מה עשיתי בחופש פסח

אם בכל ימות השנה אנחנו מרגישים קצת נידחים ורחוקים ממרכז העניינים בקריתנו הקטנה והצנועה, אי שם בפאתי הגליל, הרי שבחג האביב ההרגשה הזו מתחלפת בשמחה לאיד מענגת ביותר.

אין דבר החביב עלינו יותר מאשר לראות את כל המוני בית ישראל עומדים שעות בפקקי תנועה כדי לראות כמה פרגים וכלניות, ואולי בדל רקפת, ולשטוף את העיניים בירוק הזה שבתוכו אנחנו גרים כל השנה, והוא נשקף מחלוננו כל הזמן פולש לנו לגינה ומטפס על קירות ביתנו אם נרצה או לא נרצה.

הנהירה של כל תושבי המרכז לגליל גורמת לנו תענוג אמיתי ומזוקק, כמה נעים להישאר בבית ולהניח לכל העולם להגיע אלינו… נפלא!

ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר, חול המועד מתחולל לו יש חופש והמון זמן פנוי, הילדים כבר גדולים ומעסיקים את עצמם – הבת בצבא, עוגי בטיול של הנוער העובד וצץרץ הקטן… הוא מעדיף שנשכח את דבר קיומו ונניח לו לנהל סדר יום משל עצמו, לבלות בלילות ולישון בימים, ובין לבין לזלול כמויות אדירות של מצות בשוקולד ולהתלונן ללא הרף שהוא רעב.

אם לפחות היה משמין, אבל הוא נשאר צנום וחטוב כדוגמנית לוחכת חסה.

אין צדק בעולם, אבל לא על זה רציתי להתלונן, בשביל זה יש לי את כל שאר ימות השנה, בחול המועד ראוי להחליף נושא ולספר על מסעותיי בעולם הגדול, ומאחר ואי אפשר להפעים את ליבי בנופים ירוקים לא נותר לי אלא לנדוד אל העיר הגדולה ולבלות שם, וזה בדיוק מה שעשיתי.

הצטרפתי לקומבינה נחמדה שקימבנה אימא שלי המתנדבת הסדרתית ונסעתי לי באוטובוס מלא פנסיונרים נמרצים ותאווי בילוי לתל אביב, לראות איך החתול שמיל, ששמו בישראל נתן דטנר, מנסה להחליף את חיים טופול בתפקידו כטוביה החולב.

אני שמחה לבשר לכולם שהוא ביצע את התפקיד בצורה מושלמת, ושכל השחקנים שהיו עזר כנגדו שיחקו נפלא, והיה ממש נהדר.

מזמן לא הייתי בעיר הגדולה והתרשמתי לטובה מהמעון החדש של הקאמרי שלא הייתי בו מעולם, וליבי רחב וגדל למראה בנייני עזריאלי שבפעם האחרונה שראיתי אותם טרם הושלמה בנייתם, והצלחתי אפילו לבלוע עד תומה את לחמניית פסח הכשרה שקניתי כדי לחזק את נפשי בדרך הארוכה חזרה הביתה.

ומאחר וביקשו תמונות אני מצרפת מספר תמונות שצילמתי מהדרך כדי שכולם ייהנו, כמו שאני נהניתי, מיפי הפריחה האביבית לאורך כביש החוף.

חג שמח, ותחזיקו מעמד, עוד שלושה ימים אפשר לחזור ולאכול לחם.

תהנו מהר מהאביב, מחר יהיה חמסין והכל יתייבש