הגברים ביקום שלי

שוב זה קרה לי, עוד פעם הסתבכתי בריב וירטואלי בגלל שחזרתי עשיתי את אותה טעות מרה וכתבתי את דעותיי האמיתיות על גברים.


הפעם זה קרה לי עם טריגו החביב (הוא גם בחור נאה, בדקתי בבלוג שלו) כשהגבתי בעדינות רבה כמיטב יכולתי בבלוג המצוין של אלת יער ירוקה והוא לא הצליח להתאפק והביע את דעתו על התגובות שלי.


אז נכון, הוא לא ממש הבין את כוונתי, אבל היי, הוא רק בן עשרים ושמונה וגבר, אני מבינה ולא לוקחת ללב.


חוץ מזה יש מצב שהוא כנראה מיקום אחר, יקום שמכיל גברים רגישים שמסוגלים לחוש אמפטיה לנשים, ולכן הוא לא מבין אותי ולא את היקום בו אני חיה, יקום שמכיל רק גברים מהסוג שאלה פוגשת שוב, ושוב ושוב וכל פעם נדהמת מחדש מהאטימות שלהם ולא מבינה איך זה יכול להיות שגברים צעירים ונבונים כל כך מסוגלים להיות … נו, איך להגיד את זה בלי להרגיז?


פשוט גברים.


הבחורה המוכשרת הזו שבגללה החל הויכוח המרנין עם טריגו נפגעת שוב ושוב מגברים שלא קולטים אותה ולא מבינים את צרכיה הרגשיים ולמרבה הצער היא לא היחידה, רק אתמול קראתי אצל מיס 1942 שגם היא סובלת מאותה בעיה וגם פריישס נפרדה מסיבה דומה מהצלם שלה והן רק שתיים שעלו ברגע זה במוחי, בטח יש עוד המון בנות מסוגן ששופכות דמעות בסתר או בבלוג שלהן בגלל גברים שעל פניו נראים ראויים, מושכים ואפילו נחמדים, אבל איכשהו הם אף פעם לא.


ומה שהכי מרגיז, כל פעם הם נכשלים מחדש בקטע הזה של להבין איפה הם טועים.


גם אני בנעורי רבתי קשות וכמעט נפרדתי מהג'ינג'י עוד לפני שנישאנו והכול בגלל שלא הבנתי שנשים הם מוונוס וגברים ממרס (הספר טרם נכתב בזמנו) ולקח לי זמן עד שהבנתי שזה לא הוא, זה הם. הם כולם כאלו והוא דווקא בין הטובים שבהם, הרוב גרועים עוד יותר.


הגברים ביקום בו אני חיה פשוט לא יודעים איך להתייחס לנשים, לא מבינים מה פוגע בנו, לא מסוגלים לחוש אמפטיה לרגשות של המין הנשי וגם אם חייהם יהיו תלויים בכך הם לא יקלטו למה הם מרגיזים, מעציבים שורטים את הנשים בחייהם, ולבסוף מייאשים אותן כל כך עד שהם נזרקים ככלי אין חפץ בו או הופכים לחשודים תמידיים שקשה לבטוח בכוונותיהם


ואני אומרת לכן בנות – וזאת ממרום חמישים ושתיים שנותיי, ואחרי שגידלתי שלושים שנה בעל, ועדיין אני מתמודדת עם שני גברברים שהולכים ומעצבים את אישיותם כגברים לעתיד – עזובנה את זה.


תפסיקו לחפש זהב במקום שיש בו רק נפט. אל תדרושנה ממאותגרים ריגשית להרגיש אתכן, זה לא יעבוד ולא משנה כמה נתאמץ.


יקירותיי המקסימות, המודעות והנבונות, הגברים שלכן לא רעים, לא מנסים לפגוע בכן, לא מסתירים מתוך רשעות או אטימות, או שריטה מסוג זה או אחר, רגשות ענוגים שתפקידינו לחלץ מהם. זו לא הבעיה, הבעייה שלהם ושלנו היא שאין להם רגשות מסוג זה, הם פשוט כאלו ודי


אין להם יכולת להבין מה הם עושים לא טוב כי ככה הם בנויים. לרובנו אין את הכישורים לחנות ברוורס בלי להזיע בשיניים ובדרך כלל לא להצליח לגמרי (חוץ מהמעטות שכן, נא לא להתקטנן איתי) או להרוג ג'וקים כי אנחנו נשים ויש לנו מוח נשי עם תפיסה מרחבית פחות טובה וסף גועל גבוה מחרקים, ואילו להם יש בעיה קטנה של מאותגרות רגשית או בשפה פחות עדינה – הם גברים.


האטימות הזו באה בתוספת שרירים חזקים יותר, יותר שערות על הגוף, קול עמוק וחזק יותר ושאר אביזרים גבריים שחלקם אפילו משובבי נפש, בתנאי שלא תדרושנה שהם גם יבינו אתכן בנוסף לעונג ולתועלת שנוכחותם מביאה לעולם.


ברגע שקלטתי את זה הפסקתי לריב עם הג'ינג'י וקיבלתי אותו כמו שהוא ובא לציון גואל.


אנחנו יחד מחורף 77 לקח לי שלוש שנים לקלוט מה הבעיה שלו ומאז ברגע שמשהו שהוא עשה לא מצא חן בעיני לא חיכיתי שהוא יבין את הבעיה שלי כי הוא אוהב אותי, מכיר אותי, או סתם מבין שאני כועסת ונרגזת כי משהו שהוא עשה לא בסדר. ויתרתי, הוא לא מבין ולא יבין וזו לא אשמתו, הוא מוגבל כי הוא גבר וככה זה.


כשמשהו הרגיז, עצבן או לא נראה לי פתחתי את פי ואמרתי לו את זה בצורה ברורה, מפורשת ותמציתית ככל האפשר (רצוי אחרי שהוא אכל כראוי והשלים שעות שינה) ובהתחלת הקשר שלנו גם צירפתי לטענותיי את פעולות התגמול שאני מתכננת + הדגמות (שתיקה רועמת/פרצופים חמוצים).


אני שמחה לבשר לכן גבירותיי שאחרי עשרים ומשהו שנים של התמדה והשקעה בחינוך הוא כבר כמעט תמיד מתנהג כמו שצריך, חוץ מהפעמים שלא.


נכון, הוא לא בדיוק מבין למה אני מתרגזת שהוא שוב קנה לי שעון חסר טעם ליום ההולדת וקרא לי קרצייה כשביקשתי כוס קפה, אבל מבין שככה זה אצל נשים ואין מה לעשות, כמו שאני מבינה שצריך להשלים עם צפייה אובססיבית בכדור סל, חוסר יכולת לתלות כביסה, לרוקן את המדיח או לעשות קניות בסופר בלי רשימה מפורטת על לרמת האחוזים בקוטג'.


הוא מבין כיום שצריך להניח לי לקנות לבד את המתנות שלי, ולהכין לי קפה כשאני מבקשת (נשבעת לכם, בקושי פעם בחודש, ורק כשאני ממש עייפה) ולהשלים בהכנעה כשאני מצמידה אליו רגליים קפואות בחורף, כמו שאני משלימה עם זה שהוא נזכר שהוא בעצם כן רעב רק כשהוא כבר במיטה, מול הטלוויזיה, ונורא בא לו כמה פרוסות עם משהו, אבל ממש אין לו חשק לצאת מהמיטה להכין אז אולי… ואל תשכחי להוסיף בצל ואולי גם תה?


 אז אני מביאה מגש עם ארוחה מושקעת, ובבוקר הוא מכין לי כריכים לעבודה, ולפעמים אנחנו כועסים, ולפעמים מתנשקים, וכל אחד מבין מה השני מסוגל ומה לא, ושרק נהיה בריאים ונמשיך ככה עוד שלושים שנה.



עוד הבדל בין גברים לנשים

ואת הבדיחה המוצלחת הזו אני חייבת לנילי ששלחה לי אותה בדיוק בזמן הנכון.



על נשים גברים ומחשבים


מורה לספרדית הסבירה לתלמידיה כי בספרדית שלא כמו באנגלית גם לשמות עצם יש מין – זכר או נקבה. "בית" לדוגמה הוא נקבה (לה קאזה), עיפרון לעומת זאת הוא זכר (אל לאפיז).


אחד התלמידים שאל מה מינו של המחשב, אך במקום להשיב חילקה אותם המורה לשתי קבוצות – גברים ונשים – וביקשה מהם לדון בשאלה ולהחליט מה מינו של המחשב. כל קבוצה התבקשה לתת ארבעה נימוקים להחלטתה.


 


קבוצת הגברים החליטה כי המחשב הוא ללא כל ספק נקבה (לה קומפוטאדורה) משום ש:


 


1)  איש מלבד יוצרם לא מבין את ההיגיון הפנימי שלהם.


 


2)  שפתם הטבעית המשמשת לתקשורת עם בני מינם אינה מובנת בעליל לאיש זולתם.


 


3)  אפילו הטעויות הקטנות ביותר מאוחסנות בזיכרון לטווח ארוך לשליפה בעתיד בעת הצורך.


 


4)  ברגע שהתחייבת לאחד – אתה מוצא את עצמך מכלה חצי משכורת על אביזרים ועזרים עבורו.


 


לעומתם, החליטה קבוצת הנשים שהמחשב הוא זכר (אל קומפוטדור) מהסיבות הפשוטות:


 


1)  כדי לעשות משהו עם המחשב – צריך קודם כל להדליק אותו.


 


2)  יש לו הרבה מידע – אבל הוא אינו מסוגל לחשוב בכוחות עצמו.


 


3)  המחשב נועד לפתור בעיות אך במקרים רבים הוא הוא הבעיה.


 


4)  ברגע שרכשת אחד – אתה מגלה שאם היית ממתין עוד קצת היית זוכה בדגם משופר יותר.


 


הנשים ניצחו.


אבל מחשב זה דווקא נקבה….

109 תגובות בנושא “הגברים ביקום שלי

  1.  
    למרות שאת יודעת את דעתי בנושא, (ולא אחזור עליה כדי שלא תריבי גם איתי… :-P)
    יצאת גדולה הפעם.
    (אגב, יכולת גם להפנות לבלוג של "הוא והיא".
     
    להזכיר לך את המספר (הרב :-x) של התלונות שלך על הג’ינג’י שלך? הכל מתועד, יקירתי.
     
    😉  >:D<
     

    אהבתי

    1. 😛 הרי צריך לשחרר עצבים מידי פעם.
      בשביל זה פתחתי את הבלוג הזה >:D<
      ואיזה יופי שאת מגיבה גם פה, בסוף תישברי וגם את תפתחי בלוג 😎

      אהבתי

  2. עוד לא פגשתי אישה שהבינה את הצרכים הרגשיים שלי ושהבינה מה מרגיז ומה מעודד אותי, אבל אני לא מצפה לכלום כבר, נשים הם, איך אגיד את זה… נשים.

    אהבתי

  3. לצערי במקרה שלי הצלם אכן היה כל מה שאת מתארת+חוסר יכולת לאהוב(גם כשהוא אהב הוא לא היה מסוגל להביע את זה או להבין את זה)וזו הסיבה שאנחנו לא ביחד.
    אם הוא היה קצת פחות מפחד אולי הייתי מנסה להילחם על זה,לצערי הקרב במקרה שלו היה נראה אבוד ולכן החלטתי לוותר.
    בכל מקרה נעים לדעת שאת קוראת אצלי 🙂

    אהבתי

    1. תענוג לקרוא אצלך ואני מוקסמת מזה שאת מתפרנסת מעיסוק שאני מתעבת – בישול.
      יכול להיות שאם היו משלמים לי משכורת על העבודה שאני עושה חינם כבר כל כך הרבה שנים הייתי נהנית ממנה יותר 🙂
      וכבר מזמן למדתי שהרבה גברים פשוט לא יודעים לבטא את הרגשות שלהם ויש להם שפה משלהם שלא כוללת מילים.
      הם לפעמים מאותגרים ורבלית, המסכנים.
      לא מכירה את הנפשות הפועלות אבל אם את מוכנה להתפשר על כושר הבעה של דחליל עץ … יש הרבה כאלו.
      לפעמים מה שמתפרש לנו כחוסר עניין או זלזול הוא פשוט חוסר יכולת לבטא את הרגש שקיים. חלקם לא עלינו כל כך לא מודעים לעצמים שבכלל לא מבינים מה הם מרגישים עד שזה מאוחר מידי 😕
      את רואה בחור גדול חזק ודעתן וחושבת שמה שאת רואה זה מה שיש אבל בפנים יש תינוק מבוהל שלא יודע לשאול… ועם אלו צריך לבנות חיים.
      פאתטי 😦

      אהבתי

      1. אין לך מושג כמה שאת צודקת(או בעצם,זה נראה כאילו יש לך מושג מאוד מדויק)בכל מקרה ועם כל הכאב גם לי יש גבול למה שאני יכולה או מוכנה לספוג מגבר,נפלא ככל שיהיה.
        תמיד נראה לי מוזר איך אפשר לא לאהוב לבשל,יש בזה כל כך הרבה תשוקה ויופי בעיני…אבל כל אחת ומה שעושה לה טוב,את יודעת 😉 

        אהבתי

      2. אם היית צריכה לבשל עשרים שנה לילדים שלא נוגעים בכלום בלי לכסות אותו בקצ&rsquoופ ולבעל שרגיל למטבח רומני ספוג שמן…. ואני לא רוצה לדבר על רחצת הכלים והניקיון שתמיד תמיד נופלים עליך ולעשות את זה כל יום בלי הפסקה ובלי משכורת ובלי תודה… התשוקה והיופי היו נעלמים לך מהר מאוד מהמטבח 😕

        אהבתי

  4. אין טעם לריב בתגובות בבלוג כזה או אחר
    נכון שאצלנו הגברים האינטליגנציה הרגשית מפותחת פחות מזו של הנשים אבל מכאן להסיק שכולנו סתומים בלומים רחוקה הדרך וזה רחוק מאוד מהאמת.
    יש גברים מכל הסוגים ואין הומוגניות כנ"ל אצל הנשים.
    חייכת אותי עם הקריקטורה על מקום המצאו של המוח הגברי ואוסיף לכך שכשהזין עומד השכל בתחת.

    אהבתי

    1. אכן, המריבות באמת מיותרות.
      אני לא מנסה לתקוף שוב את הגברים, הם חטפו מספיק, רק להסביר שאין טעם לכעוס עליהם ולהתאכזב מהם.
      זה מה יש ואף אחד לא אשם.
      ככה זה 😐

      אהבתי

    1. אני באמת לא יכולה  להכליל ולא בדקתי את כל הגברים בעולם ואפילו לא במדינה.
      אני יכולה לדבר רק על מי שאני מכירה והגברים שאני פגשתי בימי חיי לא היו מהסוג שגורם גאווה יתרה למין הגברי וזה כולל גם את הבנים שלי וגם את בעלי.
      אולי יש גברים מזן אחר אי שם בעולם אבל אלו שאני מכירה הם לא מופת ודוגמא ואת הפירוט המלא של טענותי כלפיהם אשמור כבר להזדמנות אחרת.
      😕

      אהבתי

      1. באמת תהיתי מי האלמוני הזה 😛
        ונכון שאני מסייגת רק לגברים שאני מכירה אבל מצד שני אני חיה כבר מעל חמישים שנה בעולם והספקתי להכיר המון גברים ולשמוע סיפורים על כאלו שאני לא מכירה ובדרך כלל לכל הנשים יש אתם אותה הבעיה…
        זו לא רק אני, זה כמעט כולן.
        חבל 😕

        אהבתי

  5.  
    😉
    אוי, איימת ומייד ביצעת,
    טוב שנכנסתי לבדוק מה היה לידידנו לומר…
    והפעם הוא שתק   😦
     
    >:D<

    אהבתי

  6. פה קבור הכלב ותודה על ההכוונה. 😉 אמנם, לא חידשת לי הרבה, ומנגד, תמיד תענוג לקרוא דברים שאתה מסכים איתם הכתובים היטב.
    מרבית הגברים נוטים לסגל לעצמם התנהגות גברית, כולל כל הסכמות ואותו הדבר, לגבי מרבית הנשים. (איתמר, ניסיתי שלא להכליל ;-))
    היום, יש תחושה כי אנשים מנסים למצוא דברים שאינם ולעיתים אף אונסים את המציאות תוך כדי. התנהגותם מזכירה לי את המשל על הרשלה שמחפש את המטבע שאבד לו בחושך. הוא מתעקש לחפש מתחת לפנס, לא משום ששם הוא איבד אותו, אלא כי זה המקום היחיד עם תאורה.
     

    אהבתי

  7. טוב,זה נראה לי נורא כוללני לומר ככה וככה על כל הגברים שאת כוללת בהם את בן זוגך
    ממרום 56 שנותי 🙂 אני מקווה שלמדתי דבר או שניים על זוגיות ועל צרכי הצד השני.
    אומנם אני נשוי פחות שנים ממך כי הייתי "עסוק" בכה וכה עד גיל 39 ואולי בגלל זה אגב אני חושב שאני מתייחס אחרת לזוגתי
    יש לי כמובן את עיסוקיי,תחביביי העדפות  הספרותיות והטלויזיוניות שלי ולה את שלה ועדיין אנחנו מכבדים זה את רצונותיו של זה בלי לנסות "לחנך או לאלף אחד את השני

    אהבתי

    1. אתה טליק שייך ללא ספק לגברים מהיקום שאני לא חיה בו.
      כשזוגתך הייתה חולה השתלטת בלי בעיות על עבודות הבית והנחת לה להבריא, בעלי במצב כזה קודם כועס עלי שאני מעזה בכלל להיות חולה ואחר כך מזעיק את אימא שלו, או שלי… מי שלא תהיה, רק שהוא לא יאלץ חלילה להתמודד עם מכונת הכביסה 😛

      אהבתי

      1. אני חושב ללא ספק שזה עניין של  חינוך מילדות.
        אולי ה"יתרון" שלי במרכאות כפולות ומכופלות זה שהתייתמתי מאמא שלי בגיל 16 כך שלא הייתי יכול גם לו הייתי רוצה "להזעיק" את אמא שלי או את אמא שלה שגם הלכה לעולמה.
        כמובן שעזרו לי כשזוגתי חלתה
        הייתה התגייסות משפחתית מרצון לא בגלל שביקשתי ואני הערכתי מאוד את העזרה שקיבלתי,אבל לא הייתי בשום מקרה במצב של נואשות
        אנחנו גם משתדלים לחנך את ילדינו  להבין שכולם עושים הכל בבית,כמובן כפוף ליכולות שלהם
        אבל אני מקווה שבני כשיגדל לא יהיה  במצב שהוא לא יוכל לכבס לעצמו או לבשל לעצמו
        זה א.ב בעינינו
         

        אהבתי

      2. עוד לא איבדתי תקווה ואני עדיין מנסה לחנך וללמד אותם אבל בעניין הזה דווקא הם לוקחים דוגמא מאבא.
        אני מקווה שהנשים שיתחתנו אתם יעשו להם בית ספר ובטח יתלננו עלי שפינקתי את הבנים והכל באשמתי.
        😛

        אהבתי

  8. אני לא מסכימה. זה נראה כמו שחור לבן מבחינתך, והאמת שציפיתי לתובנות אחרות מאישה שכבר צברה ניסיון מה בחייה.
     
    אני נעלבת בשביל בעלך על זה שאת אומרת ש’חינכת’ אותו. בכלל, יש לנו נטייה כזאת להתייחס לגברים כמו לכלבי מחמד או ילדים.
    נכון שבדרך כלל להתייחס לגבר כמו לילד מקל הרבה וחוסך שבירת ראש כדי להבין אותו, אבל יש לסיפור שני צדדים.
    גברים תמיד אטומים וחסרי רגשות כשזה נוח לנו, הם אף פעם לא מבינים מה אנחנו רוצות בלי שנגיד להם-
    ובתכלס, איך הם אמורים? רוב הזמן אנחנו בעצמנו לא יכולות לשים את האצבע על מה שמציק לנו- אז למה שגברים כן? וגם כשאנחנו מתעצבנות על משהו ומצפות שהם ייתנצלו על זה אבל הם לא יודעים בדיוק על מה להתנצל ואז אנחנו עוד יותר כועסות.. אם אנחנו משתגעות, אז הם בכלל.
     
    ותמיד שומעים על בנות שנפגעות מגברים, ואני והחברות שלי בהחלט מדברות כל הזמן על זה שבנים זה חרא עם, אבל גם לזה יש עוד צד.
     

    אהבתי

    1. בנות פשוט מדברות על זה עם חברות, בפתיחות. בנים לא יושבים ובוכים על הכלבות ששברו להם את הלב.
      ואם כבר חוסר רגשות, תמיד יש את הסיפור עם הידידים שמתאהבים בך והם אנשים מקסימים אבל את לא מעוניינת אז את דוחה אותם ב6346323 תירוצים (’אתה כמו אח בשבילי’, ’לא מתאים לי חבר עכשיו’) וכשמגיע המניאק הראשון את מתאהבת בו.. ואחריי זה מי אטום וחסר רגשות?
      אי אפשר לספור בכלל את כמות הבנים שנדחו על ידינו פשוט כי הם היו חמודים וידידי אמת אבל אנחנו רוצות רק את המניאקים, האלה הקשים להשגה. החסרי רגשות, ממש כמונו, כשאנחנו פוגעות בחמודים האלה, שמבחינתנו, ’חמודים’ זה כל מה שהם.. וכל מה שאנחנו לא רוצות.
       
      ואחריי זה גברים חסרי רגשות וילדים קטנים וצריך לחנך אותם.
      צריך להבין שגברים זה בדיוק כמו נשים רק עם אופן התנהלות שונה וכמו שהם חראות, גם אנחנו, וכמו שאנחנו לא רוצות את הידידים החמודים האלה- גם המניאקים לא רוצים אותנו.
       

      אהבתי

      1. ואם אהבה היא מלחמה שכל הרעיון הוא לא לנצח בה, צריך יריב שקול. מישהו שאת ’מחנכת’ נמצא בעמדה נחותה ממך, כמו שמישהו שמתנהג אלייך כמו אל סמרטוט רצפה מציב אותך נמוך נמוך למטה. צריך את האיזון הזה, שמשלים אחד את השני- ואני חושבת שזאת זוגיות אידיאלית.

        אהבתי

      2. נשבעת לך שהוא היה ממש חמוד כשהתחתנתי איתו אבל עם הזמן והשנים … הנסיך הפך לצפרדע והנסיכה לקלפטע פולניה שצוחקת על בעלה באינטרנט.
        😛
         

        אהבתי

  9. בשביל לחיות בזוגיות, צריך לעשות וויתורים משני הצדדים, אם לאו,, יהיו הרבה פרידות.. כמו היום, שאין סבלנות לחכות , שהבן זוג, ישתפר ..

    אהבתי

  10. אה, נחמד מאוד, היה עוזר לי הפוסט אם הייתי מבינה אותו לפני עשר שנים…
    עכשיו אני כבר נבונה יותר, ומסכימה עם מרבית האמירות שלך.

    חוש הומור – זה בהחלט מה שעושה את ההבדל.

    אהבתי

  11. אני כנראה חיה ביקום מקביל. תמיד היה לי יותר קל להבין גברים. בגלל זה בחרתי לחלוק את חיי דווקא עם גבר. אבל הכל כתוב יפה נחמד ומשעשע. כיף לקרוא!

    אהבתי

      1. לחלוטין. היו בני אדם שלא הבינו אותי בימי חיי, אבל אני לא חושבת שמסיבות מגדריות. פשוט היינו שונים, או שונות. בסופו של דבר האיש שהכי מכיר ומבין אותי זה בעלי. חשוב כמובן גם להיות ברורים בתקשורת. חברה אמרה לי (לדוגמא) שהיא רמזה ללא הועיל לבעלה שיקנה לה משהו בו חשקה נפשה ליום ההולדת והתמרמרה קשות שהוא לא הבין את הרמזים.
        אני לא רומזת: אני אומרת בדיוק מה אני רוצה. ואם זה אפשרי אני מקבלת ועם חיוך.

        אהבתי

      2. את צודקת לגמרי ובעצם זה מה שניסיתי להגיד בפוסט הזה.
        אין טעם לכעוס ולהתבאס בגלל שגברים לא מבינים רמזים ולא מסוגלים לקרוא אותנו.
        לפעמים זה מתסכל אבל רובם זקוקים להסברים קצרים וברורים ולא מפותלים מידי.
        אם את רוצה שיבינו אותך לפי עקימת פניך ונימת קולך לכי לחברות שלך או לאימא שלך. לבעל צריך להסביר בצורה מפורשת ואז הכל ברור והולך למישרין.
        או שלא 😕
        למרות כל המלל ששפכתי פה אני מודה שאני לא באמת מבינה גברים והם מצליחים להדהים אותי כל פעם מחדש וטוב שכך 🙂

        אהבתי

      3. בואי נרחיק לכת (מ’כפת לך אפ’חד לא רואה) יש גם נשים שלא מבינות רמיזות. עוד יותר רחוק: יש גברים שכן מבינים רמיזות. הכי רחוק: יש אנשים שמבינים רמיזות לא נכון. (ואלו הכי מסוכנים).

        אהבתי

  12. טוב, אני ממליצה להשאיר בכל זאת שוליים רחבים כדי לאכסן בתוכם את כל היוצאים מהכלל, ובטח שיש כאלה – אבל בגדול מצאתי שיש הרבה אמת במה שכתבת. זה לא עניין של אינטליגנציה, ולא של אהבה ומסירות, ולא של רגישות ולא של טוב לב – זה פשוט כאילו לנשים יש איזה חוש שלגברים אין (ואולי זה נכון גם בכיוון ההפוך, קשה לי לשפוט). כשאני נורא כועסת בעניין הזה אני אומרת לאיש הפרטי שלי כך: נשים יכולות להבין כמעט הכל (בתחום יחסי אנוש)בלי שיסבירו להן – וגברים בדרך כלל לא מבינים גם אחרי שהסבירו להם.
    אבל הכי חשוב בעיני הוא מה שכתבת בסוף – שהמפתח להצלחה הוא שאף צד לא יצפה מהשני לתת את מה שהוא לא יכול לתת. מוכרחים מתי שהוא להשלים עם זה ולקבל את זה בהבנה, ואם אפשר (לא תמיד אפשר) – גם ברוח טובה.
    והבדיחה נהדרת.

    אהבתי

  13. הרבה פעמים אני חושבת שזה היקום המקביל, ושאני למעשה חייתי ביקום האמיתי עד שחזרתי לרווקות לפני שנתיים. ביקום שלי, הגבר שלי מקשיב לי, קשוב לי כפי שאני קשובה לו – ואנחנו מגשרים על הפערים בשיחה ואהבה. מבחינתי אין "גברים" יש "גבר", ואני מנסה להתמודד איתם ככה, כמו אורז פרסי טוב – אחד אחד.יכול להיות שעם השנים אני אשתנה, אבל אני מביטה על ההורים שלי, 32 שנים, ועדיין מאוהבים מאוד, מביטה על הזוגיות שלהם, על המריבות שלהם, על כמה הם עסוקים וסבוכים זה בזה, ואני יודעת שיש מערכות יחסים כאלה, שזה לא באספמיה, כי אני ראיתי את זה אצלי, כי אני רואה את זה אצל ההורים שלי – כי אני עדיין מקווה למצוא את זה שוב. ואף פעם אל תנסי להיות מישהו אחר, או למתן את התגובות שלך – זה הבלוג שלך, הכינוי שלך – האמת שלך. אם פה את לא יכולה להגיד בדיוק מה שאת חושבת, אז מה כל הפואנטה?נשיקות וחיבוקים>:D<

    אהבתי

  14. שלום לך שוב 🙂
    את צודקת במאת האחוזים, לא הבנתי אותך. לאחר שסיימתי לקרוא את הפוסט הגעתי למסקנה חד משמעית – אנחנו מסכימים לגבי הבעיה, אך חלוקים לגבי הפתרון.
    גברים (בכלליות) חושבים בצורה אחרת, מרגישים בצורה אחרת, מתבטאים בצורה אחרת. יש שיותר רגישים ויש שפחות, יש שיותר ורבלים ויש שפחות. גם נשים הן כאלו, ואולי קיים גבר מסויים הדומה בדיוק לאשה מסוימת, אך ברובם המוחלט של המקרים זה לא המצב.
    מה הפתרון למצב בו גבר עושה משהו שפוגע בך (בלי שהוא מתכוון או אפילו מודע לכך) למרות שהוא אוהב אותך בכל ליבו? אפשר להסביר לו מדוע פגע, אך אם הוא לא באמת יבין (וכנראה שהוא לא, כי הוא גבר) הוא יחזור על הטעות בלי לשים לב, ואת כאשה תהיי בטוחה שהוא אידיוט חסר רגשות או אף עושה זאת בכוונה.
    אפשר לנסות לחנכו,"לאלפו" במילותיך שלך. לקח לך שלושים שנה "לגדל" את הג’ינג’י ועדין הוא מעצבן אותך לעיתים.
     

    אהבתי

    1. בדיוק כמו שאני מצליחה לעצבן אותו 😛
       
      וכיום אני כבר לא מתרעמת על זה שהוא לא כשיר לניהול שיחות נפש מעמיקות, אני מעדיפה לישון אבל עדיין מרגיז אותי שהוא לא מצליח להפעיל מדיח, להתמודד עם תליית כביסה או לעשות קניות לא יצירתיות מידי – שוכח חלב ולחם וקונה גבינת טופו אורגנית 🙂
      מילא, כל זמן שהוא מחמם לי את כפות הרגליים בחורף הכל מחול לו.

      אהבתי

      1. מה אגיד ומה אומר, עם נסיון כמו שלך באמת שאיני יכול להתווכח. ולא רק זאת אלא שאף אין לי בת זוג שאותה אני יכול להביא כדוגמה. אבל כשהיתה אחת ואהבנו אהבה גדולה, זכור לי שלא התרגזתי כאשר לא ידעה לעשות דברים, פשוט קיבלתי אותם ושמחתי על שאני כן יודע לעשותם – היא ידעה לעשות הרבה יותר דברים בהם לא היה לי מושג כלל.

        אהבתי

    2. הגעת מאוד קרוב לפתרון הטוב ביותר (לעניות דעתי) ומשום מה עצרת מטר לפניו. הפתרון הוא כמובן השלמה. אבל מוחלטת. הבנה כי כך הוא הגבר, זו התנהגותו, אין לשנותה ואין סיבה להפגע ממנה. אם הוא לא מתקשר זה לא אומר שאינו חושב עליך, זה רק אומר שכאשר הוא חושב עליך הוא אינו מתקשר.
      במקום לנסות שוב ושוב לחנכו, ללמדו להתנהג באופי בו את רוצה שהוא ינהג (והוא אולי יצליח לעשות זאת כמו כלב טיפש שאדונו לימד אותו לקפוץ דרך חישוק אך אין לו מושג מדוע) פשוט התירי מעליך את הרצון הטיפשי שהוא יעשה זאת.
      מרבית הפעמים בהן נשים מרגישות שגברים אטומים רגשית הן הפעמים בהן הגבר מבצע (או לעיתים קרובות יותר לא מבצע) מחוות שלדעת הנשים מביעות רגשות.
      אך אם לכולנו ברור שאנו הגברים לא חושבים כמוכן, לא מתנהגים כמוכן, למה אתן ממשיכות לצפות מאיתנו להתנהג באופן זר ולא מובן לנו?
       
      כל שעל אישה לעשות כדי להיות מאושרת עם הגבר שלה היא פשוט להפסיק להרגיש רע ולהפגע מהדברים שהוא עושה לא עושה.
       
      ואני אספר לך סוד קטן – אנחנו עושים את אותו הדבר בדיוק.

      אהבתי

  15. מאוד רציתי להימנע מלהגיב על הפוסט הזה, כי הנני חושבת שבין כה וכה התגובה שלי לא תילקח ברצינות מפאת גילי הצעיר.
    אבל אם כבר בחרתי להגיב בכל זאת- אאוצ’. זה כל מה שהפוסט שלך גרם לי לחשוב. כואב לי לקרוא את זה ולהבין שאת באמת ובתמים מרגישה ככה כשיש בעולם הזה הרבה אנשים, ביניהם גברים, שכן עונים על הקריטריונים שלך והם בעלי אינטיליגנציה רגשית לא פחותה מזו שלך.
    אני אישית נתקלת יותר ויותר בנשים שמעדיפות להפנות גב ולהירדם אחרי סקס מאשר לדבר על זוגיות וכדומה, מה שהיית כנראה משייכת כתגובה גברית אופיינית.
     
    מקווה שלא נפגעת מדבריי בשום אופן, זו רק הבעת דעה.
    אפרו

    אהבתי

  16. אני חושבת שהאינטואיציה שלנו לגבי אנשים נובעת מהניסיון שלנו, ולפי מה שכתבת הניסיון שלך ושלי מאוד שונה. בעלי, שיחיה, הוא זה שעושה את הכביסה כמעט תמיד, מבשל ורוחץ כלים מדי פעם, יושב עם הילדים על שיעורי הבית כל יום, היחיד שאופה, קונה אוכל ומוצרי ניקיון לבית לפחות כמוני. הוא גם מכין לי לאטה כל בוקר, כי לו יוצא קצף הרבה יותר טוב ממני. בקיצור – שותף מלא ושווה. הוא גם מאוד רגיש, לפעמים קולט דברים שאני לא קולטת, ואפשר לנהל איתו שיחות נפש עמוקות. מצד שני הוא כמעט ולא קונה לי מתנות ליומולדת. 🙂  אף אחד לא מושלם. בכל מקרה, לחיות איתו לימד אותי הרבה על הכתמים העיוורים שלי, איפה אני אומרת מילים ופוגעת, ואיפה אני לא רואה את הצד השני ומרוכזת בעצמי. וגם – איפה אני נפגעת כשהצד השני התכוון למשהו אחר לגמרי. בקיצור – לכל מטבע יש שני צדדים, וכל מה שצריך כדי לגשר בינהם זה לתקשר יותר טוב.
    מצד שלישי, אין הרבה כמוהו. 😛

    אהבתי

    1. זכית בבעל נדיר מאוד.
      רוב הגברים שאני מכירה הם לא כאלו 😕
      יש מצב שנוכל לשכפל את בעלך ולהפיץ אותו בעולם כדוגמא למין הגברי?  😛

      אהבתי

      1. אז הינה אני מצטרפת פה אל אמלש ובהחלט מחזקת את מה שאמרה. קשה לי עם הכללות וקביעות לגבי "גברים", לא אוהבת גם כשהם נעשים על "נשים". בשבילי יש אנשים. ובספקטרום הענק הזה מצד לצד יש מכול הסוגים והמינים. ואולי הבעיה טמונה בבחירה שלנו בבן זוג ובסיבות שמביאות אותנו לבחור דוקא כזה או אחר…

        אהבתי

      2. :-)וזה גם עניין של דור שונה.
        התבגרתי בשנות השבעים ובתקופה ההיא גברים היו נוקשים יותר והחלוקה בין גברים לנשים קשוחה יותר ואת הפוליטקלי קורקט ושאר ההמצאות המודרניות עדיין לא המציאו.
        אני מקווה שהיום ובעיקר בעתיד יהיה קל ונוח יותר.
        וכן, יש קווים דומים בין אבא שלי לבעלי.
         

        אהבתי

  17. וואו לא ידעתי שמישהי בת 52 יודעת על מחשב.
    א.מקווה שתגיעי לגהנום על תמיכה בפאגים,לא מגיע להם את זה בארץ.
    ב.יש לך בעיה עם גבר? לא יכולה לחיות איתו? לא הכל מושלם בעולם,תתגרשי ותקני ווירברטור.
    ג.הכלים והכביסה לא ינקו תצמם,בהצלחה.

    אהבתי

    1. …וואו. אם לא הייתי מכיר אותך הייתי בטוח שכתבת את התגובה הזו בעילום-שם במו ידייך, כדי לתמוך בטענה שלך.הוא בוודאי בחור מאוד מאוד בודד.:-P

      אהבתי

  18. נשים חושבות:
    1.אם גבר מדבר איתכם ,זה רק במטרה לקיום יחסי מין.
    2.לגברים אין רגשות,וכשרוצים אפשר פשוט לזרוק אותם בלי נימוסים כמו להתראות או שלום.
    מדהים כמה צביעות יש אצל נשים.

    אהבתי

    1. בגילי אני כבר לא חושבת שמדברים איתי בשביל מין ולכן אני לא יכולה לזרוק אף אחד אבל נעים להיזכר 😛
       
      וברצינות, לא אמרתי שלגברים אין רגשות, רובם שייכים למין האנושי והם בעלי רגשות ויכולים להיפגע, הבעיה שהם לא יודעים להביע אותם כמו נשים.
      ואני מבטיחה מהיום להפסיק לזרוק בחורים

      אהבתי

  19. האמת שלבחור שלי יש יותר אינטילגנציה רגשית מלרוב הבחורות, אבל הוא מקרה מיוחד.
    מה שכן, עדיין יש את הדברים שהוא פשוט לא יצליח לעשות אף פעם, כמו ספונג’ה. הוא מנקה מצויין את האמבטיה, הכיור והשירותים, מבריק את המטבח ואת החלונות, אבל לא מצליח לעלות על הדרך הנכונה לעשות את הפעולה שלי נראית כל כך הגיונית ופשוטה – שטיפת רצפה. פעם אחת ניסיתי להעביר לו את האחריות לרצפה וזה נגמר בזה שהייתי צריכה לנקות שוב אחריו. מאז הוא מנקה את המטבח, אני עושה ספונג’ה.
     
    אני לא חושבת שזה דבר רע כל כך, ההבדלים האלה בין נשים וגברים. בסופו של דבר הם משלימים אחד את השני. זה רק אנחנו שצריכות להזכיר לעצמנו שאם אנחנו רוצות מישהו שיהנה מסיבוב שופינג בזארה, יעשה ספונג’ה ויתנהג כמו בחורה, אולי כדאי שנשיג בחורה.

    אהבתי

  20. דעתי היא שהאינטראקציה האישית שלך היא עם הסטיגמה שמצוירת כאן,אבל להצמד לסטיגמה מכלילה זה דיי טפשי.
    קשה לי להאמין שכל הגברים שפגשת עונים לסטיגמה של "Lumber Jack" כלומר,גבר שעוסק כל היום בעבודה פיזית מתישה,חוזר הביתה ומחפש רק אוכל ומין.
    בכל הומור יש טיפת אמת,אבל חשוב שתשמרי את ההומור בפרופציה.
    כי אם לא הדימוי שלך כלפי גברים מעוות מהיסוד.

    אהבתי

  21. חחחחח… זה פשוט קטע חזק
    כל כך צודקת למרות שזה טיפה חריף ההיתי אומרת
    אבל בתכלס אין מה לעשות בנידון ..

    אני לשמחתי בחורה ויש לי בת זוג .. כמה טוב זה שיש בנדם שמבין אותך באמת חבל רק שאי אפשר להתרבות בצורה הזו ..

    אהבתי

  22. אחד הפוסטים העצובים שקראתי לאחרונה. ולא, לא בגלל שאני גבר וכן, בזכות היכולת להיות רגיש, אני עצוב לדעת שהאופן שבו את מציגה דברים הוא באי-לקיחת אחריות אישית בכלל. יכול מאד להיות שיש לך נפט בבית, אבל גם בשביל נפט צריך לחפור קשה כדי שהוא יפרוץ החוצה ונדמה שאת רק מתארת את הנפט בחייך כאילו ומדובר בגזירה משמיים שאין לך חלק בעניין. וחבל. אולי הבלוגר הנאה הוא רק "ילד" בן 28, אבל את כבר מבוגרת ויכולה (וצריכה) גם לקחת אחריות על עצמך

    אהבתי

      1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. חס וחלילה אשמה. לוקחת אחריות זה ניסוח הרבה יותר טוב 🙂 😛
         
        (ואני ממש שמח שהגבת כך, זה מעיד המון עלייך)

        אהבתי

  23. אני כבר מזמן טענתי שאף אחד לא מושלם. אני נישאתי בגיל 33 וביום ששי חוגגת 19 שנות נישואין מאושרות ואוהבות. כבר אמרתי שאין מושלם? אין. אבל יש הרבה אהבה/הבנה/חופש פעולה ועדו ועוד…וככה חיי הנישואין טובים ורווים אושר.
    ויש גם שני ילדים וחתולה שזה גם אושר נוסף.
     

    אהבתי

  24. אני נוטה שלא להשאיר תגובות לא מעודדות, ואין בי שום כוונות לנסות לשנות את דעותייך, אבל אני חייב לציין ותסלחי לי, שהקטע הזה נכתב בצורה מאד לא אובייקטיבית (שזה בסדר אילולא היית מנסחת את הדברים כאילו מדובר בעובדות), ואפילו די קיצונית-פמיניסטית. מאד לא נהניתי לקרוא, והגישה המקובעת שלך ליחסים בין גברים לנשים כנראה שהיא מביאה שוב ושוב לאותה התבנית בקשרים בחייך. בעיניי הדרך בה את רואה את הדברים היא מאד לא מודעת, מפוכחת, ואפילו די ילדותית. כמובן שהגברים תמיד אשמים, אבל האם אי פעם ניסית להבין היכן את טעית?

    אהבתי

    1. ברור שטעיתי בזה שכתבתי מה אני חושבת והעזתי להעלות בדעתי רעיון כלשהו ועוד שומו שמיים רעיון פמיניסטי
      אין ספק שרק בגללי הגברים שבחיי לא מושלמים.
      😕
       

      אהבתי

      1. ניסיתי לתת לך ביקורת לא מכאיבה, בוגרת ורצינית, והנה את מגיבה לי, ממרום 52 שנותייך, בציניות עוקצנית. האם זה תואם את האישה שאת מתיימרת להיות? נאורה והכל? אם כך את מגיבה ללחץ כל כך קטן, הרי שאין בי פליאה שהגברים בחייך ברחו במהרה.

        אהבתי

      2. מימי לא התיימרתי להיות נאורה או משהו 😕
        מאז ומתמיד הייתי פולניה מרת נפש ועוקצנית והשנים רק החמירו את הנטייה הזו. למרבה הצער זה לא עוזר הגברים האלו ממשיכים להתרוצץ סביבי ולהציק.
        יש לך רעיון איך להיפטר מהם?
        ואל תגיד לי לשרוף חזיות, יש לך מושג כמה עולה חזייה טובה?
        😛
         
        ועכשיו ברצינות – מה בעצם אתה רוצה?
        מה שאני רציתי להגיד בלי להעליב ובלי הכללות ובלי שום כלום ורצוי עם טיפת הומור זה שגברים מתקשים להתבטא ולהביע רגש.
        חלקם באמת פחות עמוקים נפתלים ורגישים מנשים או שלא אבל לכי תחלצי את זה מהם.
        זה הכל. למה שמו אותי במומלצים בגלל זה? ולמה כולם התנפלו עלי?
        אין לי מושג.

        אהבתי

  25. אני לא מסככמה אתך
    אני חשובת שגברים כן מסוגלים לאהוב וגם להביע את זה.
    העניין הוא שהם עושים את זה בדרך אחרת. בדרך שלהם
    השאלה היא, אם יש בנו הפתיחות לקבל צורה אחרת של הבעת דברים או שאנחנו תמיד רוצות שזה יעשה בדרך שלנו…
    ואם לא – אז אנחנו לא מרוצות…

    אהבתי

    1. כנראה שלא הצלחתי להבהיר את עצמי כראוי.
      אני מבינה שגברים מבטאים את עצמם אחרת מנשים ובפוסט הזה (שלתדהמתי גם הוא נכנס למומלצים) ניסיתי להגיד בדיוק את מה שאתה תימצת בדייקנות כה רבה.
      אני חושבת שאני מגלה פתיחות רבה לדרכי ההתבטאות הגברים לכל סוגיה והלוואי והגברים בחיי היו מגלים חצי מאותה פתיחות כלפי 😦
      אני מניחה שזו שוב פעם אשמתי שהם לא.

      אהבתי

      1. אם כך, את צריכה להשתמש בשפה אחרת
        לא להגיד ’אני מבינה’ אלא להגיד ’אני מקבלת’ שזה משהו אחר לגמרי. לקבל זה אומר להשלים ולהפנים את זה.
        אני גם לא מצפה שהגברים יפגינו פתיחות כלפי.
        אני מאמינה שאם אני מגלה פתיחות כלפי הדרכים שלהם, להביע את עצמם (ממקום של קבלה), אז זה מאליו מייצר הדדיות. אני מקבלת אותו והוא – אותי.
        כל זה נעשה ממקום של קבלה ולא ממקום של רצון שהוא ישתנה כי ככה אני רוצה.
        השינוי, אם נעשה, הוא תוצאה של רצון טוב וקבלה והבנה שזה עובד טוב ובהתאמה, כמו בגלגלי שיניים.

        אהבתי

  26. הייתי נותן למרמיטה לקרוא, אבל חוששני שזה לא יעזור. הרי ניסיתי כבר את הטיעון הזה…
     
    אבל כשאתה מסתובב כל היום ונואם על זה ש"האדם יכול להשתנות/להתעורר/להשתפר", אתה די ממלכד את עצמך בכל הנוגע לתירוצים כמו "כזה אני"…
     
    מה שכן, לתלות כביסה ולפנות מדיח אני כבר יודע – הנה, הוכחה שאנשים יכולים להשתנות 😉
     
    (לקנות בסופר עוד לא, וגם להקשיב/להכיל/לגלות אמפתיה לא ממש 😕 אבל עובדים על זה.)

    אהבתי

  27. הפוסט הזה נורא מצחיק ואני מניחה שלנשים מסוימות גם נכון, אבל… הוא לא הרגיש נוח. איך זה שבבית ממנו הגעתי אבא הוא זה שמתקשר בקול צלול יותר, מכיל יותר, נותן מקום גדול יותר לצרכים של אמא שלי? מניין להם האיזון החמקמק, בין התפקידים שהוא לוקח על עצמו לבין התפקידים שהיא לוקחת על עצמה, שממש לא כולם תלויי-מגדר. שניהם מכינים קפה אחד לשנייה. כשאמא חולה, אף פעם לא מתעוררת שאלה מי עוזר ומי עושה במקום. אני חושבת שתמונת העולם שאת מציגה היא מאוד הרמטית, מאוד לא-משאירה-מקום לחריגים, ומאוד… איך להגדיר את זה- לא משאירה מקום לזליגה. בין המקום "שלו" לבין המקום "שלה". ==>

    אהבתי

    1. שזה בסדר, אם זה מה ששני הצדדים רוצים ונוח להם – והסכימו עליו במהלך 32
      שנות נישואין. אבל לכל זוג יש את הדינמיקה הפרטית שלו, שבה התפקידים
      (הממשיים והמגדריים) מתחלקים בתהליך של מו"מ, לפעמים לא-מודע ולפעמים
      מתקשר לגמרי. וכשאת אומרת שכל הגברים הם כאלה וכל הנשים הם כאלה, את בעצם
      מונעת כל אפשרות להגדרה עצמית פרטית, במקום שחשוב שתהיה בו אפשרות כזו.
      יותר מזה: אישה שמחליטה לתחום את הזוגיות שלה באופן חד-משמעי בצבעים של
      שחור ולבן, בהכרח תמצא את עצמה עם גבר שעונה לכל הסטריאוטיפים שתארת. הרי
      אותה בחורה מלכתחילה לא נתנה לו (ולעצמה) את הזכות לבחור.

      אהבתי

      1. לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, זה נכון, ויש גם גברים שמשתנים קצת וגם נשים משתנות עם השנים.
        אני מסכימה לכל ונדהמת שלקחו כל כך ברצינות פוסט הומוריסטי למחצה שכתבתי די מהר בלי להקדיש לו יותר מידי מחשבה.
        זה כבר ילמד אותי לקח 😛

        אהבתי

      2. אולי אני מתעקשת על נקודה קטנה וטיפשית ולא-מהותית, אבל תסכימי איתי שבדיוק כפי שהיו כאן מגיבים שחלקו עליך, היו גם מגיבים שהסכימו איתך (חלקנו, אני מניחה, יצאנו מנקודת הנחה שמדובר בפוסט הומוריסטי, וחלקנו לקחנו אותו ברצינות, מי יותר ומי פחות).
         
        זה נורא קל להיות בעמדת האישה האמפטית. זאת שמבינה ומתקשרת וצריכה "לאלף" את הגבר שלה כדי שיתנהג יפה. נכון, מה שאמרת נאמר בצחוק, אבל הוא קולע בדיוק למה שהחברה מצפה ממך. לאותו ייאוש מעושה ומחויך מהגבר שלך, שלא יבין לעולם, ולכן יש לקבל אותו כמות שהוא. לך זה טוב.
         
        אבל מה איתי? אני לא מבינה. אני לא מתקשרת, כנראה, טוב כמוך. הגברים שלי מדברים בבהירות רבה ממני ואני ברוטאלית יותר מהם. ולא נוח לי במקום הזה ולא טוב לי בו.

        אהבתי

  28. אני לא יודע אם ניסית ליצור פרובוקציה או שאלו פשוט דעתך וניסיונך… אבל לפי מספר התגובות, אם הכוונה היתה (חלילה, כמובן, אני בטוח שלא היתה כוונה כזו) פרובוקטיבית, הרי שהיא הצליחה!…ולעצם העניין, בא ואגלה לך משהו: גם לגברים יש רגשות ויכולת ביטוי. אתה יודעת מה? אני נתקלתי ולא פעם בנשים חסרות רגישות שפוגעות ומעליבות, אז אולי הן לא הרוב, אבל יש לצערי לא מעט כאלה.אם נדבר ברצינות על התופעה. יש ספר שלדעתי הוא הרבה יותר ריאלי מ"גברים ממאדים ונשים מנוגה" והוא "ההבדל המהותי". שם מוסבר על שני סוגי אבות טיפוס של מוחות: "המערכתי" (המאפיין יותר גברים מנשים) המצטיין בתחומים ריאליים כמו הנדסה ועוד ו"האמפטי" (המאפיין יותר נשים מגברים) שמצטיין ביחסי אנוש ותקשורת בין אישית. אבל אלו רק אבות טיפוס. במציאות יש התפלגות נורמלית (עקומת הפעמון) של שתי התופעות, כך שלמרות שרוב המהנדסים הם גברים, ניתן למצא גם מיעוט של מהנדסות וכך (בכיוון ההפוך) לגבי כישורים חברתיים. לכל סוג מוח יש את היתרונות והחסרונות שלו.המשך >

    אהבתי

    1. אני בכלל מאמין בהרמוניה של השילוב גבר+אישה, לכל צד יש היתרון היחודי
      שהוא יכול לתרום בו. בפועל לא תמיד יש הרמוניה, כי לא תמיד אנשים באמת
      נמצאים עם המתאימים להם/ן, אבל זה לא בהכרח אומר שאין אנשים שיכולים
      להתאים זה לזו ולהיפך.

      אהבתי

      1. אני מודה שניסיתי לקרוא את נשים מוונוס וגברים ממאדים והפסקתי אחרי רבע ספר.
        הוא היה אידיוטי.
        אם יש ספר רציני יותר אשמח לקרוא.
        וממש לא ניסיתי ליצור פרובוקציה, לא עלה בדעתי ששוב ישימו אותי במומלצים, הדהימו אותי.
        כשכותבים פוסט לא עושים את זה כמו שכותבים מאמר רציני, אני לא בכל אופן.
        היה לי ויכוח עם מישהו בתגובות ויריתי פוסט ופתאום כולם התנפלו עלי 😕
        הגברים שאני מכירה הם בדרך כלל פחות אמפטיים או שאולי אני גורמת להם להיות כזו?
        לא יודעת.
        תודה על התגובה הרצינית שלך ואני הולכת לקרוא אצלך עכשיו.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s