גיליתי אוצר

לפני המון שנים, כשלילי הייתה ממש תינוקת, החליט אחי הצעיר לנסוע לארה"ב כדי ללמוד שם רפואה סינית. לפני הנסיעה הוא ואשתו ארזו הכול וחילקו בין הקרובים ואת רוב הדברים שלו קיבלנו אני והג'ינג'י כי בדיוק אז עברנו לבית החדש והיה לנו המון מקום.

עד היום אנחנו משתמשים בחלק מהדברים שהוא השאיר לנו ורק את ערמת הספרים הענקית שהוא גנז אצלי למעלה בארון, במה שהוא בעצם סוג של בוידם, שכחנו.

הספרים שכבו שם שנים על גבי שנים עד היום. היום החלטתי לסדר את החדר של לילי כי הוא היה נורא מבולגן ומלוכלך ומאז שהיא בצבא הוא גם נעשה סוג של מחסן משפחתי. לא שנכנעתי לשטיפת המוח של עקרות הבית האובססיביות לניקיון, אבל סוף סוף הילדה מגיעה לכמה ימים הביתה, לא מגיע לה חדר נקי ומסודר?

התחלתי לפרק את הספרייה שלה ששנים רבות לא חודשה ולא אורגנה כהלכה והחלטתי שיש ספרים שגברת בגילה באמת כבר לא זקוקה להם – מיצפטל למשל, או זבנג, היא כבר עברה את הגיל לקרוא בהם ולכן חיפשתי מקום לשמור אותם לדור הבא ואז מצאתי את אוצר הספרים הענקי של אחי.

האמת, אף אחד חוץ ממני לא קורא אצלנו ספרים, אבל לאחרונה הילדה התחילה לגלות ניצנים מפתיעים של תאוות קריאה, כנראה שהצבא עשה לה משהו טוב, ופתאום היא התחילה לסחוב ספרים מהבית ומסבתא ולקרוא בהם בתאווה,איזה כיף שגם הבת שלי נעשתה קצת תולעת ספרים, ואיזה הפתעה תהיה לה להגיע לחדר נקי ולמצוא שם שלושה מדפים עמוסי ספרים!

גייסתי את הבנים לעזרה והורדתי את האוצר למטה, הכל היה מאובק מאוד ולקח לי ארבע שעות ארוכות ומתישות לנקות אותם ולסדר על המדפים.

חוץ מזה גם סידרתי ואירגנתי מחדש את החדר שלה, מה שרואים בתמונה זה רק חלק זעיר מהסדרים החדשים. ניצלתי את העדרו של הג'ינג'י ואת שריריו של עוגי וזרקתי מכל הבא ליד ערמות של שמאטס שהצטברו אצלנו במשך השנים.

עד שהגעתי לעצם שטיפת החדר כבר נטפתי זיעה, אבל כבר מזמן לא הייתי כל כך מרוצה, ואפילו לא שכחתי לצלם את התוצאה. למודת ניסיון שמרתי על כל בובות הפרווה שלה ולא נגעתי לה במגרות.

היה קשה אבל כיף, אני אוהבת לעבוד לאט ובנחת בלי הפרעות ומאוד אוהבת לזרוק דברים מיותרים. כדי להוסיף לי הנאה שמעתי דיסקים במערכת שלה, איזה מזל שכמוני גם היא אוהבת  מוזיקה של שנות השישים.

הרבה יותר קל לנקות עם מוזיקה קצבית ושמחה.

פסח שמח לכולם!