הרהורי סתיו

אני מחבבת את הסתיו בארץ, חוץ ממפגעי החמסינים של עונת המעבר, ארוחות החג עמוסות הקלוריות והמשפחתיות המעיקה הוא עונה נהדרת. אין ספק שהסתיו הוא העונה ההולמת ביותר את תחילת השנה – הקיץ המעיק מתחיל להיגמר, יש קרירות נעימה בבקרים, ובלילות מתחיל להיות צונן, החצבים פורחים, והיורה מרענן את האוויר ומעלה פלומת עשב ירוקה וענוגה שמתחילה לבצבץ בין השלדים החומים של קוצי הקיץ שחלף – הכול עדיין פתוח וטרי ומלא תקווה, טרם הספקנו להתאכזב מדברים שעוד יקרו בעתיד, אפשר לנשום נשימה עמוקה ולצפות לטוב שלפעמים אפילו מתגשם, ואולי השנה כן ירד שפע של גשם?


לקוות מותר, לא?


 


גם את יום כיפור אני אוהבת. כשהייתי ילדה זה היה יום משמים ונטול אירועים, אבל ככל שאני מתבגרת ככה הוא נעשה חביב עלי יותר מכל החגים. אני יודעת, יום כיפור הוא לא חג, נהפוך הוא, אבל יש בו משהו נקי ופשוט ולא עמוס בהתחייבויות והתרוצצויות.


ביום כיפור אפשר להוריד הילוך, לא צריך לצאת ולא לפגוש אנשים, לא נוסעים לשום מקום, מקסימום טיול רגלי קטן ליד הבית. אין צורך לעשות הכנות מיוחדת, לא צריך לערוך קניות, להביא מתנות, להתארח ולארח, אפשר להניח לכל החשבונות המשפחתיים הלא נעימים ולפרוש איש לביתו ולפינתו.


בשביל סוציומטים כמוני זה יום נפלא, שקט ורגוע ונטול הסחות דעת. יום שמותר במצפון נקי להתכנס בעצמך ואיש לא יבוא אליך בטענות, ביום כיפור זה בסדר, זה נכון וראוי וחבל שאי אפשר לנהוג ככה בכל שאר החגים.


 


אני לא צמה ביום כיפור, אף פעם לא צמתי, אבל מאחר והג'ינג'י צם באדיקות (למרות שהוא לא דתי כלל) גם אני אוכלת ביום כיפור בחטף משהו קל בלבד, וזה לא מפריע לי כלל, אבל על שתייה אני לא מוכנה לוותר, צמא מזיק לבריאות, מעיק על הכליות ועושה לי כאב ראש שמפריע לי לערוך חשבון נפש.


עינויי נפש וגוף זה לא אני, לדלג על ארוחה זה בסדר, אבל להתעלף מחוסר נוזלים נראה לי חסר טעם, לא רואה בזה שום יתרון, רק נזק.


לכן גם לא אבקש סליחה ביום כיפור מאיש, לא שלא פגעתי וחטאתי כמו כל בן אדם אחר, אבל אני לא רוצה שאף אחד יבקש ממני סליחה כי ככה צריך, זה סתם מביך ולא לעניין. אם מישהו מרגיש שפגעתי בו שיגיד לי בזמנו החופשי, לא צריך בשביל זה בקשת סליחה מאורגנת ביום מיוחד


חשבון נפש בין האדם לעצמו זה דווקא רעיון טוב, אבל גם אותו אני עושה כשנחה עלי הרוח, לא לפי לוח השנה.


 


מאז 73 יום כיפור קשור אצלי קשר בל ינתק למלחמת יום כיפור. הייתי אז כבר בחורה די בוגרת, כמעט בת 17 אבל עדיין תמימה וילדותית. המלחמה הזו שחוויתי כתלמידת תיכון שלא ידעה יותר מידי על מה שבאמת קורה סביבה (לא רק אני לא הבנתי, אף אחד אחר לא ידע אז יותר מידי, ואולי טוב שכך) הייתה בשביל כולנו סטירת לחי מהדהדת שניערה אותנו באחת מהאופוריה של מלחמת ששת הימים.


אני והמדינה התבגרנו מאוד מאז אותה מלחמה, אחרי יום כיפור ההוא איבדנו את התמימות ואת התחושה שיש מבוגר אחראי שמשגיח עלינו.


מאז, בסוף כל יום כיפור, אני מקשיבה לדיווחים על כל המתעלפים והמתאשפזים, שומעת את רשימת התאונות והצרות שקרו במהלך היום המיוחד הזה, מצקצקת בלשוני כמו כולם ונאנחת כמה נורא ששוב נפגעו ילדים בתאונות אופניים, ושוב אנשים חטפו התקף לב או התעלפו בגלל הצום, ומה זה הברבריות הזאת להשליך אבנים על אמבולנסים? למה אי אפשר ללדת בשקט ביום כיפור? ואחר כך משחררת ביני לבין עצמי אנחת רווחה קטנה, הנה עברנו בשלום עוד יום כיפור אחד, גם השנה אף אחד לא התקיף אותנו, הצופרים שתקו ושום קטסטרופה לא קרתה, עוד יום כיפור עבר בסדר, יחסית, אפשר לפצוח בלב קל בשנה חדשה ולהתחיל להתארגן לחג הבא. 

26 תגובות בנושא “הרהורי סתיו

  1. אני מאז המלחמה ההיא מדליק טלויזיה על CNN,מהתחלת יום הכיפורים ועד סופו
    לא רוצה הפתעות יותר,גמרנו
    ואני כמוך,לא צם ולא בטיח

    אהבתי

    1. מאחר ואני גרה ממש ליד כנף אחד אני חושבת שאני אדע אם משהו יקרה, בעיקר בצפון, עוד לפני הכתבים הזרים.
      שנאמר, הנכווה ברותחין נזהר בצוננים.
      שרק יעבור בשקט ובלי בעיות השנה.

      אהבתי

  2. יום כיפור חביב גם עלי ולא מפני שאני צמה..
    הוא נעים לי בגלל השקט שהוא משרה באוויר
    בגלל שזה מאפשר לי איזו איזו נינוחות נעימה
    כמו שכתבת…

    גמר חתימה טובה ושנה טובה

    אהבתי

  3. איתך בכל מילה.
    במיוחד ב
    "אפשר להניח לכל החשבונות המשפחתיים הלא נעימים ולפרוש איש לביתו ולפינתו."

    חבל שאי אפשר לעשות יום כיפור פעם בחודש……

    שנה טובה !

    אהבתי

    1. פתאום עלה בדעתי שרק ביום כיפור אנחנו נאלצים לעמוד פנים אל פנים מול עצמנו, בלי פילטרים של משפחה ורדיו וטלוויזיה ושאר רעשים שממסכים אותנו וחוסמים את הקול הפנימי שלנו ובעצם, מי מפריע לנו לעשות לעצמנו יום כזה של צום נפשי והתרכזות פעם בשבוע?
      אף אחד בעצם.
      כמו שיש כאלו שצמים פעם ב… אפשר גם לעשות יום של חשבון נפש ופרישה מרעש ומההמולה ופשוט לנוח ולחשוב.
      הכל תלוי רק בנו. השלווה נמצאת בתוכנו אם רק נעז להפסיק להפריע לעצמנו ופשוט לפרוש מהציבור ולשתוק קצת 

      אהבתי

  4. …לאחרונה,אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתעניינת בנשים חכמות,בעלות נסיון חיים וכושר ביטוי,ונמשכת למה שיש להן לומר וללמד אותי, בין אם הן בנות 36-כמו "דודה מלכה", או יותר,כמוך.

    הגעתי אליך במקרה,כמו תמיד,ונשארתי כי את עושה חשק רב לקרוא עוד על חייך. ביראת חרדה קלה (-האם גם אני אאכזב את חלומותי בדיעבד?),  ביראת כבוד ליכולתך להביע את עצמך טוב כ"כ, ובכלל,לחוויות שצוברים עד גיל 50,שכ"כ זרות לי עדיין. בסופו של דבר אנחנו ערימה של זכרונות, אמר בנזוגי וצדק.

    רק רציתי לומר כמה את מעניינת ונפלאה. אני אמשיך לקרוא.

    (אה,ואהבתי את הפוסט על עבודות הבית. כל כך צודקת. נגעת בחרדות שכבר עכשיו יש לי,כשאני מנסה מראש לחנך אותו ולסחוט ממנו הבטחות שיהיה ביננו שוויון…)

    שירי.

    אהבתי

    1. כל כך הרבה מחמאות

      הלוואי והייתי מרגישה כל כך חכמה כמו שנדמה לך.
      אני מרגישה בעיקר קשישה ולצערי רוב מה שלמדתי בעמל וביגע כה רב בנעורי הוא כיום לא רלוונטי, ודווקא השעות שהקדשתי למה שנראה פעם כבזבוז זמן מוחלט (קריאת ספרים אובססיבית) העשיר את אוצר המילים שלי וגורם לי להישמע כיום חכמה יותר ממה שאני באמת.

      ובקשר לעבודות הבית, נורא מעייף לרדוף אחרי בן הזוג ולבדוק כל הזמן אם לא מקפחים אותך, אם זה לא בא ממנו ואם אין לו רצון טוב (ולא תאמיני כמה הרצון הטוב נשחק אחרי ששוטפים שוב ושוב ושוב את אותם כלים ורצפות ואסלות ושאר תענוגות משק הבית) שום דבר לא יעזור.

      החוכמה היא להחליט על מה כדאי להתעקש ולא לזוז ומה אפשר לעזוב כי חבל לבזבז כוחות וזה לא שווה…
      רק את יכולה להחליט בנדון.
      בהצלחה   

      אהבתי

      1. אז ככה-

        אני גם בלאגניסטית איומה, ולא מסדרת אלא כשהמצב באמת מפריע לי
         (-כל שנה שעברה הלכתי לספריה ללמוד, במקום לסדר את הבלאגן בחדר במעונות, בטענה תמידית שאין לי זמן לזה…), וגם פמיניסטית עקשנית ומעצבנת מאוד (-קשה לי להסביר לו כמה זה כואב לי, חוסר שוויון, למשל כשאמו חושבת בכנות שהייעוד של נשים הוא לכבס. הוא רק מבין מזה שאני עקשנית.)

        אני כן מסכימה עם מי שהגיבה לך בתפוז, שנשים לפעמים מעודדות חוסר שוויון בעצמן בעובדה שהן נותנות להם להתעצל, במקום לקבוע עובדה שאין בבית משרתת…

        בקיצור,יהיו לו חיים קשים איתי…

        שירי.

        אהבתי

  5. אני מאד מזדהה עם מה שכתבת על מה שקרה לנו אחרי יום כיפור ההוא,  ועל אנחת הרווחה כל פעם כשהיום הזה נגמר,  בדיוק מאותן סיבות שציינת.  היום הזה משרה עליי אי שקט,  למרות,  ואולי בגלל,  השקט שבו.  אני שמחה שם הפעם הוא עבר בשלום. 

    אהבתי

  6. שיו… איזה מזל שגם השנה לא הותקפנו…
    בזמנו אני מניח שזו היתה טראומה לא קטנה.
    אבל נראה לי שזה היה אירוע חד פעמי. מאז יש כוננות מיוחדת ביום הכיפורים והצד השני ער לזה לחלוטין.

    אני שמח שלפחות את יכולה לנוח ביום הזה. מה אפשר לעשות בו חוץ מלנוח?

    אהבתי

  7. כיפור בארץ זה משהו שלא קיים בשומקום בעולם. השנה נשארתי בחו"ל והיינו צריכים להסתגר בבית כדי להרגיש קצת כיפור כשבחוץ עובר הטראם והמכוניות והאנשים שבכלל לא יודעים מה היום. גם אם לא צמים, גם אם לא מבקשים סליחה באופן אוטומטי – כיפור בארץ זה היום הכי מיוחד בעולם.

    אהבתי

  8. דומה ושונה.
    יום כיפור, אני מתכוונת.
    השקט, ההתכנסות אל תוך עצמנו, הצל הגדול של המלחמה ההיא שלא יסור מעלינו לעולם,החרדה. דומים.
    הצום , תפילות יום הכיפורים בבית הכנסת, המשמעות הדתית, שונים כמובן.
    אבל שתינו חיות באותה חלקת ארץ, חולקות אותן חדשות, תקוות, (גלעד שליט, שיחזור בריא ושלם, אמן!),שאיפות.
    והגיוון הזה יפה בעיני.
    עכשיו נשארו רק סוכות, שמחת תורה, ואחר כך יומולדתך. (גם שלי)
    אז חגשמח לך ורק טוב.
    ממני.

    אהבתי

  9. מותר לי לשאול לכמה זמן צמים ביום כיפור?? כלומר מאיזה שעה לאיזה שעה. כי גם אני קראתי את הדוחות על המתעלפים ולי נשמע שזה צום קשה, ולמרות שאנחנו צמים חודש שלם אני לא נתקל בתופעות כאלו.

    אהבתי

  10. אני עובדת עם כמה וכמה מוסלמים בעבודה שלי, שלא מזמן סיימו לצום חודש שלם. מה זה יום אחד מול חודש שלם? באמת שאין לנו על מה להתלונן.
    דווקא השנה הצום עבר לי מאד בקלות. אני חושבת שמזג האויר הנוח עזר.

    לגבי הסתיו אני מרגישה שיש פרספקטיבה שונה לך, שגדלת בארץ, לביני שגדלה בחו"ל. לי נראה שבארץ בקושי בקושי יש סתיו ואני מתגעגעת לסתיו של אירופה.

    אני מאחלת לך שנה שלמה – בכל העונות – של בריאות ואושר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s