא יעשה יותר שטויות.


אני עומדת לחגוג את יום הולדתי החמישים ושלוש בעוד שבועיים ועדיין אין לי מושג במה אעבוד בחודש הבא עלינו לטובה.


מאחר ולא קיבלתי תשובה מראיון העבודה אני ממשיכה לחפש עבודה במרץ. זה לא כל כך הולך, אבל תמיד יש סיכוי שבסוף כן אתקבל לעבודה שאני חושקת בה, או לחילופין אשיב את נשמתי לבורא ובכך יבוא לציון גואל,  ואפילו יזכירו אותי ברדיו כקורבן השלושים ומשהו לשפעת החזירים.


ולסיכום המצב לא טוב אבל גם לא נורא והכי חשוב – יש לי למה לצפות בעתיד.

27 תגובות בנושא “על חזירים ועכברים

  1. אוף אוף אוף – את כזאת פולניה… עושים אפצ’י אחד וחושך על פני תהום?

    אני שמח שדברים חוזרים למסלולם, הנה עוגי חוזר וצץרץ רעב והג’ינג’י אצל אמא והעכבר בגינה ובטח בגלל ההצטננות יש לך קול סקסי – מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל.

    אהבתי

  2. בואי לא נגזים
    לא כל שפעת,היא שפעת חזירים ולא כל מי שחולה בשפעת חזירים,מת
    זוגתי ובתי שתיהן חולות מהתחלת השבוע,זו בוירוס בדרכי הנשימה וזו בוירוס אחר ואני סועד אותן,מחלק תרופות,עושה תה ועוד כהנה וכהנה
    אני בטוח שגם את תבריאי וכולנו נצא במחולות

    אהבתי

    1. אני מאוד מקווה שאתה צודק, אישית אני לא מודאגת כלל אבל התגובות של הסובבים אותי מלחיצות אותי קצת, צץרץ מוכן לנסוע איתי במכונית רק אם כשהוא יושב במושב האחורי וראשו מחוץ לחלון

      אהבתי

  3. מצבי דומה למצבך,  ורק עכבר עוד לא ראיתי (אולי בגלל שהכדור נגד אלרגיה הרדים אותי מכדי שאוכל לראות אותו)   –  והידד לתושיה שגילית בסגירת החלון!  (כי זה לא פשוט להיות יותר זריזים מעכברונים קטנטנים).
    תחזיקי מעמד!

    אהבתי

  4. מזדהה איתך בעניין השיעול . אני השתעלתי למעלה משבועיים, ורק בגלל הסביבה עשיתי כל מיני בדיקות ( צילום חזה , ריאות וכו’- הכל תקין אך היה לי קשה לנשום…)
    כולם היסטריים מהשפעת הזו !

    בעניין העכבר- כל הכבוד! – אני הייתי צורחת ובורחת…

    מקווה שתתקבלי לעבודה שאת חושקת בה (:
    ובעוד שבועיים נאחל לך מזל טוב !

    אהבתי

  5. רפואה שלמה.
    יש המון חולים בעונה הזאת, זה הסתיו משום מה מביא איתו מחלות.
    גם בעלי היה חולה השבוע וגם בעבודה היו כמה חולות.

    אני מקווה שלכבוד היום הולדת תרגישי יותר טוב וגם שתמצאי עבודה.

    אהבתי

  6. כולי הערצה נוכח התמודדויותייך הנחושות מול  נחשולי החיים לסוגיהם.
    אבל הכי מהכל, העכבר!
    כמי שגרה בקומת קרקע צמודת פרדסים שנחרשו והפכו תוך שנתיים לעיר שלמה, לא אעמיד פנים שהמיקי-מאוס הזה לא ביקר גם במטבחי הצנוע.ביקר גם ביקר. אבל איפה אני ואיפה את. לא אכנס לפרטים (יש גבול למידת ההשפלה שאני מסוגלת להיזכר בה), אומר זאת כך, צופה- מהצד -יקרה: את לוקחת בהליכה.
    זהו.
    נראה לי שאת תסתדרי יפה גם עם כל השאר, ובכל אופן איחוליי לך למציאת עבודה מהירה, ולכל השאר.
    שבת שלום

    אהבתי

  7. אף פעם אל תגידי את זה! יזכירו אותך ברדיו בתור קורבן נוסף לשפעת החזירים? השתגעת? תלכי לרופא, תיבדקי, שיאמר לך מה יש לך ואיך לטפל בזה(ורוב הסיכויים שזו הצטננות רגילה בגלל עונת המעבר!), ותבריאי מהר!!! אני מבינה שמשפחתך לא תומכת בך מי-יודע-כמה בתקופה האחרונה, אבל זאת לא סיבה לשקוע כל כך למטה בתוך נפשך, תתעודדי! יש המון אנשים שאוהבים אותך ואני בניהם!אני מבינה את הלחץ בבית, ואת ההתנהגות המוזרה שלהם כלפייך, ובנוסף להכל את הלחץ למצוא עבודה בשביל לייצב ולפרנס את המשפחה, אבל החשובה בכל העניין הזה היא קודם כל – את!

    אהבתי

  8. אני לא הבנתי למה הג’ינג’י אצל אמא שלו
    ומה גם כשאת חולה- את עושה הכל בבית
    בגלל שכבר אמרת שאת מרגישה טוב- אאחל לך רק המשך חיים בריאים 🙂

    אהבתי

    1. הג’וינג’י נסע לאימא שלו לעבוד, חלק מהכוורות שלנו שם, רק שם יש מטעי אבוקדו והאמת שזה די כיף, לנוח ממנו קצת.
      עדיף שהוא לא ידבק ממני, כשאני חולה אני קצת מקטרת אבל ממשיכה כרגיל אבל כשהוא חולה…
      עדיף שיהיה בריא.
      יום אחד כשתהיי אימא תגלי שאימהות לא יכולות להיות חולות בנחת, פשוט לא יכולות.
      עוד משהו שלא מגלים לנו לפני שנעשה מאוחר מידי.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s