לחיות עם איידס

בחורף של 2006 ממש לפני הסילווסטר אושפז פתאום קרוב משפחה של הג'ינג'י. בחור שהכרתי עוד כילד. אבא שלו היה אחיין של אבא של הג'ינג'י שהתחתן עם אישה ממוצא עיראקי – מעשה שערורייתי בשנות השישים שעורר סקנדל גדול במשפחה של רומנים גזעיים – ואם לא די היה בכך היא גם לא הצליחה ללדת.


בסופו של דבר הם אימצו ילד והכל היה טוב ויפה רק שהילד הזה שהם קראו לו יורם גדל לנער שחום ונחמד שלא התחתן מעולם ואחרי שנפרד מהחברה הראשונה שלו לא ראו אותו יותר בחברת אף אחת חוץ מאימו.


יום אחד חמותי באה לספר לי, נסערת מאוד, שאימא של יורם סיפרה לה בסוד שיורם לא יתחתן אף פעם כי יש לו איזה מחלת דם ובגלל זה הוא כבר יישאר רווק ובלי ילדים.


אז לא הבנתי על מה מדובר ובכלל לא טרחתי להמשיך לחשוב על העניין, היו לי את הצרות שלי ובינתיים הזמן חלף, ההורים של יורם נפטרו בזה אחר זה, אביו מהתקף לב פתאומי ואימו מסרטן שעינה אותה במשך כמה שנים.


יורם סעד את אימו (שלקתה בסרטן גרון בגלל עישון) עד יומה האחרון ואחר כך המשיך לחיות לבדו בדירה של הוריו עובד בדואר בעבודה זמנית ושומר קשר רופף עם המשפחה. אחר כך גם חמי נפטר ורק אז גילתה לי חמותי בסודי סודות שיורם הומו וזו הסיבה לכך שהוא עדיין רווק וכנראה שלכך רמזה אימו המנוחה כשאמרה שיש לו מחלה שבגללה אף פעם לא יהיו לה נכדים.

כמה שנים אחר כך, בחורף שבא אחרי מלחמת לבנון, התברר שהוא לא רק הומו אלא גם חולה איידס ומן הסתם אימו ידעה את זה, אבל שמרה את הסוד מפני כולם כולל חמותי שהייתה איתה תמיד ביחסים טובים מאוד.


גילינו את דבר מחלתו רק אחרי שהוא אושפז עם דלקת קרום המוח שהדרדרה במשך כמה שבועות מייסרים שאת רובם הוא בילה בטיפול נמרץ כשהוא חסר הכרה עד שנפטר בתחילת ינואר 2007.


חמותי אמנם העירה שאם הייתה יודעת שיש ליורם איידס לא הייתה מזמינה אותו לבת המצווה של ביתי אבל בכל זאת טרחה לנסוע לבקרו בבית החולים וסיפרה לי אחר כך שלא הניחו לה להתקרב למיטתו ושהמבקרים היחידים שיש לו הם חבריו שיושבים במסדרון ובוכים עליו.


משפחתו הביולוגית אתה הוא יצר קשר אחרי מות הוריו המאמצים לא באה ללוויה, הגיעו רק קומץ של דודות ודודים שהכירו את הוריו ואותו כשהיה תינוק והחברים שלו שאחד מהם אמר עליו קדיש.

סיפרתי את הסיפור הקטן והעצוב הזה לג'וני ירושלים שמנהל מזה שבע שנים אתר חשוב ומיוחד שנקרא לחיות עם איידס וכל מי שהנושא נוגע לו (ולמי לא?) ורוצה לללמוד יותר עליו מוזמן להכנס לקרוא להשכיל ואפילו לשאול שאלות בפורום.



17 תגובות בנושא “לחיות עם איידס

  1. עצוב וטרגי. מה שהכי זעזע אותי בסיפור זה ההכחשה והניכור מצד המשפחה המורחבת.
     זעזע אותי לשמוע בחדשות שלמרות המודעות הרבה שיש היום למחלה ולמניעתה עדיין צעירים רבים מעדיפים להמר ולא להשתמש באמצעי מניעה.

    אהבתי

    1. דווקא העובדה שיש כיום תרופה שאולי לא מרפאת אבל מאפשרת חיים עם איידס גורמת לאנשים להיזהר פחות, חבל שהם לא מבינים שמאוד לא נעים להיות חולה כרוני ותופעות הלוואי של התרופות הן  גם משהו שמעטים יודעים עליו…
      צריך יותר הסברה ומודעות וכמובן שלזה אין אף פעם כסף. 😕

      אהבתי

  2. עצוב. יש כאלה שנולדים בלי כפית מזל בפה.
    היום איידס נחשבת פחות מסוכנת, כבר לא כולם מתים ממנה אך עדיין נרתעים. מצד אחד יש שאננות בקשר למחלה מצד שני דיעות קדומות.

    אהבתי

    1. באמת לא היה לו מזל בחיים.
      😦 
      ואין מה להירתע מנשאים כי אפשר להידבק רק ממגע מאוד קרוב כמו סקס או עירוי, ובכל זאת הוא שמר את דבר המחלה שלו בסוד במשך כמעט עשרים שנה.

      אהבתי

    1. לא נתנו לה לגשת כי הוא היה בטיפול נמרץ והם אמרו שרק קרובי משפחה מדרגה ראשונה יכולים להיכנס.
      נכנסה דודה אחרת שהייתה אחות של אבא שלו והיא נחשבה קרובה מספיק (בעיקר כי הוריו המאמצים כבר מתו), אבל אחרי מותו כשהתברר שהוא הוריש את הדירה שלו לאחד מהחברים שלו היא ניסתה לערער על הצוואה ולעשות בעיות.
      😕
      חמותי כל כך כעסה עליה עד שניתקה איתה את היחסים בגלל זה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s