ביום חמישי תהיה בערוץ שתיים תוכנית על הפרעת קשב. יופיעו שם בטח פסיכולוגים ורופאים, מורים, ילדים והורים, וגם מפורסמים כמו אברי גלעד ודנה ספקטור שסובלים מהפרעת קשב, ולכולם בטח יהיו תובנות מרתקות והסברים מעניינים ומן הסתם שוב יהיה ויכוח גדול על ריטלין…
כל השבוע היו פרומואים לתכנית הזו והיום יעל דיין העלתה אייטם על התוכנית וראיינה את דנה ספקטור, אבל אני שמעתי רק חלק קטן מיומן החדשות שלה כי הבחור שאני עובדת איתו מתקשה להאזין למה שהוא מגדיר – תוכניות חופרות – ובעיניו כל דבר שלא כולל מוזיקה רועמת ומינימום דיבורים הוא תכנית חופרת.
היום איבדתי את סבלנותי ואחרי שכל השבוע אני נאלצת להתמודד עם הטעם המוזיקלי שלו שקעתי בשתיקה רועמת וכשהוא שאל אותי למה אני שותקת כל הזמן אמרתי לו את האמת – שנמאס לי להקשיב לתוכניות שהוא מקשיב להן ברדיו, ושזה עינוי בשבילי לעבוד איתו בגלל סוג התכניות המעצבנות שהוא מאלץ אותי לשמוע, ושלא יקרה כלום אם הוא יקשיב פעם גם ליומן חדשות, אולי הוא ילמד משהו מעניין וחכם יותר מהשטויות של דידי הררי שהוא מעריץ כל כך, וגורמות לי רצון לדפוק את הראש בקיר.
להפתעתי הוא נכנע והסכים להעביר מגלגל"צ ליומן של יעל דן וככה הצלחתי לתפוס את הזנב של הראיון עם דנה ספקטור, חפרנית לא קטנה בזכות עצמה, שנשבעה שבהריון השני היא לא תעשן כדי שחלילה לא יצא לה ילד עם הפרעת קשב.
אני רואה את הבת המתוקה שלה ב'מחוברות' ורוצה להרגיע אותה, עד כמה שאני מבינה לילדה של דנה אין הפרעת קשב, ואני מבינה די הרבה לצערי בתחום הזה כי אני חיה כבר שנים עם צץרץ ההיפר אקטיבי שסובל מהפרעת קשב חמורה, וגם עם עוגי אחיו הגדול שמתמודד עם ליקויי למידה חמורים עוד יותר, אבל הוא לכל הפחות לא היפראקטיבי כמו אחיו הצעיר.
הילדים האלו שלא מסוגלים להתרכז וללמוד אומללים מאוד, ואנחנו, שחיים לצידם, סובלים עוד יותר. אף אחד לא יודע למה הם כאלה, אולי הסיבההיא באמת התקופה בה אנחנו חיים?
אולי בגלל זה אני שגדלתי בזמנים שלווים יותר, בלי טלוויזיה מטרטרת ברקע, רק עם ספרים שעוטרו במעט תמונות, ועיתונים לא צבעוניים, ומבחר מצומצם מאוד של כל דבר, מסוגי יוגורט ועד בגדים, נעלים, סרטים ואפשרויות בילוי, לא לוקה בהפרעה הזו?
אני מתגעגעת לילדותי הרחוקה והמנומנמת ווצר לי שכיום הילדים חיים בתוך סחרחורת לא רגועה ומאיצים בהם להתבגר מהר ככל האפשר, ולרדוף אחרי החידושים המסעירים שתוקפים אותנו מכל עבר.
נכון, היה משעמם יותר אז, אבל הרבה יותר שקט ורגוע. בילדותי היה לי שפע של זמן לחשוב טוב על כל דבר, לקרוא כל ספר לפחות שלוש פעמים, ללמוד ולחקור כל תמונה בקפידה, לחלום בנחת, ולהתבגר לאט לאט, לפי הקצב שלי, ובעיקר אני מתגעגעת לשקט שהיה אז.
נדמה לי שלפני ארבעים שנה היו בעולם אוקיאנוסים של שקט שהתייבשו מאז והם חסרים לי מאוד כיום.
מאז שצץרץ המתוק שלנו נכנס לחיי הכול התחיל לזוז מהר מידי ונעשה רועש וזריז יותר. יש לי מעט מאוד שלווה כשהוא בבית, וככל שהוא הולך ומתבגר ותופס יותר נפח בעולם (מדהים כמה שהוא גדל וגבה לאחרונה, הילד הקטן שלנו, שרק יהיה לי בריא) אני, עם כל האהבה שלי כלפיו, סובלת יחד איתו מההיפר אקטיביות שלו שמתבטאת בתנועה בלתי פוסקת, בהמון רעש ומהומה שהוא מקים סביבו, ובקשיים הנוראיים שלו להתרכז וללמוד גם כשהוא מאוד רוצה בכך.
הוא החליט להוציא רישיון נהיגה בחופש, והוא מתמיד בכך בעקשנות ראויה לציון. השיעורים המעשיים קלים לו מאוד והוא נהנה מאוד הנאה גדולה, אבל הוא מקדיש כל כך הרבה אנרגיות ללימוד תיאוריה עד שהלב נשבר.
ג'ינג'י שמנסה לעזור לו ויושב איתו שעות על הלימודים סיפר לי בסוד שהילד בחן את עצמו בעזרת המחשב אחרי שחרש כמה ימים על הספרים ונכשל במבחן, ומרוב עגמת נפש פרץ בבכי, ומדובר בילד גאה עם המון כריזמה וקסם אישי ועם אישיות חזקה מאוד, אבל הכישלון הזה שבר אותו.
הוא ינסה שוב ושוב עד שיצליח, אבל לראות ילד נבון כמוהו שלא מצליח לעבור מבחן כה פשוט שאני וגם לילי עברנו בקלות אחרי שהקדשנו לו רק כמה שעות שינון … הלב נשבר.
ולכל המודאגים מהריטלין שגורם כאילו להתמכרות, עובדה שצץרץ מסרב ביוזמתו לקחת ריטלין מחוץ לשעות הלימוד בבית ספר ולא סובל משום תופעות של גמילה מסמים. חוץ מזה שהוא פשוט מתקשה להתרכז בלימוד ולזכור מה שהוא קורא שוב ושוב ושוב…. אין שום נזק בהפסקת הריטלין.
אישית הייתי שמחה אם הוא היה מניח ללימוד התיאוריה והנהגות כי לדעתי הוא אימפולסיבי מידי בשביל לנהוג אבל אני לא מסוגלת לעמוד בפני הרצון החזק שלו וחוששת שהביטחון העצמי שלו יתרסק אם נאסור עליו ללמוד נהיגה כמו שאר חבריו והאמת, אני פשוט אובדת עצות בקשר לילד הזה שהוא כבר לא ממש ילד אבל עדיין לא בוגר ולא יודעת איך לעזור לו ולנו.
בזמנו חשבתי שהוא יצליח להגיע בקלות לבית הספר המיוחד שהוא משתוקק ללמוד בו אבל לרוע המזל המאבחנת שהייתה צריכה לבחון אותו אושפזה והמבחן נדחה ובינתיים נסגרה ההרשמה אלא אם כל מישהו יתחרט ולא ילך ללמוד שם…
אם המזל של צץרץ לא אתפלא אם זה יקרה בסוף.
זה לא היום,זה מחר
אהבתיאהבתי
היום במרחק 40 שנה מילדותי,אני לא חושב שהייתי לי ילדות נחמדה בגלל שלא היה טלויזיה או מחשב
בחוץ היה כייף,שיחקנו בלי סוף למטה,היו הרבה ילדים וכו’ אבל בבית זה היה אחרת
היום אני יודע שהייתה לי הפרעת קשב אבל החלק של הדיסקלקוליה היה גדול יותר ולא יכולתי ללמוד
וההורים חשבו שאין לי חשק ללמוד,שאני מתעצל או לא רוצה וזה היה סיוט
הרטאלין עזר מאוד לבת שלי בתקופה שהיא לקחה אותו
היום אנחנו יודעים שרטאלין לא עוזר לחלק הדיסקלקולי
אני בטוח שלו היה רטאלין בזמני,זה היה יכול לעזור עד החלק הדיסקלקולי
והקטע שהחיים שלי בילדות היו הרבה יותר קלים לו מורי והוריי היו מזהים שמשהו לא בסדר וזה ממש לא נובע מעצלות
אבל זה מה יש והיום אני משגיח מאוד שייתייחסו בהתאם לאיבחונים לבת שלי
וזה שכרי
אהבתיאהבתי
ועדיין יש כאלו שנרתעים מריטלין ולא מודעים ללקויי הלמידה של הילדים.
חבל
אהבתיאהבתי
אני ממש לא חושבת שהיתה לנו ילדות משעממת. ילדות אחרת, בוודאי. אבל אנו היינו שורצים בחוץ, משחקים בתופסת, קלאס, גומי ועוד….
והיה כיף. גם ספרים היו..ומוסיקה.
ואני חושבת שאז לא איבחנו בכלל כאלה עם "קשיים". היום זה יותר מידי מודרני.
אהבתיאהבתי
היום אולי מאבחנים יותר מידי אבל פעם ילדים שסבלו מקשיים שלא באשמתם קיבלו סטיגמה של מטומטמים וחייהם נפגעו מאוד בגלל הרגשתם שהם לא חכמים ולא מסוגלים.
אהבתיאהבתי
ואולי גם אני הייתי כזו. בתיכון נשארתי כיתה. גם ביסודי היו "בעיות"…ואוניברסיטה סיימתי אך לא בהצטיינות יתרה…
אהבתיאהבתי
הפרעת קשב וריכוז זה משהו שנשאר אתך לכל החיים וגם כיום את יכולה ללכת לאבחון ולברר מה הבעיה.
אגב, גם אני נשארתי כיתה אבל כל הסימנים מראים על כך שפשוט השתעממתי ולא רציתי ללמוד.
שנה אחר כך חזרתי על אותה כיתה בבית ספר אחר והצלחתי הרבה יותר.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שהפרעת קשב זאת לא בעיה של הילד אלא בעיה של מערכת החינוך. יש לי אחיין מקסים, מתוק וחכם שסובל מהפרעת קשב. הוא כל כך מתאמץ להצליח שפשוט נקרע הלב לראות אותו. הוא באמת ילד טוב ואין לו בעית התנהגות אבל יש לו מה שקוראים "קוצים בתחת". הוא התחיל לקחת ריטלין כי למורה שלו הפריע לראות אותו זז בכסא. היא עשתה לו את המוות, כמו שאומרים. פשוט ירדה לחייו. זה נשמע לך הגיוני?
ההורים בקשו שיאפשרו לו לצאת החוצה להתרענן כל פעם שהוא מרגיש צורך, אבל המורה (הוא לומד בבית ספר יסודי) אמרה שזה בלתי אפשרי, כי יש בכיתה עוד שלושים ומשהו ילדים, ואי אפשר שהוא יקבל יחס מיוחד. לדעתי, זה שורש הבעיה. מערכת החינוך לא יודעת להתמודד עם העובדה שכל ילד הוא יחיד ומיוחד. מבחינת המערכת הילדים צריכים להתאים את עצמם למסגרת כי המערכת לא מתאימה את עצמה לילדים. זה אבסורד.
פעם אמר לי פסיכולוג שמתמחה בהפרעות קשב, שהילדים האלו רק צריכים לשרוד את מערכת החינוך, כי "החיים האמיתיים" דווקא מעדיפים אנשים שיש להם הפרעת קשב. אולי זה ינחם את צץרץ.
אהבתיאהבתי
החיים האמיתיים מעדיפים אנשים שיודעים לקרוא ולכתוב ויש להם תעודות לימוד
בלי ריטלין הוא לא היה לומד לקרוא ולא מצליח לסיים אפילו בית ספר יסודי.
לא מספיק שהדודה והסבתא חושבות שאתה מתוק, אתה צריך להיות מסוגל להצליח במבחנים.
אהבתיאהבתי
כרגיל אצלך, צורבת, כל מילה מדוייקת.
הריטלין עוזר לילדים, שמה לעשות נימצאים במערכת החינוך, כי ככה זה בעולם המודרני, למצות את הפוטנציאל שלהם.
כל יפה הנפש שמתנגדים לריטלין, לא יודעים, לאושרם הרב, על מה הם מדברים.
אהבתיאהבתי
אם יורשה לי, נראה לי שאת האמהות לא באמת יודעות כי לא עברתן את זה בשרכן, אלא חוויתן דרך מישהו קרוב.
לי יש לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז ומעולם לא השתמשתי בריטלין ואני גם לא אשתמש. אותו כנ"ל אחי.
אהבתיאהבתי
אני לא מתנגדת לריטלין.
אני מתנגדת למערכת שלא יודעת להתמודד עם ילדים שלא לוקחים ריטלין.
אני מתנגדת למערכת שקובעת מבחנים שילדים לא יכולים להתמודד איתם בלי לקחת ריטלין.
אהבתיאהבתי
לפני בערך שנתיים ראיינתי אישה לצורך כתבה בעיתון. לאישה הזאת יש לקויות למידה מאד רציניות, אבל בגלל שהיא חכמה היא הצליחה להסוות אותן ועד כיתה ו’ אף אחד לא ידע שהיא לא יודעת לקרוא ולכתוב. היו לה כל מיני טריקים, למשל היא הייתה מבקשת מאמא שלה שתקריא לה את הפרק בתנ"ך שהיה צריך ללמוד לבית ספר, והיא היתה זוכרת אותו בע"פ. כשביקשו ממנה להקריא שעורים מהמחברת היא היתה מקריאה מהדף הריק. רק בכיתה ו’ שמו לב שיש לה בעיה ואחר כך היא אובחנה כסובלת מהפרעת קשב וריכוז, דיסלקציה ודיסגרפיה קשה. בכיתה ו’ היא למדה לקרוא, אבל בחופש הגדול בין כיתה ו’ לז’ היא שכחה הכל, והיתה צריכה ללמוד הכל מהתחלה, ואחר כך כשהיא היתה בצבא היא עוד פעם שכחה הכל.
היא ספרה לי שהפרעת הקשב שלה כל כך חמורה שהיא צריכה לקחת ריטלין כדי ללכת לראות סרט בקולנוע.
אבל הבחורה הזאת חכמה, ובזמן שראיינתי אותה היא עמדה לפני סיום לימודי תואר שני! איך היא עשתה את זה? היא לא ידעה להסביר לי, רק שהיא קיבלה הרבה תמיכה מהמשפחה שלה ומהאוניברסיטה.
אם את רוצה אני יכולה לחפ
אהבתיאהבתי
נכון שכל ילד הוא יחיד ומיוחד
אבל תחשבי על מצב שבו מורה אחת צריכה להתמודד ב-45 דקות עם המיוחדות של 30-40 ילדים בכיתה.
זה בלתי אפשרי גם אם היא המורה הכי טובה בעולם.
אהבתיאהבתי
נכון. בגלל זה כתבתי שזו בעיה של מערכת החינוך, לא של המורות.
אהבתיאהבתי
קודם הכל, היום מבחן התיאוריה בכלל לא פשוט. למעשה, הוא אפילו יותר מסובך מבגרות במתמטיקה 5 י"ל. כן כן, אבא שלי בחן את החומר ואמר שהוא לא היה עובר את המבחן הזה. 95% נכשלים. בן דוד שלי עבר רק את השביעית. חברה שלי שנחשבת לתלמידה מצטיינת לומדת כבר חצי שנה.
מישהי כנראה לא מעודכנת.
לגביי לקויות למידה, גם לי יש. אני חושבת שהבעיה היא שיותר מדי היום משתמשים באבחונים שלא לצורך ואז מי שבאמת צריך הקלות זוכה ליחס מזלזל. חוויתי את זה על בשרי.
אהבתיאהבתי
אם את אומרת מי אני שאתווכח.
אהבתיאהבתי
נדמה לי שהדבר החשוב ביותר בכל מערכת משפחתית היא אהבה.
ונראה ששלושת ילדייך זכו בפכים גדולים של המצרך הזה.
אני משער שאת הבונוסים תקצרי בשנים הבאות.
אני יודע שילדים בני 17 לא מבינים את זה, אבל בוגרים בני 25 מבינים היטב.
אהבתיאהבתי
אנחנו אוהבים אותם מאוד והם יודעים את זה אבל הבעיה של הליקוי הזה היא שהוא פוגם בהערכה העצמית של הילד והורס לו את הביטחון בעצמו.
אנחנו כהורים צריכים לעמוד כחומה בצורה נגד ההרגשה הזו של חוסר ערך, לעודד אותו כל הזמן ולחזק אותו ולהדגיש את הנקודות החזקות והמוצלחות אצלו.
זה אתגר לכל המשפחה ואני מקווה שהילדים יצליחו בחיים ויהיו מאושרים למרות כל הקשיים שעמדו בפניהם.
אהבתיאהבתי
אנחנו עוברים בשביל החיים ולפתע משום מקום חוצה אותנו משהו שאין לנו שליטה עליו צר לי על בתך תקווה שתחלים במהרה ולנהג הפזיז אני מקווה שיקבל עונש הולם ולך תמיכה וחיבוק והרבה הרבה בריאות.
אהבתיאהבתי
לעט לעט אך בטוח ידע נערך את החוקים של התנועה והדיף כך מאם לבת היפר שיודעת את הקשיים
אני לא מבינה איך קפץ התגובה מחברה אחרת לפוסט שלך בתגובה למעלה סליחה
אהבתיאהבתי
מניפלאות ישראבלוג
אהבתיאהבתי
גם הם דיסלקטים לפעמעם
אהבתיאהבתי
את מדהימה שתדעי
ומזלו של צץרץ שיש לו אמא כמוך
אולי הוא צריך לחזור לקחת ריטלין?
אהבתיאהבתי
הוא לוקח אותו רק כשהוא ממש חייב, אם הוא נסגר בחדר שקט בלי הפרעות הוא יכול להתרכז ולמזלו יש לו זיכרון טוב ורצון נחוש להצליח.
אין לי באמת מושג מה ההרגשה עם ריטלין ובלעדיו וצץרץ לוקח את התרופה הזו מספיק שנים כדי לדעת מתי הוא זקוק לה ומתי הוא יכול להסתדר בלעדיה.
בכל מקרה הוא הוכחה לכך שריטלין לא מזיק, לא פוגע, לא ממכר ואין שום סיבה לפחד ממנו. זו תרופה שצריך להשתמש בה בתבונה ובשיקול דעת ולא לבנות סביבה מיתוסים מטופשים.
אהבתיאהבתי
קצת מפחיד אותי לשמוע על נער אימפולסיבי שיהיה לו רשיון נהיגה. זה מראה לנו שמבחן התיאוריה וגם המבחן המעשי ובדקים את היכולות הטכניות של נהגים, ולאו דווקא את היכולות הנפשיות שלהם להתמודד עם נהיגה.
על לקויי למידה אני לא יודעת הרבה, אבל אני זוכרת את מה שאמרת על עוגי, שעושה מאמצי על למרות הליקויים שלו, לעומת לילי שאין לה שום ליקוי, שלא השקיעה בלימודים. יש עוד יכולות חוץ מלקויי למידה, ועוגי מדגים את זה יפה מאד.
שיהיה לכולם בהצלחה…
אהבתיאהבתי
תודה
ואנחנו מתאמצים לתת לכל ילד את העזרה הדרושה לו ואני מבטיחה לך שנמשיך להשגיח על הילד גם אחרי שיהיה לו רישיון ולא ניתן לו להתפרע.
אהבתיאהבתי
הפרעות קשב זו בעיה מולדת שרבים סובלים ממנה ודנה ספקטור יכולה להמשיך לעשן. אם בהריון השני יצא לה ילד עם בעיות קשב זה קשור בגנטיקה שלה ולא בסיגריות.
יש פנים רבות להפרעות קשב. יש כאלה שקיבלו את זה בגלל אורח החיים העכשוי וזו לא בעיה מולדת ויש כאלה שלא יכולים לשבת בכיתה כי המורים לא יודעים ללמד.
הפרעת קשב מולדת זה דבר שצריך לאבחן אותו. ראיתי את התוכנית . היה שם בחור עם כל הסימפטומים ובכל זאת הבעיה לא היתה מולדת כך שריטלין לא יכול לעזור לו
בעיה נוספת בקשר לריטלין היא כמה האדם סובל מהבעיה או כמה המערכת סובלת מהבעיה. המערכת מעדיפה חנונים ולא ערוכה להתמודד עם אנשים יצירתיים וספונטניים. חבל שכל דבר מנסים לפתור ע"י כדורים.
אהבתיאהבתי
העניין עם הפרעות קשב הוא שהן לובשות פנים שונות אצל כל אחד ומה שמתאים לילד אחד לא מתאים לאחר.
הריטלין עוזר לחלק מהילדים ולאחרים לא. כל הורה צריך להיות מאוד קשוב לילד ולצרכיו ולכל ילד יש צרכים משלו ודרך משלו להתמודד עם הבעיה וזו אכן בעייה בעיקר כשלליקוי הלמידה מצטרפת היפר אקטיביות שמטריפה לפעמים את כל המשפחה של הילד.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שהבן הצעיר שלי סובל מהפרעת קשב והוא לא בדיוק סובל ממנה. הוא מאוד אוהב את עצמו ככה, בלגניסט, ספונטני, מאחר כרוני, קופץ מנושא לנושא. זה לא נוח לי ולא למורים שלו. ריטלין היה אולי מקרקע אותו קצת אבל הוא היה מאבד מהחן שלו. הוא גם לא סובל מלקות למידה. הוא פשוט לא יושב ולומד אבל הוא מצליח. אולי עם ריטלין הוא היה מצליח יותר אבל שנינו החלטנו לא לערב את הכימיה במקרה הזה.
אהבתיאהבתי
מה שטוב בריטלין שאפשר להשתמש בו מתי שרוצים והוא לא מצטבר בגוף.
אם יש כמה שעות שבהן אתה רוצה להיות ממוקד ומרוכז אתה לוקח אותו ואחר כך מפסיק עד שאתה זקוק לו שוב.
ההשפעה שלו נמשכת רק שעות מספר ולא משנה את האופי שלך, זה רק עוזר לריכוז ותו לא.
אגב, בן אדם שאין לו באמת הפרעת קשב לא יפיק שום תועלת מהתרופה הזו. רק מי שבאמת זקוק לה יהנה ממנה.
אהבתיאהבתי
אני לא מכירה את התרופה. אולי הייתי משתמשת בה בעצמי. גם לי יש איזו הפרעת קשב מסוימת.
אהבתיאהבתי
יקירתי
מזמן לא הייתי אצלך ( גם לא בבלוג שלי), ראיתי אתמול את התוכנית כמובן, בעיקר בגלל הנכד שלי שעולה עכשיו לכיתה ב’ , הוא חכם ברמות תלמיד מצויין הבעיה היא ההיפראקטיביות שלו,הבת שלי הוזמנה במשך השנה פעמים רבות למורה וגם למנהלת ביה"ס , שהציעה לה לקחת אותו לאיבחון,ומאד רציתי להבין קצת יותר בנושא, זה מאד אופנתי עכשיו כל ילד עשירי יש לו בעיות קשב וריכוז ברמה זו או אחרת.
טוב יקירתי זהו לעכשיו אני הולכת לישון מחר יום חדש.
העיקר שאת וכולם במשפחתך בסדר , לא הספקתץי לקרוא את כל הפוסטים, אבל יש גם מחר.
ממני באהבה רבה
הופ
אהבתיאהבתי
גם פעם היו ילדים עם היפר אקטיביות וליקויי למידה אבל אז לא ידעו לאבחן אותם וחשבו שהם סתם שובבים או עצלנים.
כל ילד הוא עולם בפני עצמו ובעולם אידאלי בית הספר היה מתאים את עצמו לילד ולצרכיו אבל העולם שלנו רחוק מלהיות אידאלי והילדים צריכים להתאים את עצמם למערכת.
הכי חשוב זה לתת לילד המון תמיכה ולחזק אותו ואף פעם לא לתת לו הרגשה שהוא אשם או רע כי הוא היפר אקטיבי.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
זו בעיה כואבת.
בשנים האחרונות יש מודעות רבה לקשיים שבאים על רקע הפרעות קשב. זה עדיין לא אומר שיש גם פתרונות אבל עצם העובדה שמדברים על זה בגלוי וגם הריטלין שנעשה די מקובל וכבר לא מתייחסים אליו בחשדנות – זו התקדמות.
ליבי נכמר לקרוא על צץרץ שלכם.
יחד עם זה, קראתי בפוסט הזה על האהבה הרבה ועל התמיכה שאתם מעניקים לו, והלב שלי התרחב.
אני בטוחה שהוא עוד יגיע רחוק וגם את התיאוריה הוא יעבור.
אהבתיאהבתי
גם אני בטוחה בזה. יש לו המון רצון נחוש ולמרות הקשיים שלו בלימודים הוא בחור מאוד חיובי, יש לו גישה לאנשים והוא ספורטאי טוב ובחור מאוד חברותי ופופולארי.
אם בתי הספר היו יותר גמישים ופחות מקובעים בשיטות מיושנות הוא היה מפיק מהם יותר תועלת אבל עד שזה יקרה ושיטת הלימוד תתאים את עצמה לילדים הוא כבר בטח יהיה בעצמו אבא לילדים.
אהבתיאהבתי
קשב וריכוז זו בעיה לא פשוטה,
קודם כל לילד עצמו, דורשים ממנו מה שהוא ממש לא יכול לעשות…
גם להוריו לא קל…
ולמורים בכיתה גם לא פשוט.
הכיתות כל כך גדולות. מורה אחד עם המון ילדים, כל ילד והסיפור שלו.
ילדים לא פעם פשוט נופלים בן הכיסאות.
רטלחין פור את הביה חלקית, כי ישנם ילדים שזה פשוט לא עובד עליהם.
ישנם כאלה, שיש להם תופעות לוואי קשות.
הכי חשוב זו משפחה ובית תומך מועדד ועוזר.
וכל זה מנקודת מבט של מורה.
יוום טוב.
אהבתיאהבתי
קל להגיד בית תומך אבל לפעמים יש לי הרגשה שהמורים חושבים שאין לי שום עבודה או חיים.
שאני יושבת כל היום בסבבה ורק מחכה לרוץ לבית ספר ולפתור להם את הבעיות עם הילד.
כל פעם הם היו מופתעים מחדש לגלות שחוץ מלהיות אימא אני גם צריכה לעבוד ושיש לי עוד ילדים שצריכים אותי ומידי פעם אני גם רוצה כמה שניות לעצמי בלבד וממש לא מתחשק לי ללמוד שוב בית ספר יסודי ולהכין שנה שלמה את שיעורי הבית שהכנתי כילדה ואחר כך עם שני הילדים הגדולים.
לשמחתי הריטלין כן עזר לילדים ופתר הרבה בעיות של ריכוז וקשב.
נורא מכעיס אותי שיש בורים חסרי הבנה שמבטלים את התרופה הזו בלי להבין מה פעולתה ודנים את הילד ואת סביבתו לסבל ותסכול מתמשכים.
אהבתיאהבתי
הכוונה שלי בבית תומך הוא בית שמטפל. לא בית שמתעלם מהבעיות.
ברור לי שאת אמא יש לך חיים, ויחד עם זאת ברור לי שאת רוצה את הכי טוב לילד שלך, ותטפלי בו בהתאם…אבל בטח לא להזניח אותו.
אני פשוט עובדת עם משפחות שאפילו לבדיקות ראיה ושמיעה לא לוקחים את הילדים, זה גם אנחנו המורים צריכים לעשות.
הורים ומורים צריכים לדעתי לעבוד יד ביד.
הרבה פעמים כשילד יודע שיש עבודה משותפת ולא אחד נגד השני קל גם לו יותר.
הבעיה הגדולה של המורים, זה שהכיתות כל כך עמוסות בילדיעם ולכל ילד סיפור מישלו.. שזה פשוט קשה… במילה מאד עדינה.
מזלו של בנך שהוא בן שלכם … כילא כל ההורים הם ככה תאמיני לי…..
אהבתיאהבתי
תמיד ניסינו לעבוד בשיתוף פעולה עם המורות למרות שלא תמיד התלהבנו מהן.
אני זוכרת את עצמי מסבירה לילד שגם אם יש מורה שהוא לא מחבב הוא חייב לתת לה כבוד בתוקף היותה מורה שלו, לא להפריע לה ובטח לא לקלל ולהעליב וללמוד להסתדר איתה גם אם זה קשה כי גם בחיים הוא יתקל הרבה פעמים באנשים שהוא לא מתלהב מהם אבל הוא יצטרך לשתף אתם פעולה בעבודה או במסגרות אחרות ופשוט אין ברירה.
למזלי הוא וגם אחיו הגדול ניחנו בקסם אישי ובחן ולמדו מהר מאוד שדיבור שקט ונימוס יעזרו יותר מקללות ועלבונות.
אני לא מקנאת במורים, עבודה נוראית ושכר לא משהו ודי מהר אתה רואה שילד בעייתי וחוצפן בא מבית דומה.
חינוך זה מהבית, המורים יכולים לתת השכלה ודוגמא אבל לא להשפיע בצורה רצינית, לא כמו ההורים.
אם הייתי מקבלת את הבנים האלו בגיל צעיר יותר … אם יש משהו שבאמת מצער אותי זה שלא הגשתי בקשה לאימוץ שנתיים קודם, השנים הראשונות כל כך חשובות, עד שלא מגדלים ילדים לא מבינים את זה.
אהבתיאהבתי
ולכן בטח קל לו יותר כי הוא רואה שאתם ביד אחת עם המערכת…
נכון לא קל להיות מורה, אבל את יודעת איזה סיפוק זה כשילד לומד לקרוא? או עוד מילה באנגלית? או שבכלל אני זורעת את האהבה שלו ללמיודים….
אני מאד אוהבת להיות מורה וכמו שאני אוהבת ככה אני לא אוהבת את מערכת החינוך.
ולילדייך… שתהיה שנת לימודים מדהימה והלוואי שתהיה להם מורה שבאמת
אוהבת להיות מורה.
אהבתיאהבתי
כמה שמכפישים את התרופה הזו, היא עוזרת להמון אנשים
עובדה שהבן שלי אם לא היהי לוקח אותה כשהיה קטן הוא היה היום הופך לאדם אלים ואנחנו שהינו מתכחשים לו הינו סובלים מההתנהגות שלו
לכן, אסור לאף אחד להקל ראש ולהגיד שהילד יסתדר בעתיד, אין דבר כזה, צריך לתת לו עזרה בזמן
וגם לא לדחות טיפול תרופתי.
אהבתיאהבתי
משום מה יש לריטלין סטיגמה לא מוצלחת למרות שמי שהריטלין כן עוזר לו לא יוותר עליו.
חבל שיש כל מיני אינטרסנטים שמכפישים את התרופה הזו ואין דבר שמעצבן יותר מאיזה דביל שאומר בהתנשאות שהוא לא רוצה שהילד שלו יהיה זומבי.
שטות כזו!
הריטלין הרי אמפטמין ואם אין לך באמת בעיית קשב הוא לא יעזור לך כלל וכל התחליפים הטבעיים כמו פרחי באך ושאר הבלים מועילים רק לחשבון הבנק של הנוכלים שמוכרים אותם ולא לילדים שצריכים ללמוד לקרוא ולכתוב עכשיו, לא כשהם יהיו בני עשרים או שלושים
וכל הצדקנים האלו שמספרים לי שצריך להקריא לילד סיפורים כדי שיאהב לקרוא…
באמת, תודה רבה לכם. לא הייתי יודעת את זה בלעדיכם.
אהבתיאהבתי
יש ילדים שדווקא הפרחי בך מאד עוזרים להם אבל אלה לא ילדים של הפרעת קשב וריכוז קלאסיים אלא כאלה שההפרעה היא יותר על רקע סוציאלי או פסיכולוגי…
לכן צריך איבחון מאד מאד מדוייק ורציני אצל מי שבאמת יודע את מלאכתו כמו ששצריך.
אהבתיאהבתי
צודקת מה לא ניסיתי על הילד שלי
רק התרופה הזו עזרה לו באמת
אהבתיאהבתי