קצה הקרחון

 אחרי שכתבתי את הפוסט של אתמול קרו עוד דברים, דברים די מוזרים שגרמו לי להתחיל לחשוד שבעלי היקר התחיל לרדת קצת מהפסים.


אולי גם הוא עובר סוג של גיל מעבר?


האמת, לא קל לו. מאז שעזב את הפיס השנוא עליו הוא מרוויח הרבה פחות כסף, בעיקר בקיץ, וההוצאות ממשיכות לדפוק כרגיל וזה קשה, וכבר לווינו כסף מאימא שלו, ומהורי, וממש לחוץ לנו כספית.


נשאלת השאלה למה לבזבז כל כך הרבה כסף על מזגנים אחרי ששנים הסתדרנו בלי מזגנים בחדרי הילדים?


שאלה טובה שגם אני שאלתי. נכון, השתחרר החיסכון ההוא שעשינו בזמנו לילדים, אבל מה הטעם להוציא מעל אלפיים ₪ לקניית מזגן כשרק צץרץ גר בבית?


הוא אגב מאוד שמח על המזגן ובאמת נהנה ממנו, אבל עוגי לא בבית אלא בשנת שירות ויגיע הביתה רק פעם בכמה שבועות, ולילי אמרה לי בשאט נפש שהיא שונאת מזגנים ומעדיפה מאווררים, ובאמת שאצלה אין צורך במזגן בקיץ. החדר שלה קריר מאוד ויש לה מאוורר תקרה מצוין, וחוץ מזה היא בצבא ובקושי באה הביתה.


הכול זה בעצם שטויות ורעש רקע, הבעיה היא שמשהו לא טוב עובר על ג'ינג'י. זה התחיל עוד לפני הניתוח כשאביו נפטר ואחר כך בא הניתוח ההוא … הוא מרגיש שהוא מזדקן, נעשה פחות רלוונטי, חלש יותר ועני יותר ופחות נחוץ, והדרך שלו להרגיש טוב יותר עם עצמו ולהתחזק זה להציק לי ולנסות להפחיד אותי.


גם בעבר כשרבנו מאוד הוא היה מאיים עלי בגירושין, ופעם זה באמת נורא זעזע אותי והפחיד אותי, אבל כמה אפשר?


גיליתי להפתעתי שכלל לא נחרדתי ולא נלחצתי מרעיון הפרידה ממנו, אפילו לא ניסיתי כדרכי תמיד לפייס אותו ולשכנע אותו לסלוח לי, ועל מה בעצם היה עלי להתנצל?


אני לא יודעת מה לחשוב יותר על כל מה שקרה מרגע שהוא הסתלק אתמול בזעם נוראי מהבית, אבל עובדה שהוא לא הגיע בסופו של דבר לאימא שלו – שבטח אמרה לו לא לבלבל את המוח, לחזור הביתה ולהתפייס איתי – ולכן הוא נסע להורי, סיפר להם שאנחנו כנראה מתגרשים, לקח את לילי הביתה ובדרך חזר וסיפר לה שהוא עומד להתגרש ממני.


אימא שלי סיפרה לי בטלפון שהוא היה מבולבל ודיבר בהתרגשות עצומה, וכמעט בכה, אבל איש לא הבין מה בדיוק הוא רוצה ומה הוא מתכנן לעשות. הורי היו מוטרדים ונדהמים מהופעתו הפתאומית ולא ידעו מה קורה, באמת חבל שהוא עירב אותם בכל העניין הזה.


גם כשהוא חזר הביתה הוא המשיך לקשקש ולאיים, מצד אחד מנסה לעשות רושם החלטי ונחרץ, ומצד שני היה ברור שהוא לא ממש רוצה לעשות מעשה אלא רק לאיים ולזעזע. הקשבתי לו מדבר עוד ועוד, מפזר קשקושים חסרי טעם וכאילו מתחנן, תחזיקו אותי, ושתקתי, שואלת את עצמי מה עובר עליו.


יותר מאוחר שאלתי את לילי אם לדעתה אבא לא השתגע קצת, והיא הודתה בחוסר נוחות שכן, גם היא מרגישה שהוא קצת מחורפן, אבל היה ברור שלא נוח לה לדבר על הנושא ולכן הנחתי לה.


אחר כך הוא רצה ללכת לישון בחדר של עוגי שלא היה מסודר ונשכב על המיטה שלו למרות שלא הייתה אצלו כרית ולא שמתי סדין על המזרן.


להפתעתי הוא השתכנע בקלות ללכת לישון במיטה שלנו ולמרות שהיה עייף המשיך לדבר עוד ועוד… כל כך לא אופייני לו להתנהג ככה… באמת מוזר. אחר כך נרדמנו ולפנות בוקר התעוררתי עם כאב בטן, סימן בדוק אצלי ללחץ נפשי. הדלקתי את המחשב וגלשתי קצת ואחר כך חזרתי לישון, אבל הוא נשאר ער וראה טלוויזיה, דיברנו קצת והכול היה מאוד רגוע ומנומס ויום יומי למרות שהוא המשיך לדבר על גירושין ופרידה וכל הזמן הייתה לי תחושה שהוא כאילו שולח בלוני ניסוי לבדוק איך אגיב… הכול כל כך מוזר…


גם ההתפרצות שלו וההתקף הזעם היו כל כך לא הולמים ולא במקום, כאילו הוא רק חיכה לאיזה בדל סיבה לעשות סצנה.


אני ממש לא מבינה מה קורה סביבי. יש לי הרגשה שכל מה שקרה הוא רק קצה הקרחון ומתחת לפני המים קורים דברים מסתוריים שאני לא יודעת עליהם כלום, מין אינטואיציה כזו שלוחשת לי שהוא מנסה בכוח לעורר משבר ביחסים שלנו ואני לא מבינה למה, אולי הוא פשוט עייף ושחוק ונמאס לו לסחוב את העול הכבד הזה של החובות והעבודה והצרות? יכול להיות שזו הדרך שלו להשתחרר מהמשא הכבד ואולי כבר מחכה לו מישהי אחרת באיזה מקום?


יכול להיות, גם אני די מותשת ויש בי חלק שמבין ומזדהה עם הרצון לברוח, אבל הדרך שבה הוא עושה את זה  מכוערת ונבזית ואחרי כל מה שעברנו יחד זה פשוט לא הגון ויש לי הרגשה שהוא יודע את זה ומרגיש לא נוח ובכל זאת ממשיך עם ההבלים שלו.


אני לא נותנת לזה להלחיץ אותי וכלפי חוץ אני רגועה ויציבה ולא מתרגשת, אבל האמת שאני נורא מודאגת ממצבו הנפשי, זה מדאיג אותי יותר מאשר מגירושין שיהיו או לא.


ועכשיו הוא מסרב לפתוח את המכון, אומר שלא אכפת לו שנמכור הכול… זה כל כך לא מתאים לבן אדם שחשבתי שאני מכירה….


משהו קרס בו וזה לא כי הערתי לו שלא יאכל בצל במיטה, זה משהו עמוק וחמור יותר ואני באמת לא מבינה מה ולא יודעת מה יהיה איתנו בעתיד.

38 תגובות בנושא “קצה הקרחון

  1. אני מציע לא לחמם את המצב יתר על המידה
    אבל   לבדוק באינטרנט למשל על זכויותייך כאשה שעומדת להתגרש
    ולפנות מחר על הבוקר למגשר או מגשרת שקרובים למקום מגורייך כדי לבדוק את מצבך המשפטי במידה ותרצו להתגרש ואת זה לעשות לפני שבמצבו הוא יחליט לעשות צעד  שיגביל את סיכוייך לקבל את הזכויות המגיעות לך.
    ואני אומר ללכת למגשר שלוקח הרבה פחות כסף מעורך דין שיחמוס את הכסף שאין לכם
    ואם את מרגישה שותפה זוות זכויות,לכי תתפעלי את הכוורת ותרוויחי קצת כסף בלעדיו

    אהבתי

    1. אני באמת צריכה לחפש מישהו שייעץ לי מה לעשות במקרה כזה אם כי נראה שהכל נרגע בינתיים.
      מצד שני מאוד לא נעים לחיות ככה, עם איום תלוי כל הזמן באוויר.

      אהבתי

  2. מה אנחנו יכולים להגיד? נראה לי שאת בעצמך לא מבינה מה קורה אז בטח שאנחנו לא, ביחוד שאנחנו לא שומעים את הצד שלו.
    ואני אומרת את זה לא בגלל שאני לא מקבלת את התאור שלך, אלא שלפתור את המצב צריך כנראה אדם שלישי שיקשים לשניכם. אולי מגשר כמו שטליק אומר, ואולי טיפול משפחתי (מה שמתאים לאיך שאת מתארת אותו: רוצה לדבר, רוצה שיקשיבו לו).

    אהבתי

    1. הצעתי את זה אבל הוא מסרב

      אני מניחה שהוא יודע שאם יפרוש את טענותיו נגדי יצא די דביל, אפילו אימא שלו לא הסכימה איתו והיא בדרך כלל בעדו.
      ובעוד חודשיים יש לנו שלושים שנות נישואין… לפני שלושים שנה הוא היה הרבה יותר נחמד

      אהבתי

  3. מעבר לכל הבלבול וחוסר הידיעה – יש שאלה אחת קטנה שאת לא ממש עונה לה – מה את רוצה? כלומר לא ברור לך מה הוא רוצה אבל האם ברור לך מה את רוצה?
    ואולי , את כמו הוא, כמו רבים אחרים (אני :- ) ) כל כך עסוקים בהשרדות שאין לנו זמן אפילו להגדיר בקשות?
    אז אחרי שטליק נתן לך את העצות הכי חכמות (לדעתי) אני הייתי מבקשת שתקחי לעצמך רגע ותגדידי – לעצמך – מה בא לך. ואז אולי אולי הדברים יראו אחרת.

    שלך,
    Aליזבת

    אהבתי

    1. מה שאני רוצה זה לקבל יחס הוגן, זה הכל.
      שלא ישפילו אותי ויאיימו עלי ויפילו עלי אולטימטומים חסרי היגיון ובלי ריח של בצל בחדר השינה בבקשה

      אהבתי

  4. ואני בכלל אומרת משהו מכיוון אחר – אולי באמת קורה לו משהו נפשי עמוק? משהו פסיכיאטרי? אולי לבדוק בכיון הזה? כי כפי שכתבת גם לילי חושבת שמשהו עובר עליו.
    מחבקת אותך ומקווה שהימים הבאים יהיו בהירים יותר !

    אהבתי

    1. אין ספק שלאחרונה עוברים עליו דברים לא טובים.
      משבר גיל החמישים ומות אביו שהוא היה קשור אליו מאוד וניתוח קשה שהוא מתמודד עם תוצאותיו עד היום בצירוף בעיות כספיות ….
      קשה לו ובמקום לפתור את זה יחד איתי הוא נלחם בי כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו.
      גבר טיפוסי

      אהבתי

  5. איני חושבת שיש לו בחורה מהצד- זה לא מתאים למישהו שמתנהג..

    אייייףףף, איזה מצב!

    אמא שלי גם אמרה פעם שהיא רוצה ורוצה להתגרש.. ובסוף היא החליטה.. שמה הוא יעשה לבד אם הוא לא יודע כלום? איך הוא יסתדר??

    תמיד יש מריבות בבית.. על זה שלא עוזר.. או שהוא לא עושה נכון…
    אני מכירה את המצב כנקודת צפיה מהצד..

    אבל.. מה את רוצה? כמו שאליזבט מעלי שואלת…

    אהבתי

    1. רוצה שקט ושלווה ולא שישבו לי על הראש ויציקו בלי סוף וגם קצת נימוס כלפי לא היה מזיק, מילה טובה פה ושם, קצת הערכה…
      נמאס לי לקבל כל הזמן רק ביקורת ואיומים ועלבונות.
      פעם זה לא היה ככה והמצב הדרדר עם הזמן, חבל

      אהבתי

  6. אנשים שנמצאים במשבר לא בדיוק בוחרים את הדרך שבה הם מתנהגים
    זה יוצא כמו שזה יוצא
    בלי פילטרים
    זה לא קל.
    אני אגיד בזהירות רבה שנדמה לי שעובר עליו משהו. את מזהה נכון. הוא זקוק לעזרה. למישהו דבר איתו. יש שירות פסיכולוגי בכל קופת חולים במחיר שווה לכל נפש. תציעי לו. בעדינות
    וגם אני מסכימה אך שהבצל – היה רק קצה הקרחון

    את יודעת, כשקראתי את מה שכתבת. יותר מכל הרגשתי שאישך זקוק כרגע לחיבוק.

    אהבתי

      1. כרגע את לא יכולה לשמש בתפקיד הזה בגלל המתח ביניכם
        יש מישהו אחר שהוא מדבר איתו? שיש לו קשר טוב איתו?
        אמא שלך? אחותך? חבר טוב שלו?
        האחות במרפאה אצלכם במושב?

        תנסי דרך מישהו אחר…

        אהבתי

      2. זו אחת הבעיות שלו, אין לו ממש חברים, הוא אדם סגור עם המון מכרים שטחיים אבל אף חבר אמיתי.
        אפילו עם אחיו הוא לא בקשר טוב, מאז שאבא שלו נפטר הוא די בודד ואותי הוא לא מחשיב כידידה, רק ככוח עזר בבית שאפשר לחלק לו פקודות ולפרוק עליו כעסים אבל לא לדבר איתו.
        עכשיו הוא כבר רגוע והוא מתנהל כמו תמיד, כאילו שלא היה כלום…
        אם אני אזכיר מה קרה רק אתמול היא יתפלא ויתרגז שאני חופרת ומציקה למה לדבר על זה בכלל?
        לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה רק הוא או שכל הגברים כאלה אטומים ומנותקים.

        אהבתי

      3. למה? כי הוא במצוקה
        והוא לא במצב טוב.

        עזבי עכשיו את החשבונות האישיים ביניכם
        תמיד תוכלי להתחשבן איתו
        כשהוא יחזור להיות הוא
        ההזדמנות הזו תהיה קיימת כל הזמן אם תרצי.

        אהבתי

      4.  פשוט אין לי כוח יותר….
        אולי כי אני חולה היום?
        לא יודעת, אבל לאחרונה פשוט נמאס לי לסחוב הכל על הכתפיים, כל כך הרבה שנים עשיתי את זה וכולם כבר התרגלו שככה זה, נראה מה יקרה אם אני אפסיק להיות תמיד החזקה והחכמה והבוגרת?
        גם לי יש בעיות וצרות ומחלות, אם אני לא אתחשב בעצמי אף אחד אחר לא יעשה את זה.
        ואני כבר מכירה את הראש שלו, חלק גדול מהכעס שלו הוא בגלל שהוא מרגיש שלאחרונה פשוט לא אכפת לי יותר ואני כבר לא מודאגת מרעיון הפרידה.
        עכשיו הוא נזכר להיות נחמד ומנומס, ועל זה אומרים – מעט מידי ומאוחר מידי

        אהבתי

      5. לא מסכים.
        אני מבין את ה"אין לי כח", אבל אם זה מעט או מאוחר או שניהם, זה תלוי בהחלטה שלך.
        את יכולה לנצל את המצב החדש, כמנוף לשינוי במערכת היחסים כולה.

        }{

        אהבתי

      6. בטח שמותר לך, אין כאן דיון על זכויות או חובות.
        ניסיתי להציג או להציע, שאת "יכולה", אם את רוצה, להשתמש בסיטואציה החדשה, כמנוף לשינוי.
        דווקא בגלל שלא מפחיד אותך, דווקא בגלל שהאיום איבד מכוחו, את יכולה לגרום לו להשקיע יותר.

        יודעת מה, אכתוב זאת אחרת, כך:

        אולי אני טועה, אבל זה מה שאני הייתי עושה.

        אהבתי

  7. לדעתי
    הוא צריך טיפול, אפילו אולי תרופות. אולי תנסי להביא אותו לפסיכיאטר, יש בריאות הנפש בקופ"ח, ואם לא ילך לפחות לרופא משפחה. אבל זה פחות עוזר. אני ניסיתי לשכנע את הב. שלי שיקבל תרופות לכמה זמן, עם הזמן זה מסתדר, אבל לא הצלחתי. הם לא ילדים קטנים, אי אפשר לקחת אותם בכח לרופא.
    מאחלת לך הרבה כח והצלחה.
    ברני

    אהבתי

    1. ברני, יש לי הרגשה שאנחנו נפשות תאומות וככה גם הבעלים הדפוקים שלנו.
      הם כל כך מנותקים מהרגשות שלהם שזה פשוט מעורר רחמים.
      להעלב מבן אדם כזה זה כמו להעלב מילד קטן ורגזן, חבל רק שהם לא חמודים כמו ילדים

      אהבתי

      1. מסכימה אתך בכל מילה. יש לי שתי הערות:
        עם ילד קטן את לא………………
        עשיתי טעות חמורה, וכנראה גם את. הייתי חברה לדרך ולא שיחקתי את העדינה והמסכנה. אני מקנאה בנשים ה"עדינות" שבוכות, ונפגעות מכל מילה ואז כל המשפחה כולל הבעלול רוקדים לידן. לרוב נשים אלה לא כל כך עובדות מחוץ לבית כי הן חלשות. את עם הדלקת פרקים שלך ואני עם הגב הדפוק לא רגישות ואפשר ל……. עלינו.

        אהבתי

      2. כן, אני מסכימה.
        לא הקפדתי על כבודי עוד לפני שהתחתנו, הייתי חברמנית והרשיתי לו לזלזל ולפגוע ותמיד סלחתי ושכחתי וכיום שלושים שנה אחר כך כשאני כבר לא הצעירה היפה שהייתי אין לו יותר שום סיבה להתייחס אלי בצורה מכובדת.
        כיום אני כמו רהיט שחוק ומשומש בבית, משהו שלוקחים כמובן מאליו.
        הוא מעורר סקנדלים איומים אם נראה לו שאני חלילה מזלזלת בכבודו אבל לו מותר לרמוס אותי ואת הרגשות שלי כל פעם שמתחשק לו…
        את אשמה כמו שאומרת לי חמותי בכל הזדמנות, הפעם לשם שינוי היא צודקת.
         

        אהבתי

    1. הוא ללא ספק חווה משבר, לא נוח לי להיכנס פה לפרטים אבל אם אתה יודע מה תופעות הלוואי של כריתת ערמונית אתה בטח מבין לבד…
      זה משבר גדול ובעיות כספיות רק מוסיפות שמן למדורה אבל למה להוציא את זה עלי?
      גם לי קשה עם זה והוא לא צריך לרמוס אותי כדי לנסות לשפר את ההרגשה שלו, ובכל זאת זה מה שהוא עושה

      אהבתי

    1. עכשיו זה קצת יותר טוב, הוא נרגע קצת אבל לך תדע מתי שוב תבוא לו הג’ננה.
      קשה לחיות ככה, ואני עייפה מאוד מהעניין הזה.
      אני רוצה חזרה את הגבר שהתחתנתי איתו

      אהבתי

  8. המצב קשה.

    אני אישית מאמין שאם אי אפשר להתקדם עדיף לשבור גבולות ולנסות חיים חדשים. זה לא קל, וזה כרוך בהמון עלויות שלא בטוח שיש לכם, ויש חוסר וודאות, אבל אולי זה יותר טוב מהמצב שלך כיום???

    תחשבי על זה, אני בדעה שפרידה וגירושין הם לא תמיד דבר רע, ואני מדבר כעו"ד שליווה הרבה זוגות בתהליך זה.

     

    אהבתי

    1. אנחנו יחד כמעט שלושים שנה ורוב השנים שלנו יחד היו טובות, רק לאחרונה הוא הדרדר וזה לא באשמתי ואולי לא גם באשמתו אבל עובדה שפתאום הוא יורד מהפסים ואני אף פעם לא יודעת מתי זה יקרה.
      אני באמת לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב, ממש לא יודעת.
      יש עדיין הרבה ימים טובים ופתאום התפרצות…
      זה מאוד קשה לחיות ככה, מאוד מעיק.

      אהבתי

    1.  זה שיש לי למי לספר ואת מי לשתף מועיל לי מאוד ומעודד אותי.
      חבל שלבעלי אין עם מי לדבר ושבמקום להתייחס אלי כאל שותפה וחברה הוא נלחם בי, ההפסד הוא של שנינו

      אהבתי

  9. אני מוסיפה לדברי גליה בתגובה למעלה-
     כולם כבר נתנו לך עצות , ואני  מקווה שתמצאי את הדרך הנכונה.
     צריך איכשהו להביא אותו לידי שיחה -אם לא איתך- אפילו עם רופאת המשפחה והיא תאמר או תייעץ אם הוא זקוק לעזרה מקצועית .
     כל טוב ובהצלחה

    אהבתי

    1. את צודקת אבל אני לא מאמינה שאני אצליח לגרום לו להבין את זה.
      הוא בן אדם מאוד מיושן ומקובע בדעות שלו.
      יש ביני לבינו הבדל של חמש שנים בלבד אבל לפעמים אני מרגישה שהוא שייך לדור אחר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s