ערפדי קיץ

קודם כל עלי להודות מיד שאני אשת בוקר מובהקת, ואם נעיין היטב בעניין נגלה שרוב האנושות היא כזאת.


אנשים שבאמת מתקשים לתפקד בבקרים הם די נדירים, ואין בכך רבותא כי מאחר והשמש זורחת מקדמת דנן בבוקר הרי שכל העולם מאורגן לפי ההיגיון הדי בסיסי שבני אדם פועלים בשעות היום וישנים בשעות הלילה. ככה זה היה מאז היות האדם בעולם, וככה זה בדרך כלל גם היום.


אין לי הסבר למה התפתחו פה ושם אנשים נדירים שהשעון הביולוגי שלהם משובש והם לא מצליחים לישון בלילה ולתפקד כראוי בשעות היום, אבל הם קיימים פה ושם, ובדרך כלל הם די מתוסכלים מחוסר ההתאמה שלהם לשאר העולם.



דודה שלי, האחות הצעירה של אימי, היא כזו, ואני זוכרת כמה השתתפתי בצערה כשהייתה תלמידה שתמיד התקשתה לקום בבוקר, איחרה תדיר לבית הספר ותמיד הייתה מסובכת בצרות עם כל העולם שסירב להבין כמה קשה לה לקום עם כולם, וגינה אותה כעצלנית ומבריזנית סדרתית.


המסכנה, בלילות כשכולנו היינו צונחים עייפים למיטות היא התקשתה להירדם וכמובן שבבקרים ישנה שינה עמוקה וזכתה לנזיפות ולגערות על הבלגנים שהיא עושה.


לקח זמן עד שהבנתי שזו לא היא, זה השעון הביולוגי שלה שאשם בעניין הזה.


אני לשמחתי מתואמת עם השמש ומתעוררת תמיד בשש בבוקר, מלאת מרץ וממוקדת, אם כי בחורף אני קצת מתעצלת לקום ומעדיפה להתפנק מתחת לפוך, טוב, מי לא?


בקיץ אני קמה מיד כשאני מתעוררת, לא יכולה לישון יותר משבע שעות בטח שלא כשהשמש זורחת ומה יש לי לחפש במיטה במשך הבוקר? משעמם שם.


אם תמצאו אותי ישנה לפני הצהרים סימן שחליתי או שמשום מה לא ישנתי כל הלילה, וזה לא קרה כבר מזמן.


איך אפשר להיות ערים אחרי חצות? ועוד ליהנות מזה? לא ברור לי ואין לי הסבר לאופן המוזר והמסתורי בו מתבגרים הופכים באחת את השעון הביולוגי שלהם וברגע שמוכרז החופש הגדול הם הופכים פתאום לסוג של ערפדי קיץ – ישנים ביום וערים בלילה.





את הג'ינג'י זה מטריף ונראה לו כסימן לניוון מוסרי, עצלות והפקרות, שלא להגיד בזבוז זמן משווע, חטא בל יכופר מבחינתו של בעלי החרוץ שגדל בארץ קומוניסטית קשוחה שהעבודה והחריצות היו נר לרגליה.


גם אותי זה מעצבן לפעמים, הדרך שבה הם חיים בלילה וחורפים להם בנחת כשאנחנו הולכים לעבודה, מבזבזים את כל שעות האור על שינה, אבל מצד שני, בהתחשב בחום ששורר במשך היום ביולי אוגוסט יש בזה הגיון מסוים, וחוץ מזה עדיף שישנו ולא יריבו ויציקו זה לזה כמו שהיו עושים כילדים.


אני עוד זוכרת איך הם היו מתקשרים אלי בחופש הגדול כשהיו צעירים יותר להגיד לי – תגידי לו!


אין הורה שלא מכיר את זה ומתעב את הקטע הזה, עדיף שישנו.


נשאלת רק השאלה – איך הם מצליחים לבצע את המהפך הזה מאנשי יום לאנשי לילה ועוד בזריזות כזו, ולמה אני לא מצליחה ומתמוטטת מרוב עייפות כבר באחת עשרה בלילה?


34 תגובות בנושא “ערפדי קיץ

  1. ני אישית מרגישה הרבה יותר טוב בלילות. אני שונאת את ההמולה של שעות היום, את הבית התוסס, את הרעש ואת תוכניות הטלוזיה המשעממות. אני מרגישה הרבה יותר בנוח כשהבית חשוך ושקט. מוסיף לזה שבקיץ חם לי בימים ואז אני בכלל מעדיפה את הלילות 

    אהבתי

  2. חמודים הילדים שלך
    גם אני כל חופש גדול הייתי הולכת לישון לפנות בוקר וקמה ב12
    גם אמא שלי היתה נטרפת מזה
    תגידי צורבת
    יש מצב שאת מביאה לי איזה מתכון נחמד שאפשר לעשות לאבא שלי?
    אני עושה עליו ניסויים באוכל- הוא דווקא נהנה מזה
    ממש ירח דבש- יש לך רעיון למשהו קל?

    אהבתי

    1. אולי זה יפליא אותך אבל אני בשלנית גרועה מאוד ודי עצלנית.

      אבל בשבילך – מרק קייצי בנוסח עדות פולניה
      קוצצים לחתיכות קטנות כמה מלפפונים חמוצים, אפשר לטגן אותם אחר כך או לא, תלוי במצב הדיאטה.
      מבשלים עם כפית מלח כמה תפוחי אדמה חתוכים לקוביות עד שיתרככו, משאירים את מי הבישול ומוסיפים להם את המלפפונים וחופן שמיר קצוץ, אחר כך שופכים פנימה יוגורט או שמנת, תלוי במצב ובטעם.
      בעיקרון כמה יותר שמן ככה יותר טעים, אבל יש כאלו שרוצים להיות חטובים, מערבבים טוב, מקררים ואוכלים על תקן מרק קר לקיץ.

      ועוד קייצי אחד
      רוטב לחסה – כמויות שוות של מיץ לימון ומים. חרדל וסוכר לפי הטעם, טיפה שמן, מערבבים טוב ושופכים על החסה.
      יש לי גם מתכון לפיצה תוצרת בית אבל זה ארוך.
      אם תרצי אשלח במייל.

      אהבתי

  3. אני טיפוס לילה.
    בגיל העשרה יכולתי באמת לישון עד הצהריים.
    עכשיו איני לא חושבת. זה הגיל וזה שיש כמה דברים שתלויים בי. מצד שני לא הולכת לישון לפני חצות וגם אז בחצות או שעה מאוחר יותר הולכת לישון "כי מאוחר" וזה לא הגוף שמכריח.

    אהבתי

    1. זה באמת משתנה עם הגיל. משום מה כשהם קטנים הם קמים מוקדם נורא בעיקר בחופשים ובשבתות.
      אחר כך הם נעשים ישנוניים, כשיתבגרו בטח זה שוב ישתנה.

      גם הורמונים נשיים מאוד משפיעים על מחזור השינה, אצלי בכל אופן.
      ובעלי ישן הרבה יותר שעות כשהוא לחוץ ומודאג, בר מזל שכמותו.

      אהבתי

  4. אני מקנאה באלה שקמים ממש מוקדם להליכה, למשל…
    אני הולכת לישון מאוד מאוחר, לפעמים מתקשה להרדם וחייבת לישון בבוקר.
    כשעבדתי קמתי בבוקר דיי מאוחר, ובמהירות הבזק הייתי מתארגנת ליציאה לעבודה.( ואף פעם לא  מאחרת)
    רק בתקופת התיכון והמבחנים יכולתי לקום ב-5 בבוקר ללמוד.

    אהבתי

    1. אין כמו שעות הבוקר לעבודה יצירתית, כתיבה ולימוד, אצלי בכל אופן.
      חבל שצריך לעשות דברים אחרים, משעממים כאלה, כמו ללכת לעבודה

      אהבתי

  5. אני איש בוקר קלאסי,אני מתעורר לעיתים לפני השעון,מגיע לעבודה מוקדם מאוד בבוקר ונהנה מהשקט עד שמגיעים האנשים אחרי
    אני ישן בצהריים וילדיי יודעים שזה חשוב לשמור על השקט
    ולמרות שאני ישן בצהריים ב10 בלילה כבר נעצמות לי העיניים
    ואני מעדיף לאגור כוח וללכת לישון מלבהות בטלויזיה

    רק ספר טוב אגב יכול להחזיק אותי ער עד מאוחר

    אהבתי

    1. אין ספק ששנ"צ קבוע משפר את איכות החיים. אני תמיד מנסה לגנוב לי קצת אבל לא תמיד זה מצליח.

      משום מה חמותי מתקשרת תמיד כשאני הולכת לישון אחרי הצהרים, ואיך היא תמיד יודעת להעיר אותי ברגע הכי פחות מתאים? זו תעלומה שעוד לא פתרתי
      יש לאישה הזו כוחות על טבעיים, בחיי

      אהבתי

      1. אצלי כולם יודעים שלא מפריעים לי
        אני לא מכניס את הפלאפון לחדר
        הילדים לא מעבירים לי שיחות מהטלפון וחמותי מתה
        ככה שאני ישן כתינוק:-)

        אהבתי

  6. 🙂

    אחד הדברים הנפלאים זה לראות את המחזוריות שבטבע, או יותר נכון בחיים שלנו….
    לראות את המתבגרות שלי הולכות בארבע לישון וקמות באאבע אחה"צ מזכיר לי נשכחות
    יאללה, שיהנו, הרי נשאר להם פחות מחודשים לחגוג…..:-)

    אהבתי

  7. רוב האנשים שאני מכירה מתקשים לקום בבוקר או לתפקד בבוקר. הם עושים זאת מחוסר ברירה. צריך ללמוד או לעבוד או לטפל בילדים

    אהבתי

    1. בעולם אידיאלי כל אחד היה יכול לבחור לו את שעת הקימה הנוחה לו.
      אני אישית אוהבת את הבקרים ומרגישה הכי יצירתית ונמרצת בבוקר אבל הלוואי וכל אחד היה יכול לחיות כרצונו ולפי דרישות גופו.

      אהבתי

  8. אני חושבת שאצל הילדים זה לא עניין של שעון ביולוגי כמו הרצון להתנסות בצורת חיים אחרת מהדרך השגרתית. לדעתי זה טוב שהם מתנסים בעניין בגיל העשרה, כי מתי תהיה להם הזדמנות לבדוק אם הם אנשים של יום או אנשים של לילה? בצבא? כשילמדו באוניברסיטה?

    בשעה שאני כותבת את השורות האלו שניים משלושת ילדיי עדיין ישנים. הם בטח יתעוררו מתישהו בין 4- 2 אחר הצהריים. אין לי בעיה עם זה. כל זמן שהם לא מפריעים לי לישון בלילה, שיעשו מה שהם רוצים. 

    אהבתי

  9. אין כמו הבוקר. גם בשבתות אנו (בעלי ואני ) קמים מוקדם..יוצאים לדרכים וחוזרים כשכולם רק מתעוררים (בערך..) ונמים צהריים.
    הילדים באמת הפוכים ואני לא מבינה על מה ולמה.
    היה קשה לחיילת שלי להסתגל שוב  לקום מוקדם.
    ב 11 אני כבר נמה !!

    אהבתי

  10. אני כמתבגרת טיפוסית בחודשים האלה תמיד מתקשה ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם בבוקר. עובדה שברגע זה איני ישנה למרות שהשעה היא כבר 3:27 ואני בטוחה שארגיש עייפה וישנונית רק בסביבות 5 בבוקר. גם כשאני יודעת שלמחרת יש לימודים, אני לא יכולה להירדם מוקדם, ולעיתים אני לומדת בשעות מאוחרות מאוד כי אלו השעות בהן מוחי מתפקד טוב יותר. כמובן שישנו חסך השינה הזה שמונע ממני עירנות בשעות הבוקר של הלימודים, אבל אחרי כמה פיהוקים טובים אני חוזרת לעצמי.
    לא צריך לכעוס עלינו לפי <a target=_blank href="http://www.goleango.com/show_article_heb.php?cat_id=6&art_id=134&quot;>הכתבה הזו מצאו אפילו הסברים מוכחים ומדעיים לתופעה הזו. חוץ מזה – יש לכם ההורים שקט ביום

    אהבתי

    1. עכשיו אני מבינה למה הסבתות תמיד אמרו שמי שלא הולך לישון בזמן לא גדל.
       
      ועכשיו כשיש לכם פתק מהרופא אתם יכולים ללכת לישון מתי שתרצו.

      אהבתי

  11. אההה דווקא מאד קל לעשות את המהפך הזה.
    לבני הנוער יש סוויץ’ סודי שנמצא מאחורי האוזן השמאלית וכשלוחצים עליו שלוש פעמים בשעת חצות תוך כדי ביצוע ריקוד אינדיאני וקולות של וואו וואו וואו, השעון הנביולוגי מתהפך. הוא ממש נעמד על הראש. וכך, אין כל בעיה להפוך את היום ללילה ואת הלילה ליום.
    יש כאלה שלא יודעים להפוך אותו בחזרה ומכאן מתחילות הבעיות.

    כשמגיעים לגיל 22-23, הסוויץ’ עובר למקום אחר.

    אהבתי

  12. דווקא חנה היא היחידה ששווה משהו בתכנית הזאת.
    היא הרבה יותר אינטליגנטית מכל הנשיםפ שם והרבה הרבה יותר כנה ואמיתית מאמא שלה. לאמא שלה מגיע שיפתחו תיק במשטרה (ואגב, חנה יכולה לעשות את זה אם היא רוצה).

    אהבתי

      1. לא, לא ממש.
        לפני כ4 שנים דיברתי עם יועצת בבי"ס על מכות ואלימות מילולית בבית ועד כמה שאני מרגישה שזה מעכב אותי בלימודים (היום אני לא נותנת לדברים כאלה להפריע לי להתנהל. זה אפשרי, תתפלאי). היא פנתה למשטרה, שפנתה להורים שלי והם דיברו איתי וזה בבת אחת נפסק כי הם פחדו וכשחוקרת התקשרה אליי היא שאלה אם זה באמת נפסק או לא כי הם כמעט פתחו לאבא שלי תיק במשטרה.

        אני חושבת שלהיות מרוכז בעבודה כל הזמן ולא להגיחע כמעט הבייתה או לתת יחס מינימלי לילד שלך זאת סוג של הזנחה (גם אם הוא בן 16. זה תקף גם לגיל 30), לצות שהילד יבשל לך ארוחת צהריים וערב כי את עייפה מהעבודה ולהתייחס אל זה כחובה מובנת מאליה שלו זה לא בסדר ולצעוק על הבת שלך "תסתמי את הםה שלך!" כשהיא אפילו לא מתחצפת אלייך (הורים יקרים, לא כל מילה של טינאייג’ר שחולקת על דעתכם היא חוצפה, בוקר טוב), זאת אלימות מילולית.

        מה שכן, כל זה לא אומר שהילד צריך להיות פרזיט ולבזבז את כל הכסף שנותנים לו לאוכל על ג’אנק פוד. לא קשה במיוחד ללכתצ בגיל 16 לסופר ולקנות מצרכים להכנת ארוחה נורמלית בבית.

        אהבתי

      2. אני חושבת שאת משליכה מהבעיות שיש אצלך בבית על מה שקורה אצל חנה.
        אולי אימא שלה לא אימא אידאלית אבל היא לא מתעללת, היא עובדת קשה מאוד בשביל לפרנס אותה ומנסה לחנך ולהדריך כמו שהיא יודעת.
        עדיף כמובן אם היו לחנה הורים עשירים ורגועים שלא סובלים ממשבר של הגירה לארץ זרה והכל הולך אצלם נוח וקל אבל זה לא המצב.
        החיים לא תמיד קלים ונעימים ושום דבר לא מושלם, לא צריך לרוץ בשביל לזה למשטרה.

        אהבתי

      3. אין שום קשר אליי או אל המשפחה שלי. שתי המשפחות מתנהלות באופן שונה לחלוטין.

        אני חושבת, ותשקרי לי אם תגידי שלא, שההתנהגות של אמא של חנה לא לעניין. הרבה מהדברים שנראה לי שלא אהבת בחנה נבעו מסוג החינוך שקיבלה. אבא לא מתפקד וכנראה מכור לכימיקלים ואמא שלרוב לא בבית וכשכן היא בעיקר גוערת בה. ילדה שגדלה בסביבה כזו תהיה לבטח יותר מרירה ופסימית מילדים אחרים ואפילו ממני. אין כל קשר לעובדה שהם עלו מאוקראינה או לא עשירים. גם כשאמא של חנה בבית יטיב לה ולבתה אילו הייתה מתנהלת באופן אחר. לצרוח על הבת שלך "סתמי את הפה שלך!", להגיד לה שהטעם שלה בלבוש לא מתאים לגילה, לצפות שהיא תבשל גם לה כשהיא לא בישלה לבית אפילו פעם אחת (לפחות ממה שרואים בתכנית) ולזלזל באינטליגנציה ובידע שלה זה לא בסדר בכלל.

        כל הדברים הגדולים שאת שומעת עלהם בחדשות נובעים מדברים קטנים. זה יכול גם להיות מישהו שמתקשר למוקד חירום כדי להתריע על פיגוע והם יתעלמו ממנו כי הוא נשמע משוגע ואז באמת יהיה פיגוע ויהרגו סתם אנשים, כשהיה אפשר למנוע את האירוע אם רק היו מתייחסים לכל דבר שולי ברצינות.

        אהבתי

  13. גם אני כזה.
    עם הזמן הרגלתי את עצמי להסתפק במעט שעות שינה.
    בהתחלה הייתי מקפיד לישון מינימום שבע שעות, עכשיו אני מסתפק בשש שעות ואני בדרך בלהסתפק בחמש שעות.
    זה לא בריא, זה לא בסדר, זה הרבה כאב ראש, אבל אין כמו הרגעים הקטנים של הלילה, ומי שמכיר את זה יודע על מה אני מדבר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s