לא מנקה לפסח!

כבר אמרתי את זה בעבר ולא שיניתי את דעתי – לא מנקה לפסח!

אבק זה לא חמץ, ועקרת בית ששמה נפשה בכפה, מטפסת על חלונות כדי לנקות תריסים, ומעפילה למרומי סולמות רופפים כדי לנגב אבק ממדפים נידחים מפגינה סטייה נפשית, לא חריצות.

 

אני אנקה את הבית מהאבק הצהצהב שמכסה אותו כל אביב רק אחרי שהפריחה הארורה הזו של האלונים והאורנים תסתיים, ואעשה את זה לאט, ובזמני הפנוי, ולפי החשק שלי, וגם אם לא יתחשק לי לקרצף פנלים (ולא יתחשק לי) העולם ימשיך לסוב על צירו כבימים ימימה.

 

חג הפסח הוא חג החירות, לא חג האקונומיקה. אני קוראת מכאן לאחיותי, עקרות הבית בעולם כולו, אין לכן מה להפסיד חוץ מכאבי גב, ידיים אדומות וקמטי מרירות. הניחו את הלכלוך לנפשו, הרי גם אם תוציאו לעצמכן את הנשמה ותתעללו בכל בני הבית הלכלוך ישוב כעת חיה למקומו, בדיוק כמו קודם.

 

תבלו ותהנו, תאכלו מצות עם שוקולד ותשתו תירוש כאוות נפשכן, שימו בצד את הדיאטה ימח שמה, והעיקר, צאו לחופשי מעריצות הניקיון.

חג שמח!